בלכתך להסיר כרזות תועבה טול עימך את כלי זינך...

certified.woke

Well-known member

אין בהלה או ניסיון להימלט. הפעילים למען שחרור יגאל עמיר הם בעלי הבית


פעילים למען יגאל עמיר באירוע לזכר מאיר כהנא. הם לא מבקשים לשחרר רק את רוצחו של ראש הממשלה, הם מבקשים לתת דרור לעיקרון שהוא מייצג

פעילים למען יגאל עמיר באירוע לזכר מאיר כהנא. הם לא מבקשים לשחרר רק את רוצחו של ראש הממשלה, הם מבקשים לתת דרור לעיקרון שהוא מייצג; צילום: נעם ריבקין פנטון

יוענה גונן

יוענה גונן
20:00 • 04 באוגוסט 2026

הדבר הראשון ששומעים בסרטון הוא ילדה מתחננת בקול כבוש ומבוהל: "אמא, די, תפסיקי, תתקשרי למשטרה". האם והבת נמצאות במכונית על הגשר מעל מחלף חמד, והאם מצלמת את המתרחש מבעד לחלון. המצלמה זזה שמאלה וחושפת מחזה מעורר חלחלה: אדם מבוגר, בחולצה כחולה, מוקף בשישה או שבעה בחורים צעירים. הבחורים — כולם עטויי ציציות, חלקם לובשים חולצות עם הכיתוב "ישוחרר יגאל עמיר" — מפילים אותו ובועטים בו בעודו שרוע על הקרקע. "משוגעים, אני מתקשרת למשטרה!", צועקת הצלמת, כשברקע זעקות הבכי המתגברות של בתה.

בריונים

זה קרה ביום ראשון שעבר. האיש בחולצה הכחולה הוא אילן מנס, בן 76 ממבשרת ציון. כשחבר סיפר לו שמישהו שוב תלה על גשר חמד שלט שקורא לשחרר את רוצחו של יצחק רבין, הוא החליט להגיע למקום ולהוריד אותו. בתו סיפרה לגלי צה"ל שהוא השתתף בעצרת ההיא בכיכר, שאז עוד נקראה על שם מלכי ישראל — "ולא יכל להכיל את השלט הזה". כשנבדק אחרי התקיפה ראו רק את החבלות החיצוניות, אבל כעבור כמה ימים הוא איבד תחושה ביד שמאל והחל לדבר מוזר. בצילום התגלה דימום מוחי, כנראה בעקבות החבטה שספג כשהופל. אתמול עבר מנס ניתוח בראשו, ועכשיו הוא מתאושש בבית החולים. על התנגדותו לתומכיו של יגאל עמיר הוא כמעט שילם בחייו.
יותר משבוע לאחר התקיפה, איש מהמעורבים לא נעצר. המשטרה הוזעקה למקום, אבל לדברי מנס, השוטרת פחות התעניינה במכות שקיבל ויותר בעובדה שהחנה את רכבו על המדרכה. במשטרה מסרו בתגובה את המריחה הרגילה, שלפיה "האירוע נמצא בחקירה" ולכן אין באפשרותם לפרט. רק היום, כנראה בעקבות ההתעניינות הציבורית הגוברת ומכתב ששלח גדי איזנקוט למפכ"ל (מנס הוא פעיל של מפלגת ישר), החלו סוף־סוף לקדם את החקירה. אפשר רק לדמיין מה היה קורה אילו השלט על הגשר היה קורא להפסקת ההרג בעזה, או משהו ממין זה. ובעצם אין צורך לדמיין: כשמפגינים מניפים שלטים כאלה, המשטרה מגיעה ומפרקת להם את הצורה בעצמה.
מה שבולט בסרטון הוא לא רק הברוטליות של האירוע, אלא גם הנינוחות שבה הוא מתרחש. האלימות מבוצעת לאור יום, על גשר מרכזי, לעיני עוברים ושבים. התוקפים מתנהלים בנחת, חלקם אוחזים בקורבן ומרביצים לו, אחרים פשוט עומדים או מתהלכים מסביב. אין בהלה, אין ניסיון להסתלק, אין תחושה שמישהו סבור שהוא עושה מעשה שעליו יצטרך לתת את הדין. כך נראים פורעי חוק שיודעים שהחוק עבר לצידם. בתיעוד אפשר לראות את המזרן שהם הביאו והניחו ליד השלט, כדי שיוכלו להתרווח. התמונה כמעט זועקת מרוב סמליות: במרחב הציבורי — הם בעלי הבית.
"הוא פעל מתוך רצון למנוע את תוצאות הסכמי אוסלו, לאחר שכל דרכי המחאה הדמוקרטיות כבר מוצו וזכו להתעלמות מוחלטת מצד הממשלה", נכתב באתר של התנועה למען חנינה לעמיר. כשהאנשים ששומרים על השלט מפילים אדם מבוגר ובועטים בו, הם מתרגמים את המסר שעל השלט למעשים. הם לא מבקשים לשחרר רק את רוצחו של ראש הממשלה, הם מבקשים לתת דרור לעיקרון שהוא מייצג — שליהודי מאמין מותר להפעיל אלימות כלפי מי שעומד בדרכו הפוליטית.

כתבות קשורות​

לפני כחודש ניסה מועמד הדמוקרטים יאיא פינק להסיר את אותו שלט מאותו גשר, וגם הוא חטף מכות ושריטות מהאדם שמאחורי היוזמה. המעריץ השרוף של עמיר לא היה מוקף אז בחבורת הבריונים שליוותה אותו בשבוע שעבר, ולכן האירוע הסתיים ללא נזק משמעותי. גם התקיפה של פינק תועדה ופורסמה ברשת, וגם היא לא ממש הטרידה את המשטרה.
קל לומר שהמשטרה לא מתפקדת, אבל במקרה של מנס השוטרת דווקא תפקדה כמצופה ממנה: היא הגיעה לזירת תקיפה ואיתרה עבירת חניה. במילים אחרות, זה אינו סיפור על מדינה בלי חוק, אלא על מערכת אכיפה שמשרתת את האידאולוגיה של השר הממונה עליה. זה שבצעירותו הצליח להגיע לסמל של הקדילאק של ראש הממשלה. אחרי רצח רבין אמרו שהכתובת היתה על הקיר; עכשיו היא כבר תלויה על הגשר, כתובה באותיות ענק.
 

