בלה בלה בלה... המדע (המטריאליסטי) תקוע כבר עשרות שנים

ItsikH

Member
כן, אפשר. לא דוגמא טובה, כי יש פרודצורה לערעור
על כל פעולה של כל רשות מהרשויות הדמוקרטיות - הרשות המבצעת ודאי שכפופה לחוק ולכן גם לרשות השופטת, כל פסיקה של הרשות השופטת [בכל ערכאה] כפופה לאפשרות ערעור, ואפילו חקיקה - ניתן לפעול על מנת לשנותה.
אם כבר, המקבילה הראויה יותר תהיה שלטון החוק עצמו, חובת הציות לחוק, כל הפעולות שתארתי נעשות בכפוף לעקרון הזה - אבל הבסיס לעקרון שלטון החוק הוא שהריבון, בעל הבית, האדון, הוא האזרח: לחוקים יש תוקף רק מפני שהם כפופים לערעור כזה, שהם כפופים לציבור עצמו, ושאינם מוחלטים ונכפים על ידי בעלי ענין שמתיימרים לסמכות עליונה [ע"ע "פוסקי הלכה"
] - על פני כל הדורות, כל מי שטען לייצג ידע נסתר, יכולת מיוחדת, או יישות עליונה, בבואו לפסוק חוקים מחייבים לשאר, בהכרח ביטא בכך שחיתות שלטונית, תאוות שלטון, שררה וכח על זולתו.
 

ItsikH

Member
השאלה היא מי הריבון, מיהו שרצונו ודעתו עומדים על הפרק
 

Critical Thinking

Well-known member
אינני מסכים עם זמיר כהן, ולעתים קרובות מסוגל להגות הפרכה

לטענותיו, במיוחר אלה שבעניני טבע, עוד בטרם סיים את דבריו, אולם סבר פניו, טון הדיבור, ושיבוץ פסוקים הופכים את הרצאותיו לנוחות להאזנה, בעוד הרצאות אמנון יצחק פשוט דוחות בפרימיטיביותן ומיועדות לבורים ובערים...
 

ItsikH

Member
זמיר כהן נוכל רשע מרושע, המנצל את מתק השפתיים שאתה מתאר
כמו גם את תדמיתו הסמכותית, על מנת לקדם מסרים מסכני חיים ממש. עיין פעם בדבריו על הומוסקסואליות למשל.
 

BravoMan

Active member
זו לא שאלה פילוסופית כלל וכלל!

לא כשהיא משפיעה על כל הבט בחיי אזרחי המדינה הזו, ויהודים בכל רחבי העולם.
&nbsp
אם שאלת קיום אלוהים היית פילוסופית, היית כאן עכשיו תחבורה ציבורית בשבת.
אם שאלת קיום אלוהים היית פילוסופית, לא היינו שומעים על נשים עגונות מסכנות, ובעלים שסוחטים את נשותיהם דרך גט.
אם שאלת קיום אלוהים היית פילוסופית, שומרים חמושים לא היו מחרימים סנדוויצ'ים בכניסה לפרק ציבורי.
אם שאלת קיום אלוהים היית פילוסופית, הורים לא היו משחיטים איבר מין של תינוקות קטנים ועוד בצורה מסוכנת שעלולה לגרום למות התינוק (כי הרי אלוהים לא רצה שמוהל ימצוץ בקשית).
&nbsp
אולי בשבילך זו שאלה פילוסופית, אבל עבור שאר העולם, זה שאלה מדעית משום שהיא משליכה על מציאות ופוגעת בהרבה אנשים!
 
נראה לי שאנחנו לא מגדירים "מדע" או "פילוסופיה" באותה צורה

פילוסופיה- חקר האדם, הסובייקט.
מדע- חקר התנהגות האובייקט החיצוני לתודעה.

שאלות אתיות הן שאלות פילוסופיות.
 

aetzbarr

Member
צירוף האותיות...ה ג ד ר ה ...זה שם של מה ?

זה שם של משוואה, שיש בה צירופי אותיות .

דוגמה שהוצגה כאן
פ ל ו ס ו פ יה = ח ק ר ה א דם ה ס ו ב יי ק ט

משוואה זו חסרת טעם, ואין בה כל ידיעה.
באגף הימני מופיע צירוף אותיות, שתפקידו רק שם
באגף השמאלי מופיע צירוף אותיות, שתפקידו רק שם

במקום לרשום הגדרות, שהן משוואות חסרות תועלת, יש לענות על השאלה
צירוף האותיות...פ י ל ו ס ו פ י ה ...זה שם של מה ?

גם המשוואה הבאה היא חסרת טעם

מ ד ע = ח ק ר ה ת נ ה ג ו ת ה א ו ב י י ק ט ה ח י צ ו נ י ל ת ו ד ע ה

לגבי כל צירוף אותיות במשוואה זו, יש לשאול את ...שאלת שם של מה ?

שאלה יפה היא זו...צירוף האותיות ..ת ו ד ע ה ...זה שם של מה ?

