בלופ-

[rastotman]

בלופ-

כבר לא מפריע לי להרגיש דברים קיטשיים- היום גיליתי מחדש שבעוד כמה חודשים לא יהייה לי בית ספר ללכת אליו. אני חושבת שהארכיון של הפורום הזה מכיל לא פחות הודעות כאלה מהודעות פרידה- אבל עם זאת, אף אחת מהם עד היום לא הייתה שלי. יש לנו בדף הזה שניים שמפנטזים על לעזוב את בית ספר- גם אני שנה שעברה הייתי קרובה ללא להמשיך, מוזר איך שאז זה ניראה לי הדבר היחידי שאני יכולה לעשות כדי לשמור על שפיות ועכשיו אני מוכנה לשלם רק כדי שייתנו לי להישאר כמה שנים. או שזה בכלל לא מוזר, בכל מיקרה, הרגליים שלי קרות.

 

[קיר קמט]

כל סוף הוא התחלה חדשה

נו, התחלנו לצחוק על זה שכולנו נתגעגע לכולנו בסוף הבית ספר. לא יודע, אני לא רואה את עצמי מתגעגע לזה. אני כבר סופר דקות לסוף, ואני כבר עושה את זה ארבע שנים.

 

[rastotman]

יש קישור

- http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=17550 -מי שגנב לי את הציניות שבבקשה יחזיר-

 

[flowr..]

לי זה דווקא לא ממש מפריע.

אני די מחכה שייגמר כבר הבי"ס. כנראה שאני פשוט לא נקשרתי אליו יותר מדי. בכל-מקרה, זה נראה לי די הגיוני להמשיך למקום אחר. (מעניין אותי איך אני אעביר את השנתיים אחרי זה. במנילה הציעו לי להיות מש"קית משמעת, זה די שעשע אותי). תמיד יהיה לך מקום אחר שתצטרכי ללכת אליו בבוקר.

 

[erezsh]

להתגעגע לבי"ס

זה לא ריאלי במיוחד. לדעתי לפחות. אני, אבל, עדיין נתקף בנוסטלגיה לאנשים מסוימים ואירועים מצחיקים שקרו. לפעמים אפילו נוסטלגיה חזקה מדי, אבל זה לא מפתיע בהתחשב שאני עדיין בשלב מעבר בין תקופות, אפילו שהוא תקופה בפני עצמו. בכל מקרה, הניחוש שלי הוא שאת פשוט מפחדת מהעתיד ומהלא מודע, יותר מאשר שאת רוצה להישאר בביה"ס. עצה שלי - "Let Go". כל שינוי, בסופו של דבר, הוא גם לטובה. במקרה של ביה"ס - הרבה לטובה.

 

[דש(א)-בורד]

לפני כמה ימים היתה לי שיחה עם אחד

החברים הכי טובים שלי על הנושא הזה בדיוק. לא יודע מה איתכם, אני מצתמרר לנוכח המחשבה שאני אצא מהמסגרת הזאת, אני באמת אוהב את הכיתה שלי על כל האנשים שבה אבל יודע שאין סיכוי שאני אשמור קשר עם כולם או רובם. אני אתגעגע למורים שלי, שלימדו אותי הרבה דברים אפילו שלא גירדו את החומר לבגרות, אני אפילו אתגעגע לרוטינה המעיקה הזאת של לקום בבוקר. אני כבר מתגעגע אפילו...