Harrington

Well-known member
מנהל

אין בהלה או ניסיון להימלט. הפעילים למען שחרור יגאל עמיר הם בעלי הבית​


פעילים למען יגאל עמיר באירוע לזכר מאיר כהנא. הם לא מבקשים לשחרר רק את רוצחו של ראש הממשלה, הם מבקשים לתת דרור לעיקרון שהוא מייצג

פעילים למען יגאל עמיר באירוע לזכר מאיר כהנא. הם לא מבקשים לשחרר רק את רוצחו של ראש הממשלה, הם מבקשים לתת דרור לעיקרון שהוא מייצג; צילום: נעם ריבקין פנטון

יוענה גונן

יוענה גונן
20:00 • 04 באוגוסט 2026

הדבר הראשון ששומעים בסרטון הוא ילדה מתחננת בקול כבוש ומבוהל: "אמא, די, תפסיקי, תתקשרי למשטרה". האם והבת נמצאות במכונית על הגשר מעל מחלף חמד, והאם מצלמת את המתרחש מבעד לחלון. המצלמה זזה שמאלה וחושפת מחזה מעורר חלחלה: אדם מבוגר, בחולצה כחולה, מוקף בשישה או שבעה בחורים צעירים. הבחורים — כולם עטויי ציציות, חלקם לובשים חולצות עם הכיתוב "ישוחרר יגאל עמיר" — מפילים אותו ובועטים בו בעודו שרוע על הקרקע. "משוגעים, אני מתקשרת למשטרה!", צועקת הצלמת, כשברקע זעקות הבכי המתגברות של בתה.

בריונים

זה קרה ביום ראשון שעבר. האיש בחולצה הכחולה הוא אילן מנס, בן 76 ממבשרת ציון. כשחבר סיפר לו שמישהו שוב תלה על גשר חמד שלט שקורא לשחרר את רוצחו של יצחק רבין, הוא החליט להגיע למקום ולהוריד אותו. בתו סיפרה לגלי צה"ל שהוא השתתף בעצרת ההיא בכיכר, שאז עוד נקראה על שם מלכי ישראל — "ולא יכל להכיל את השלט הזה". כשנבדק אחרי התקיפה ראו רק את החבלות החיצוניות, אבל כעבור כמה ימים הוא איבד תחושה ביד שמאל והחל לדבר מוזר. בצילום התגלה דימום מוחי, כנראה בעקבות החבטה שספג כשהופל. אתמול עבר מנס ניתוח בראשו, ועכשיו הוא מתאושש בבית החולים. על התנגדותו לתומכיו של יגאל עמיר הוא כמעט שילם בחייו.
יותר משבוע לאחר התקיפה, איש מהמעורבים לא נעצר. המשטרה הוזעקה למקום, אבל לדברי מנס, השוטרת פחות התעניינה במכות שקיבל ויותר בעובדה שהחנה את רכבו על המדרכה. במשטרה מסרו בתגובה את המריחה הרגילה, שלפיה "האירוע נמצא בחקירה" ולכן אין באפשרותם לפרט. רק היום, כנראה בעקבות ההתעניינות הציבורית הגוברת ומכתב ששלח גדי איזנקוט למפכ"ל (מנס הוא פעיל של מפלגת ישר), החלו סוף־סוף לקדם את החקירה. אפשר רק לדמיין מה היה קורה אילו השלט על הגשר היה קורא להפסקת ההרג בעזה, או משהו ממין זה. ובעצם אין צורך לדמיין: כשמפגינים מניפים שלטים כאלה, המשטרה מגיעה ומפרקת להם את הצורה בעצמה.
מה שבולט בסרטון הוא לא רק הברוטליות של האירוע, אלא גם הנינוחות שבה הוא מתרחש. האלימות מבוצעת לאור יום, על גשר מרכזי, לעיני עוברים ושבים. התוקפים מתנהלים בנחת, חלקם אוחזים בקורבן ומרביצים לו, אחרים פשוט עומדים או מתהלכים מסביב. אין בהלה, אין ניסיון להסתלק, אין תחושה שמישהו סבור שהוא עושה מעשה שעליו יצטרך לתת את הדין. כך נראים פורעי חוק שיודעים שהחוק עבר לצידם. בתיעוד אפשר לראות את המזרן שהם הביאו והניחו ליד השלט, כדי שיוכלו להתרווח. התמונה כמעט זועקת מרוב סמליות: במרחב הציבורי — הם בעלי הבית.
"הוא פעל מתוך רצון למנוע את תוצאות הסכמי אוסלו, לאחר שכל דרכי המחאה הדמוקרטיות כבר מוצו וזכו להתעלמות מוחלטת מצד הממשלה", נכתב באתר של התנועה למען חנינה לעמיר. כשהאנשים ששומרים על השלט מפילים אדם מבוגר ובועטים בו, הם מתרגמים את המסר שעל השלט למעשים. הם לא מבקשים לשחרר רק את רוצחו של ראש הממשלה, הם מבקשים לתת דרור לעיקרון שהוא מייצג — שליהודי מאמין מותר להפעיל אלימות כלפי מי שעומד בדרכו הפוליטית.

כתבות קשורות​

  • יגאל עמיר היה גדול הטרוריסטים של המאה ה-20; בן גביר עשוי להאפיל עליו רוגל אלפר
  • "בסוף יגאל עמיר ישוחרר, בעוד 20 שנה אולי גם ידליק משואה" יזהר באר
לפני כחודש ניסה מועמד הדמוקרטים יאיא פינק להסיר את אותו שלט מאותו גשר, וגם הוא חטף מכות ושריטות מהאדם שמאחורי היוזמה. המעריץ השרוף של עמיר לא היה מוקף אז בחבורת הבריונים שליוותה אותו בשבוע שעבר, ולכן האירוע הסתיים ללא נזק משמעותי. גם התקיפה של פינק תועדה ופורסמה ברשת, וגם היא לא ממש הטרידה את המשטרה.
קל לומר שהמשטרה לא מתפקדת, אבל במקרה של מנס השוטרת דווקא תפקדה כמצופה ממנה: היא הגיעה לזירת תקיפה ואיתרה עבירת חניה. במילים אחרות, זה אינו סיפור על מדינה בלי חוק, אלא על מערכת אכיפה שמשרתת את האידאולוגיה של השר הממונה עליה. זה שבצעירותו הצליח להגיע לסמל של הקדילאק של ראש הממשלה. אחרי רצח רבין אמרו שהכתובת היתה על הקיר; עכשיו היא כבר תלויה על הגשר, כתובה באותיות ענק.
לגבי תיאורו של כותב המאמר את החשוד באלימות כ"המעריץ השרוף של עמיר", רק נציין שאין כל חובה שיהיה מדובר במעריץ של עמיר בכלל, לא שרוף ולא נקי מכוויות כלשהן. לא מעט אנשים תומכים בשחרורו של עמיר ו/או בקציבת עונשו, בדיוק כמו שנעשה אצל (כמעט) כל רוצח אחר, משיקולים משפטיים-הומניים-מוסריים-אנושיים וכדו'. ממש לא צריך להיות גרופי של עמיר כדי להחזיק בעמדה הזאת.