א.עצבר
 

BravoMan

Active member
אכן - נראה שהמצאת לעצמך הגדרות משלך שאינן

תואמות את ההגדרות המילוניות של המילים "מדע" ו-"פילוסופיה" שבהן אני משתמש.
&nbsp
פילוסופיה (אמתית) אינה חוקרת דבר, בעוד שיש מדע (אמתי מאוד) שחוקר התנהגות אנושית, והוא כבר הביא לא מעט ממצאים שיש להם שימושים מעשיים מאוד, חלקם טובים חלקם לא כ"כ.
 

aetzbarr

Member
הגיע הזמן לסלק את צירוף האותיות ...ה ג ד ר ה ... מכיוון

שבעזרת צירוף האותיות הזה, מחליפים מלה בלתי מובנת, במלים אחרות בלתי מובנות. הכלי של ההחלפה, היא משוואה של צירופי אותיות.

להלן כמה משוואות, מתוך אינסוף אפשריות
פילוסופיה = ההגות האנושית החכמה
פילוסופיה = אהבת הידע
פילוסופיה = הקשר הפלאי ביו תבונה ורגש
פילוסופיה = המגע הבלתי מוחשי, באידיאות
פילוסופיה = הדמיון הנוחת על מצע ההיגיון
פילוסופיה = העיסוק המופלא במלים
פילוסופיה = העיסוק המופלא בצירופי אותיות

הערך של כל המשוואות הללו הוא אפסי.
הערך של הגדרה הוא אפסי.

המשוואה היחידה בעלת ערך היא זו, הפשוטה ביותר.
פילוסופיה = צירוף אותיות .
התפקיד היחידי שצירוף אותיות יכול למלא, הוא תפקיד של שם.
מכאן נובעת השאלה היחידה שיש בה ערך,,,והיא ...שם של מה ?

לכן, יש לשאול את השאלה הבאה.
צירוף האותיות...פ י ל ו ס ו פ י ה ...זה שם של מה ?
זה שם של "דבר בעל משקל " ? לא
זה שם של דבר חסר משקל ? כן
בכך נפתרה הבעייה.
צירוף האותיות פ י ל ו ס ו פ יה ....זה שם של דבר חסר משקל.
כאן המקום לדמיון היצירתי, שירחיב את תיאורו של "דבר חסר משקל"

הנה כך נפתרה בעייה בת אלפי שנים, כאשר היא צמודה לרעיון הבסיסי של שפה אנושית טבעית.
כל צירוף אותיות בשפה האנושית - יכול למלא רק תפקיד של שם - והשאלה היחידה כלפי צירוף אותיות ....היא ...שם של מה ?

א.עצבר
 

BravoMan

Active member
נראה שטעיתי:

ע"פ ההגדרה בוויקיפדיאה, פילוסופיה אכן עוסקת בחקר מסוים, אך אישית אני לא ממש חושב שנכון לקרוא לזה "חקר" ואני מעדיף את המילה האנגלית study.
https://he.wikipedia.org/wiki/פילוסופיה
&nbsp
מדע לאומת זאת, עוסק במה שאני רואה כחקר אמתי, לא סתם התפלפלות מחשבתית:
https://he.wikipedia.org/wiki/מדע
&nbsp
אבל מדע כלל אינו מוגבל לחקור את מה שמחוץ ל-"אני".
מדע חוקר גם תודעה ותהליכים מחשבתיים, וכבר מצא לא מעט ידע מוחשי מה משפיע עליהם בכל מיני צורות.
 

BravoMan

Active member
כל הכבוד לאפלטון, אבל כפי שכבר אמרו לך לא פעם

כאן בפורום - התקדמנו קצת מאז הימים בהם הוא חי...
 

ItsikH

Member
האם חקר המוח והתודעה הוא מדע או פילוסופיה?
ערכים הם רעיון מופשט לחלוטין, אין להם מוצבע במציאות [ואפילו אם נימצא "צידוק" אבולוציוני-השרדותי כזה או אחר לדאגה לזולת למשל, הוא אינו צידוק ערכי - כי אחרת יתכן שנמצא צידוק "מדעי" כזה להשמדת עם]. לכן דיון ערכי מופשט שכזה אינו מדעי כי אינו עוסק במציאות, אבל ליישום ערכים חייב להיות בסיס מציאותי, מעוגן היטב בידע שצברנו על המציאות באמצעות המדע, הנה למשל הנצרות והאיסלאם שלחו מאות שנים אנשים רבים מספור בייסוריי תופת אל מותם במחשבה שבכך הם מיטיבים איתם - שולחים אותם לעולם דמיוני שבו ייטב להם לנצח: הידע שצברנו על הקיום האנושי, שנעלה מכל ספק סביר שחדל לחלוטין עם המוות, מחייב אותנו לשפוט מעשים כאלו כבלתי מוסריים, בהנחה שאנחנו אכן רוצים להיטיב עם בני האדם כערך בסיסי - המימוש שלו חייב להתקיים בחיי אותו אדם.
 
למעלה