בלבלות של בוגר תואר ראשון היוצא לשוק העבודה..
לילה טוב, הייתי שמח לקבל הכוונה וייעוץ בנוגע להמשך קריירה לאור מצב של חוסר הבנה עם עצמי "פניי לאן". אני (בן 26) בוגר תואר ראשון במדעי ההתנהגות וניהול משאבי אנוש בציון 83. חזרתי ארצה לאחר שהות של שנה וחצי בצפון אמריקה ואני בוחן את המשך דרכי המקצועית. עבדתי בחו"ל בתפקידי מכירות רבים והפתעתי את עצמי בהצלחה, שכן חשבתי כי אני כלל לא אצליח בכך ולא "בנוי" לעבודות מכירה ושכנוע. התחברתי במהלך לימודיי יותר ל"פן הטיפולי", כלומר לקורסים אשר עסקו באנקדוטות פסיכולוגיות ופחות ב"פן הניהולי", משמע במקצועות השיווקיים והניהולים. אני מוכרח לומר כי מאז ומעולם הייתי הומני, ייעוצי (אף עבדתי כיועץ אקדמי ארבע שנים במוסד אקדמי), תומך (בחברים, ידידות) וחובב עיתונות וכתיבה. אני מאוד אוהב לכתוב ולקרוא עיתונות ומכאן שחשבתי להמשיך ללימודי תקשורת (תואר שני), אלא שאז שוב הועלתה השאלה ו"מה אעשה עם סיום התואר"...?... נקודה נוספת מעניינת היא שאני עוסק בספורט כל חיי ומתאמן בחד"כ כשלוש שנים באופן סדיר (אף בזמן שהותי מעבר לים טרחתי להמשיך והתאמנתי בחדרי כושר רבים הן בקנדה והן בארה"ב). אני מאוד אוהב ספורט וחשוב לי מאוד נושא התזונה. אני קורא רבות על חידושים בתחום, קורסים שונים, תזונה וכדומה.. מעבר להתעמלות המכשירים אותה אני עושה. אי לכך, התחלתי לברר על קורס מאמני כושר, אלא שאז ההורים הרימו גבה בטענה של: "מה, זה הייעוד שלך כעת? לשמש כמאמן בחד"כ?"... ואני ניסיתי להראות צדדים אחרים בתפקיד.. הן כלכלית (נישה של אימונים אישיים המשלבים הדרכה וייעוץ שלי את המאומנים שלי - מדדים אותם אני אוהב ובהם אני טוב) והן מקצועית - בהמשך להמשיך בלימודי תזונה כתואר שני או תחום קרוב לו. אני ממש אובד עיצות ומבולבל.. מסלול של ספורט ותזונה, ניהול (ייעוץ ארגוני - הנחיית קבוצות), טיפול (לימודי משפחה למשל), או שמא תקשורת וכתיבה/עיתונות - בהנחה ויש חיה כזו.. אודה לכם על הכוונה וייעוץ כלשהו.. ולו המזערי ביותר, אשר יכוון אותי ומעט יפקס אותי. אלפיי תודות
לילה טוב, הייתי שמח לקבל הכוונה וייעוץ בנוגע להמשך קריירה לאור מצב של חוסר הבנה עם עצמי "פניי לאן". אני (בן 26) בוגר תואר ראשון במדעי ההתנהגות וניהול משאבי אנוש בציון 83. חזרתי ארצה לאחר שהות של שנה וחצי בצפון אמריקה ואני בוחן את המשך דרכי המקצועית. עבדתי בחו"ל בתפקידי מכירות רבים והפתעתי את עצמי בהצלחה, שכן חשבתי כי אני כלל לא אצליח בכך ולא "בנוי" לעבודות מכירה ושכנוע. התחברתי במהלך לימודיי יותר ל"פן הטיפולי", כלומר לקורסים אשר עסקו באנקדוטות פסיכולוגיות ופחות ב"פן הניהולי", משמע במקצועות השיווקיים והניהולים. אני מוכרח לומר כי מאז ומעולם הייתי הומני, ייעוצי (אף עבדתי כיועץ אקדמי ארבע שנים במוסד אקדמי), תומך (בחברים, ידידות) וחובב עיתונות וכתיבה. אני מאוד אוהב לכתוב ולקרוא עיתונות ומכאן שחשבתי להמשיך ללימודי תקשורת (תואר שני), אלא שאז שוב הועלתה השאלה ו"מה אעשה עם סיום התואר"...?... נקודה נוספת מעניינת היא שאני עוסק בספורט כל חיי ומתאמן בחד"כ כשלוש שנים באופן סדיר (אף בזמן שהותי מעבר לים טרחתי להמשיך והתאמנתי בחדרי כושר רבים הן בקנדה והן בארה"ב). אני מאוד אוהב ספורט וחשוב לי מאוד נושא התזונה. אני קורא רבות על חידושים בתחום, קורסים שונים, תזונה וכדומה.. מעבר להתעמלות המכשירים אותה אני עושה. אי לכך, התחלתי לברר על קורס מאמני כושר, אלא שאז ההורים הרימו גבה בטענה של: "מה, זה הייעוד שלך כעת? לשמש כמאמן בחד"כ?"... ואני ניסיתי להראות צדדים אחרים בתפקיד.. הן כלכלית (נישה של אימונים אישיים המשלבים הדרכה וייעוץ שלי את המאומנים שלי - מדדים אותם אני אוהב ובהם אני טוב) והן מקצועית - בהמשך להמשיך בלימודי תזונה כתואר שני או תחום קרוב לו. אני ממש אובד עיצות ומבולבל.. מסלול של ספורט ותזונה, ניהול (ייעוץ ארגוני - הנחיית קבוצות), טיפול (לימודי משפחה למשל), או שמא תקשורת וכתיבה/עיתונות - בהנחה ויש חיה כזו.. אודה לכם על הכוונה וייעוץ כלשהו.. ולו המזערי ביותר, אשר יכוון אותי ומעט יפקס אותי. אלפיי תודות