מאחר ולא קראתי הרבה מעבר לחצי משפט הזה שעיני נפלו עליו במקרה (ככל שיש מקריות בעולם), לא אוכל להתייחס לנאמר במאמר עצמו. רק אציין שבסרטון שפורסם מאותו "רכב על הגשר" אין שום דרך לדעת מי התחיל את האלימות באירוע. מסיבות שאינן מובנות (קריצה קריצה) הסרטון מתחיל דווקא באמצע האירוע. זאת על אף שנהיר שנוכחות הרכב והמצלמה אשר בו הקדימה את המועד בו מתחיל הסרטון כפי שהוצג במרשתת.

מעבר לכך אפשר גם לומר שהורדת שלט שמישהו תלה, כאשר מציב השלט מצוי עדיין במקום, מעבר לכך שזה לא נשמע כמו מעשה חכם במיוחד, יש בזה גם מרכיב של אלימות. אמנם לא ישירות כלפי אדם, אבל זה לא מעשה זך וטהור כמו שהוא מוצג. זכותו של מציב השלט להחזיק בדעה בה הוא מחזיק ואם מאן דהוא חולק על כך, הוא יכול לבוא איתו בדיבורים. אם במקום זאת הוא בוחר להשתמש בידיו ולעשות מעשה, ובכן, למרות שאני נגד אלימות (גם במקרים כאלה), שחור-לבן זה כבר לא.
 

certified.woke

Well-known member
לגבי תיאורו של כותב המאמר את החשוד באלימות כ"המעריץ השרוף של עמיר", רק נציין שאין כל חובה שיהיה מדובר במעריץ של עמיר בכלל, לא שרוף ולא נקי מכוויות כלשהן. לא מעט אנשים תומכים בשחרורו של עמיר ו/או בקציבת עונשו, בדיוק כמו שנעשה אצל (כמעט) כל רוצח אחר, משיקולים משפטיים-הומניים-מוסריים-אנושיים וכדו'. ממש לא צריך להיות גרופי של עמיר כדי להחזיק בעמדה הזאת.

מאחר ולא קראתי הרבה מעבר לחצי משפט הזה שעיני נפלו עליו במקרה (ככל שיש מקריות בעולם), לא אוכל להתייחס לנאמר במאמר עצמו. רק אציין שבסרטון שפורסם מאותו "רכב על הגשר" אין שום דרך לדעת מי התחיל את האלימות באירוע. מסיבות שאינן מובנות (קריצה קריצה) הסרטון מתחיל דווקא באמצע האירוע. זאת על אף שנהיר שנוכחות הרכב והמצלמה אשר בו הקדימה את המועד בו מתחיל הסרטון כפי שהוצג במרשתת.

מעבר לכך אפשר גם לומר שהורדת שלט שמישהו תלה, כאשר מציב השלט מצוי עדיין במקום, מעבר לכך שזה לא נשמע כמו מעשה חכם במיוחד, יש בזה גם מרכיב של אלימות. אמנם לא ישירות כלפי אדם, אבל זה לא מעשה זך וטהור כמו שהוא מוצג. זכותו של מציב השלט להחזיק בדעה בה הוא מחזיק ואם מאן דהוא חולק על כך, הוא יכול לבוא איתו בדיבורים. אם במקום זאת הוא בוחר להשתמש בידיו ולעשות מעשה, ובכן, למרות שאני נגד אלימות (גם במקרים כאלה), שחור-לבן זה כבר לא.
"לא מעט אנשים תומכים בשחרורו של עמיר ו/או בקציבת עונשו, בדיוק כמו שנעשה אצל (כמעט) כל רוצח אחר"?
למרבה המזל, עדיין לא הרבה.
מדובר ברצח פוליטי, לא רצח פלילי, רצח מתוכנן ובלא נסיבות מקילות כלשהן, לו קדמו שני נסיונות שכשלו...המחוקק מעולם לא נערך להתמודדות עם רצח פוליטי...
 
נערך לאחרונה ב:

Harrington

Well-known member
מנהל
"לא מעט אנשים תומכים בשחרורו של עמיר ו/או בקציבת עונשו, בדיוק כמו שנעשה אצל (כמעט) כל רוצח אחר"?
למרבה המזל, עדיין לא הרבה.
ואת זה אתה כמובן יודע בגלל שסקרת את הנושא, התעמקת בו ובדקת אותו לעומק. ללא ספק בכלל :cool:. אז סתם להשכלתך הכללית, יש אכן "לא מעט" אנשים כאלה. אין כאמור מעלה שום קשר מיוחד בין דעתם על המעשה שעמיר עשה (ככל שאכן עשה) לעמדתם בנוגע לענישתו (שכזכור נקבעו לה החמרות באופן לא דמוקרטי בעליל לאחר מעשה, אבל זה אולי דיון אחר) ו/או לצורך לשנות/לעדכן ענישה זו מהסיבות שציינתי כבר למעלה (משפטיות-הומניות-מוסריות וכדו').
מדובר ברצח פוליטי, לא רצח פלילי, מתוכנן ובלא נסיבות מקילות כלשהן...המחוקק מעולם לא נערך להתמודדות עם רצח פוליטי...
זבש"ו. להבא שילמד להתמודד מראש (אגב טענתך לא נכונה עובדתית-משפטית, אבל אין לי כח כרגע להתדיין על שקרים שנובעים מבורות או מונפצים בכוונת מכוון להסטת הדיון והפיכתו ללא-ענייני).
בכל מקרה אין קשר מחייב בין השאלה אם המחוקק כן או לא נתן דעתו על רצח פוליטי בטרם רצח רבין, לשאלה מה צריך להיות עונשו של מי שנמצא אשם ברצח כזה. ליתר דיוק, יש את הקשר שציינת קודם בסוגריים, אבל דווקא אם נזרום עם דבריך, הרי שעונשו של עמיר בוודאי שצריך להיות מותאם לעונש שנקבע בחוק למעשה כזה ביום ביצועו. כך עובדת מדינת חוק דמוקרטית, לטוב ולמוטב.
 

certified.woke

Well-known member
ואת זה אתה כמובן יודע בגלל שסקרת את הנושא, התעמקת בו ובדקת אותו לעומק. ללא ספק בכלל :cool:. אז סתם להשכלתך הכללית, יש אכן "לא מעט" אנשים כאלה. אין כאמור מעלה שום קשר מיוחד בין דעתם על המעשה שעמיר עשה (ככל שאכן עשה) לעמדתם בנוגע לענישתו (שכזכור נקבעו לה החמרות באופן לא דמוקרטי בעליל לאחר מעשה, אבל זה אולי דיון אחר) ו/או לצורך לשנות/לעדכן ענישה זו מהסיבות שציינתי כבר למעלה (משפטיות-הומניות-מוסריות וכדו').

זבש"ו. להבא שילמד להתמודד מראש (אגב טענתך לא נכונה עובדתית-משפטית, אבל אין לי כח כרגע להתדיין על שקרים שנובעים מבורות או מונפצים בכוונת מכוון להסטת הדיון והפיכתו ללא-ענייני).
בכל מקרה אין קשר מחייב בין השאלה אם המחוקק כן או לא נתן דעתו על רצח פוליטי בטרם רצח רבין, לשאלה מה צריך להיות עונשו של מי שנמצא אשם ברצח כזה. ליתר דיוק, יש את הקשר שציינת קודם בסוגריים, אבל דווקא אם נזרום עם דבריך, הרי שעונשו של עמיר בוודאי שצריך להיות מותאם לעונש שנקבע בחוק למעשה כזה ביום ביצועו. כך עובדת מדינת חוק דמוקרטית, לטוב ולמוטב.
זכותך לדעה משלך...
 

Harrington

Well-known member
מנהל
זכותך לדעה משלך...
אין כל "דעה" בדברי, אבל מנהגך להנפיץ את התגובה הזאת כדי להעלים מהקוראים את העובדה הזאת (ואת העובדות בכלל) מתוך תקווה שיקראו רק את המשפט המפוצץ הזה ולא ישימו לב, ידוע ומוכר זה מכבר. אולי יש הנופלים בפח, אבל תצטרך לסלוח לי אם עלי זה (כבר מזמן) לא עושה רושם מיוחד.


מיצינו אגב. דבריך הבאים בתת-השרשור הזה בל"נ לא ייקראו על-ידי ולא תבוא תגובה עליהם. גם לא אם תנפיץ שם 1,001 המצאות ביחס להחלטתי זו.

רות סוף.
 

certified.woke

Well-known member
אין כל "דעה" בדברי, אבל מנהגך להנפיץ את התגובה הזאת כדי להעלים מהקוראים את העובדה הזאת (ואת העובדות בכלל) מתוך תקווה שיקראו רק את המשפט המפוצץ הזה ולא ישימו לב, ידוע ומוכר זה מכבר. אולי יש הנופלים בפח, אבל תצטרך לסלוח לי אם עלי זה (כבר מזמן) לא עושה רושם מיוחד.


מיצינו אגב. דבריך הבאים בתת-השרשור הזה בל"נ לא ייקראו על-ידי ולא תבוא תגובה עליהם. גם לא אם תנפיץ שם 1,001 המצאות ביחס להחלטתי זו.

רות סוף.
לית מאן דפליג שיש לך זכות לדעה משלך...
 

DANIAVNI

Well-known member

אין בהלה או ניסיון להימלט. הפעילים למען שחרור יגאל עמיר הם בעלי הבית


פעילים למען יגאל עמיר באירוע לזכר מאיר כהנא. הם לא מבקשים לשחרר רק את רוצחו של ראש הממשלה, הם מבקשים לתת דרור לעיקרון שהוא מייצג

פעילים למען יגאל עמיר באירוע לזכר מאיר כהנא. הם לא מבקשים לשחרר רק את רוצחו של ראש הממשלה, הם מבקשים לתת דרור לעיקרון שהוא מייצג; צילום: נעם ריבקין פנטון

יוענה גונן

יוענה גונן
20:00 • 04 באוגוסט 2026

הדבר הראשון ששומעים בסרטון הוא ילדה מתחננת בקול כבוש ומבוהל: "אמא, די, תפסיקי, תתקשרי למשטרה". האם והבת נמצאות במכונית על הגשר מעל מחלף חמד, והאם מצלמת את המתרחש מבעד לחלון. המצלמה זזה שמאלה וחושפת מחזה מעורר חלחלה: אדם מבוגר, בחולצה כחולה, מוקף בשישה או שבעה בחורים צעירים. הבחורים — כולם עטויי ציציות, חלקם לובשים חולצות עם הכיתוב "ישוחרר יגאל עמיר" — מפילים אותו ובועטים בו בעודו שרוע על הקרקע. "משוגעים, אני מתקשרת למשטרה!", צועקת הצלמת, כשברקע זעקות הבכי המתגברות של בתה.

בריונים

זה קרה ביום ראשון שעבר. האיש בחולצה הכחולה הוא אילן מנס, בן 76 ממבשרת ציון. כשחבר סיפר לו שמישהו שוב תלה על גשר חמד שלט שקורא לשחרר את רוצחו של יצחק רבין, הוא החליט להגיע למקום ולהוריד אותו. בתו סיפרה לגלי צה"ל שהוא השתתף בעצרת ההיא בכיכר, שאז עוד נקראה על שם מלכי ישראל — "ולא יכל להכיל את השלט הזה". כשנבדק אחרי התקיפה ראו רק את החבלות החיצוניות, אבל כעבור כמה ימים הוא איבד תחושה ביד שמאל והחל לדבר מוזר. בצילום התגלה דימום מוחי, כנראה בעקבות החבטה שספג כשהופל. אתמול עבר מנס ניתוח בראשו, ועכשיו הוא מתאושש בבית החולים. על התנגדותו לתומכיו של יגאל עמיר הוא כמעט שילם בחייו.
יותר משבוע לאחר התקיפה, איש מהמעורבים לא נעצר. המשטרה הוזעקה למקום, אבל לדברי מנס, השוטרת פחות התעניינה במכות שקיבל ויותר בעובדה שהחנה את רכבו על המדרכה. במשטרה מסרו בתגובה את המריחה הרגילה, שלפיה "האירוע נמצא בחקירה" ולכן אין באפשרותם לפרט. רק היום, כנראה בעקבות ההתעניינות הציבורית הגוברת ומכתב ששלח גדי איזנקוט למפכ"ל (מנס הוא פעיל של מפלגת ישר), החלו סוף־סוף לקדם את החקירה. אפשר רק לדמיין מה היה קורה אילו השלט על הגשר היה קורא להפסקת ההרג בעזה, או משהו ממין זה. ובעצם אין צורך לדמיין: כשמפגינים מניפים שלטים כאלה, המשטרה מגיעה ומפרקת להם את הצורה בעצמה.
מה שבולט בסרטון הוא לא רק הברוטליות של האירוע, אלא גם הנינוחות שבה הוא מתרחש. האלימות מבוצעת לאור יום, על גשר מרכזי, לעיני עוברים ושבים. התוקפים מתנהלים בנחת, חלקם אוחזים בקורבן ומרביצים לו, אחרים פשוט עומדים או מתהלכים מסביב. אין בהלה, אין ניסיון להסתלק, אין תחושה שמישהו סבור שהוא עושה מעשה שעליו יצטרך לתת את הדין. כך נראים פורעי חוק שיודעים שהחוק עבר לצידם. בתיעוד אפשר לראות את המזרן שהם הביאו והניחו ליד השלט, כדי שיוכלו להתרווח. התמונה כמעט זועקת מרוב סמליות: במרחב הציבורי — הם בעלי הבית.
"הוא פעל מתוך רצון למנוע את תוצאות הסכמי אוסלו, לאחר שכל דרכי המחאה הדמוקרטיות כבר מוצו וזכו להתעלמות מוחלטת מצד הממשלה", נכתב באתר של התנועה למען חנינה לעמיר. כשהאנשים ששומרים על השלט מפילים אדם מבוגר ובועטים בו, הם מתרגמים את המסר שעל השלט למעשים. הם לא מבקשים לשחרר רק את רוצחו של ראש הממשלה, הם מבקשים לתת דרור לעיקרון שהוא מייצג — שליהודי מאמין מותר להפעיל אלימות כלפי מי שעומד בדרכו הפוליטית.

כתבות קשורות​

לפני כחודש ניסה מועמד הדמוקרטים יאיא פינק להסיר את אותו שלט מאותו גשר, וגם הוא חטף מכות ושריטות מהאדם שמאחורי היוזמה. המעריץ השרוף של עמיר לא היה מוקף אז בחבורת הבריונים שליוותה אותו בשבוע שעבר, ולכן האירוע הסתיים ללא נזק משמעותי. גם התקיפה של פינק תועדה ופורסמה ברשת, וגם היא לא ממש הטרידה את המשטרה.
קל לומר שהמשטרה לא מתפקדת, אבל במקרה של מנס השוטרת דווקא תפקדה כמצופה ממנה: היא הגיעה לזירת תקיפה ואיתרה עבירת חניה. במילים אחרות, זה אינו סיפור על מדינה בלי חוק, אלא על מערכת אכיפה שמשרתת את האידאולוגיה של השר הממונה עליה. זה שבצעירותו הצליח להגיע לסמל של הקדילאק של ראש הממשלה. אחרי רצח רבין אמרו שהכתובת היתה על הקיר; עכשיו היא כבר תלויה על הגשר, כתובה באותיות ענק.
יש לי שאלה תיאורטית
בוא נניח שראש ממשלה נבחר מחליט עם ממשלתו לממש את זכות השיבה
כך שלמעשה לא תהיה ריבונות יהודית במדינת ישראל
האם מוצדק לרצוח אותו ?
 

Harrington

Well-known member
מנהל
יש לי שאלה תיאורטית
בוא נניח שראש ממשלה נבחר מחליט עם ממשלתו לממש את זכות השיבה
כך שלמעשה לא תהיה ריבונות יהודית במדינת ישראל
האם מוצדק לרצוח אותו ?
אשקול להתייחס מאוחר יותר לשאלה, רק אציין בינתיים שאין חיה כזאת שנקראית "זכות השיבה". יש 'טענה לזכות שיבה'*. לדבר על הזכות הזאת כעובדה מוגמרת, זה כמו להשתמש במונח 'הגדה המערבית' כדי להצביע על השתייכות השטח לירדן. כלומר משהו שלשמאלנים יש ענין בו, אך אין לו אחיזה בעולם האמת והמציאות.

אמור מהיום אם כן, טענה לזכות השיבה ולא זכות השיבה.

סליחה על ניצול דבריך כדי להעמיד דברים אלה על דיוקם.


* וגם היא לא ראויה להגדרה הזאת, מהטעם הפשוט שלא מדובר ב"שיבה" כהגדרתו המילונית, אלא בהכנסת כאלה שאין מחלוקת שמעולם לא התגוררו בשטח, כמו הילדים, נכדים ונינים של אלה שכביכול נטען לגביהם שיש להם זכות שיבה.
 

DANIAVNI

Well-known member
סליחה על ניצול דבריך כדי להעמיד דברים אלה על דיוקם.
אתה צודק באופן כללי
כפי שאני אומר "העם שמתכנה פלשתיני"
כך יש לאמר
" טענת זכות השיבה"
אלא שלמרות שהצדק עימך בניסוח הספציפי הזה מדובר על מישהו שמכיר בטענת הזכות ולכן מבחינתו זה מימוש זכות.
אבל כללית ההערה נכונה
רק שהתמזל מזלי לא לחרוג במקרה זה .
 

פולגאר

Well-known member

אין בהלה או ניסיון להימלט. הפעילים למען שחרור יגאל עמיר הם בעלי הבית


פעילים למען יגאל עמיר באירוע לזכר מאיר כהנא. הם לא מבקשים לשחרר רק את רוצחו של ראש הממשלה, הם מבקשים לתת דרור לעיקרון שהוא מייצג

פעילים למען יגאל עמיר באירוע לזכר מאיר כהנא. הם לא מבקשים לשחרר רק את רוצחו של ראש הממשלה, הם מבקשים לתת דרור לעיקרון שהוא מייצג; צילום: נעם ריבקין פנטון

יוענה גונן

יוענה גונן
20:00 • 04 באוגוסט 2026

הדבר הראשון ששומעים בסרטון הוא ילדה מתחננת בקול כבוש ומבוהל: "אמא, די, תפסיקי, תתקשרי למשטרה". האם והבת נמצאות במכונית על הגשר מעל מחלף חמד, והאם מצלמת את המתרחש מבעד לחלון. המצלמה זזה שמאלה וחושפת מחזה מעורר חלחלה: אדם מבוגר, בחולצה כחולה, מוקף בשישה או שבעה בחורים צעירים. הבחורים — כולם עטויי ציציות, חלקם לובשים חולצות עם הכיתוב "ישוחרר יגאל עמיר" — מפילים אותו ובועטים בו בעודו שרוע על הקרקע. "משוגעים, אני מתקשרת למשטרה!", צועקת הצלמת, כשברקע זעקות הבכי המתגברות של בתה.

בריונים

זה קרה ביום ראשון שעבר. האיש בחולצה הכחולה הוא אילן מנס, בן 76 ממבשרת ציון. כשחבר סיפר לו שמישהו שוב תלה על גשר חמד שלט שקורא לשחרר את רוצחו של יצחק רבין, הוא החליט להגיע למקום ולהוריד אותו. בתו סיפרה לגלי צה"ל שהוא השתתף בעצרת ההיא בכיכר, שאז עוד נקראה על שם מלכי ישראל — "ולא יכל להכיל את השלט הזה". כשנבדק אחרי התקיפה ראו רק את החבלות החיצוניות, אבל כעבור כמה ימים הוא איבד תחושה ביד שמאל והחל לדבר מוזר. בצילום התגלה דימום מוחי, כנראה בעקבות החבטה שספג כשהופל. אתמול עבר מנס ניתוח בראשו, ועכשיו הוא מתאושש בבית החולים. על התנגדותו לתומכיו של יגאל עמיר הוא כמעט שילם בחייו.
יותר משבוע לאחר התקיפה, איש מהמעורבים לא נעצר. המשטרה הוזעקה למקום, אבל לדברי מנס, השוטרת פחות התעניינה במכות שקיבל ויותר בעובדה שהחנה את רכבו על המדרכה. במשטרה מסרו בתגובה את המריחה הרגילה, שלפיה "האירוע נמצא בחקירה" ולכן אין באפשרותם לפרט. רק היום, כנראה בעקבות ההתעניינות הציבורית הגוברת ומכתב ששלח גדי איזנקוט למפכ"ל (מנס הוא פעיל של מפלגת ישר), החלו סוף־סוף לקדם את החקירה. אפשר רק לדמיין מה היה קורה אילו השלט על הגשר היה קורא להפסקת ההרג בעזה, או משהו ממין זה. ובעצם אין צורך לדמיין: כשמפגינים מניפים שלטים כאלה, המשטרה מגיעה ומפרקת להם את הצורה בעצמה.
מה שבולט בסרטון הוא לא רק הברוטליות של האירוע, אלא גם הנינוחות שבה הוא מתרחש. האלימות מבוצעת לאור יום, על גשר מרכזי, לעיני עוברים ושבים. התוקפים מתנהלים בנחת, חלקם אוחזים בקורבן ומרביצים לו, אחרים פשוט עומדים או מתהלכים מסביב. אין בהלה, אין ניסיון להסתלק, אין תחושה שמישהו סבור שהוא עושה מעשה שעליו יצטרך לתת את הדין. כך נראים פורעי חוק שיודעים שהחוק עבר לצידם. בתיעוד אפשר לראות את המזרן שהם הביאו והניחו ליד השלט, כדי שיוכלו להתרווח. התמונה כמעט זועקת מרוב סמליות: במרחב הציבורי — הם בעלי הבית.
"הוא פעל מתוך רצון למנוע את תוצאות הסכמי אוסלו, לאחר שכל דרכי המחאה הדמוקרטיות כבר מוצו וזכו להתעלמות מוחלטת מצד הממשלה", נכתב באתר של התנועה למען חנינה לעמיר. כשהאנשים ששומרים על השלט מפילים אדם מבוגר ובועטים בו, הם מתרגמים את המסר שעל השלט למעשים. הם לא מבקשים לשחרר רק את רוצחו של ראש הממשלה, הם מבקשים לתת דרור לעיקרון שהוא מייצג — שליהודי מאמין מותר להפעיל אלימות כלפי מי שעומד בדרכו הפוליטית.

כתבות קשורות​

לפני כחודש ניסה מועמד הדמוקרטים יאיא פינק להסיר את אותו שלט מאותו גשר, וגם הוא חטף מכות ושריטות מהאדם שמאחורי היוזמה. המעריץ השרוף של עמיר לא היה מוקף אז בחבורת הבריונים שליוותה אותו בשבוע שעבר, ולכן האירוע הסתיים ללא נזק משמעותי. גם התקיפה של פינק תועדה ופורסמה ברשת, וגם היא לא ממש הטרידה את המשטרה.
קל לומר שהמשטרה לא מתפקדת, אבל במקרה של מנס השוטרת דווקא תפקדה כמצופה ממנה: היא הגיעה לזירת תקיפה ואיתרה עבירת חניה. במילים אחרות, זה אינו סיפור על מדינה בלי חוק, אלא על מערכת אכיפה שמשרתת את האידאולוגיה של השר הממונה עליה. זה שבצעירותו הצליח להגיע לסמל של הקדילאק של ראש הממשלה. אחרי רצח רבין אמרו שהכתובת היתה על הקיר; עכשיו היא כבר תלויה על הגשר, כתובה באותיות ענק.
31 שנים, לא 30.
לא צריך להיות הבדל בין רצח של ילד שכל החיים לפניו לרצח של ראש ממשלה קשיש שיכור שמן הסתם לא נשאר לו עוד הרבה שנים לחיות.
למען הסר ספק, אמל"ק והשבתי רק ממה שראיתי בתמונה המצ"ב.
 

marabo

Well-known member

אין בהלה או ניסיון להימלט. הפעילים למען שחרור יגאל עמיר הם בעלי הבית


פעילים למען יגאל עמיר באירוע לזכר מאיר כהנא. הם לא מבקשים לשחרר רק את רוצחו של ראש הממשלה, הם מבקשים לתת דרור לעיקרון שהוא מייצג

פעילים למען יגאל עמיר באירוע לזכר מאיר כהנא. הם לא מבקשים לשחרר רק את רוצחו של ראש הממשלה, הם מבקשים לתת דרור לעיקרון שהוא מייצג; צילום: נעם ריבקין פנטון

יוענה גונן

יוענה גונן
20:00 • 04 באוגוסט 2026

הדבר הראשון ששומעים בסרטון הוא ילדה מתחננת בקול כבוש ומבוהל: "אמא, די, תפסיקי, תתקשרי למשטרה". האם והבת נמצאות במכונית על הגשר מעל מחלף חמד, והאם מצלמת את המתרחש מבעד לחלון. המצלמה זזה שמאלה וחושפת מחזה מעורר חלחלה: אדם מבוגר, בחולצה כחולה, מוקף בשישה או שבעה בחורים צעירים. הבחורים — כולם עטויי ציציות, חלקם לובשים חולצות עם הכיתוב "ישוחרר יגאל עמיר" — מפילים אותו ובועטים בו בעודו שרוע על הקרקע. "משוגעים, אני מתקשרת למשטרה!", צועקת הצלמת, כשברקע זעקות הבכי המתגברות של בתה.

בריונים

זה קרה ביום ראשון שעבר. האיש בחולצה הכחולה הוא אילן מנס, בן 76 ממבשרת ציון. כשחבר סיפר לו שמישהו שוב תלה על גשר חמד שלט שקורא לשחרר את רוצחו של יצחק רבין, הוא החליט להגיע למקום ולהוריד אותו. בתו סיפרה לגלי צה"ל שהוא השתתף בעצרת ההיא בכיכר, שאז עוד נקראה על שם מלכי ישראל — "ולא יכל להכיל את השלט הזה". כשנבדק אחרי התקיפה ראו רק את החבלות החיצוניות, אבל כעבור כמה ימים הוא איבד תחושה ביד שמאל והחל לדבר מוזר. בצילום התגלה דימום מוחי, כנראה בעקבות החבטה שספג כשהופל. אתמול עבר מנס ניתוח בראשו, ועכשיו הוא מתאושש בבית החולים. על התנגדותו לתומכיו של יגאל עמיר הוא כמעט שילם בחייו.
יותר משבוע לאחר התקיפה, איש מהמעורבים לא נעצר. המשטרה הוזעקה למקום, אבל לדברי מנס, השוטרת פחות התעניינה במכות שקיבל ויותר בעובדה שהחנה את רכבו על המדרכה. במשטרה מסרו בתגובה את המריחה הרגילה, שלפיה "האירוע נמצא בחקירה" ולכן אין באפשרותם לפרט. רק היום, כנראה בעקבות ההתעניינות הציבורית הגוברת ומכתב ששלח גדי איזנקוט למפכ"ל (מנס הוא פעיל של מפלגת ישר), החלו סוף־סוף לקדם את החקירה. אפשר רק לדמיין מה היה קורה אילו השלט על הגשר היה קורא להפסקת ההרג בעזה, או משהו ממין זה. ובעצם אין צורך לדמיין: כשמפגינים מניפים שלטים כאלה, המשטרה מגיעה ומפרקת להם את הצורה בעצמה.
מה שבולט בסרטון הוא לא רק הברוטליות של האירוע, אלא גם הנינוחות שבה הוא מתרחש. האלימות מבוצעת לאור יום, על גשר מרכזי, לעיני עוברים ושבים. התוקפים מתנהלים בנחת, חלקם אוחזים בקורבן ומרביצים לו, אחרים פשוט עומדים או מתהלכים מסביב. אין בהלה, אין ניסיון להסתלק, אין תחושה שמישהו סבור שהוא עושה מעשה שעליו יצטרך לתת את הדין. כך נראים פורעי חוק שיודעים שהחוק עבר לצידם. בתיעוד אפשר לראות את המזרן שהם הביאו והניחו ליד השלט, כדי שיוכלו להתרווח. התמונה כמעט זועקת מרוב סמליות: במרחב הציבורי — הם בעלי הבית.
"הוא פעל מתוך רצון למנוע את תוצאות הסכמי אוסלו, לאחר שכל דרכי המחאה הדמוקרטיות כבר מוצו וזכו להתעלמות מוחלטת מצד הממשלה", נכתב באתר של התנועה למען חנינה לעמיר. כשהאנשים ששומרים על השלט מפילים אדם מבוגר ובועטים בו, הם מתרגמים את המסר שעל השלט למעשים. הם לא מבקשים לשחרר רק את רוצחו של ראש הממשלה, הם מבקשים לתת דרור לעיקרון שהוא מייצג — שליהודי מאמין מותר להפעיל אלימות כלפי מי שעומד בדרכו הפוליטית.

כתבות קשורות​

לפני כחודש ניסה מועמד הדמוקרטים יאיא פינק להסיר את אותו שלט מאותו גשר, וגם הוא חטף מכות ושריטות מהאדם שמאחורי היוזמה. המעריץ השרוף של עמיר לא היה מוקף אז בחבורת הבריונים שליוותה אותו בשבוע שעבר, ולכן האירוע הסתיים ללא נזק משמעותי. גם התקיפה של פינק תועדה ופורסמה ברשת, וגם היא לא ממש הטרידה את המשטרה.
קל לומר שהמשטרה לא מתפקדת, אבל במקרה של מנס השוטרת דווקא תפקדה כמצופה ממנה: היא הגיעה לזירת תקיפה ואיתרה עבירת חניה. במילים אחרות, זה אינו סיפור על מדינה בלי חוק, אלא על מערכת אכיפה שמשרתת את האידאולוגיה של השר הממונה עליה. זה שבצעירותו הצליח להגיע לסמל של הקדילאק של ראש הממשלה. אחרי רצח רבין אמרו שהכתובת היתה על הקיר; עכשיו היא כבר תלויה על הגשר, כתובה באותיות ענק.
לא הבנתי, הדם של רבין אדום יותר מהדם של כל נרצח או נרצחת אחרת במדינה?
 

Harrington

Well-known member
מנהל
לא הבנתי, הדם של רבין אדום יותר מהדם של כל נרצח או נרצחת אחרת במדינה?
יש עמדה כזאת והיא לגיטימית כשלעצמה. לא בגלל שקראו לו רבין (אם כי ברי לכו"ע שמבחינת רבים בשמאל זה דווקא לגמרי הענין), אלא בגלל שמדובר בנבחר ציבור ועוד אחד בכיר במיוחד (יעני ראש ממשלה), מה שהופך את האירוע לפגיעה כביכול בדמוקרטיה ועל כן יותר מרצח 'רגיל'. כמובן שדווקא מבחינת סכנה לציבור היא מופחתת כאן, אבל את זה שמים בצד לצורך תחושת הנקמה של המשפחה וחבריה.
 
יש עמדה כזאת והיא לגיטימית כשלעצמה. לא בגלל שקראו לו רבין (אם כי ברי לכו"ע שמבחינת רבים בשמאל זה דווקא לגמרי הענין), אלא בגלל שמדובר בנבחר ציבור ועוד אחד בכיר במיוחד (יעני ראש ממשלה), מה שהופך את האירוע לפגיעה כביכול בדמוקרטיה ועל כן יותר מרצח 'רגיל'. כמובן שדווקא מבחינת סכנה לציבור היא מופחתת כאן, אבל את זה שמים בצד לצורך תחושת הנקמה של המשפחה וחבריה.
רצח חריג או מעשה טרור: אם בית המשפט קבע כי הרצח היה חריג בחומרתו או שבוצע כמעשה טרור, ועדת הקציבה רשאית להמליץ על תקופה שלא תפחת מ-40 שנה -
בקיצקץ, יש לו עוד זמן עד שיגיע ל-40 שנה וגם זה לא מחייב את המדינה, כי בארצנו, מאסר עולם אינו קצוב בזמן, אלא יש רק מינימום לבקשה לשחרור מוקדם.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
רצח חריג או מעשה טרור: אם בית המשפט קבע כי הרצח היה חריג בחומרתו או שבוצע כמעשה טרור, ועדת הקציבה רשאית להמליץ על תקופה שלא תפחת מ-40 שנה -
בקיצקץ, יש לו עוד זמן עד שיגיע ל-40 שנה וגם זה לא מחייב את המדינה, כי בארצנו, מאסר עולם אינו קצוב בזמן, אלא יש רק מינימום לבקשה לשחרור מוקדם.
השאלה מה היה הדין במועד ביצוע העבירה. עובדתית זה השתנה (בחקיקה ראשית) מאז, אבל בניגוד לכל כללי הדמוקרטיה ו/או מדינות החוק ברחבי העולם, הוחל רטרואקטיבית. על זה אני מדבר.

מעבר לכך, יש דין ויש נוהג. כדי לדון ברצינות בסוגיה צריך לבחון את שניהם.
 
השאלה מה היה הדין במועד ביצוע העבירה. עובדתית זה השתנה (בחקיקה ראשית) מאז, אבל בניגוד לכל כללי הדמוקרטיה ו/או מדינות החוק ברחבי העולם, הוחל רטרואקטיבית. על זה אני מדבר.
לא ניתן לדעת מהקישור, באיזו שנה חוקק החוק, מצוין רק מי הוא נפגע עבירת המתה? על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001 ולא מצוין תאריך שהוחלט בו על זכויות אסיר עולם לקצבת עונשו.
מעבר לכך, יש דין ויש נוהג. כדי לדון ברצינות בסוגיה צריך לבחון את שניהם.
יש דין אולם אין נוהג, כי כפי שהווקיסט כתב בתגובתו מעלה (#3) זאת הפעם הראשונה שמקרה כזה התרחש.
 

certified.woke

Well-known member
השאלה מה היה הדין במועד ביצוע העבירה. עובדתית זה השתנה (בחקיקה ראשית) מאז, אבל בניגוד לכל כללי הדמוקרטיה ו/או מדינות החוק ברחבי העולם, הוחל רטרואקטיבית. על זה אני מדבר.

מעבר לכך, יש דין ויש נוהג. כדי לדון ברצינות בסוגיה צריך לבחון את שניהם.
החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם נחוק לאחר מעשה ולא לפניו אך הוחל רטרואקטיבית...
 

Harrington

Well-known member
מנהל
לא ניתן לדעת מהקישור, באיזו שנה חוקק החוק, מצוין רק מי הוא נפגע עבירת המתה? על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001 ולא מצוין תאריך שהוחלט בו על זכויות אסיר עולם לקצבת עונשו.
הדברים ידועים. אפשר גם לאתר אותם מן הסתם במרשתת, אבל זכרון שאינו קצרצר יאשר את הדברים לכל מי שלא היה ילד קטן כשזה נעשה.
יש דין אולם אין נוהג, כי כפי שהווקיסט כתב בתגובתו מעלה (#3) זאת הפעם הראשונה שמקרה כזה התרחש.
לא יודע מי כתב מה. עובדתית יש דין ויש נוהג, בענין הזה כמו ברוב הדברים בעולם. אף אדם שבקי במטריה לא יטען אחרת.
 
הדברים ידועים. אפשר גם לאתר אותם מן הסתם במרשתת, אבל זכרון שאינו קצרצר יאשר את הדברים לכל מי שלא היה ילד קטן כשזה נעשה.
נראה לי שזה קרה במקביל לחוק זכויות נפגעי עבירה, לכן גם חוקק "חוק יגאל עמיר" שמונע מוועדת השחרורים להמליץ על קציבת עונשו.
לא יודע מי כתב מה. עובדתית יש דין ויש נוהג, בענין הזה כמו ברוב הדברים בעולם. אף אדם שבקי במטריה לא יטען אחרת.
OK, אם זאת עובדה, בוא הסבר, מה הנוהג כאשר זה מקרה ראשון? :unsure: האם המילה 'נוהג' משמעותה, לא התבססות על מקרי עבר? :rolleyes:
 
למעלה