בכל משפחה יש אותם ?

בכל משפחה יש אותם ?

בכל משפחה יש את האח או האחות האלה שיצאו הכבשה השחורה נכון ? אלה שלא משנה מה.. ידפקו הכל. יצאנו נורמאליים יצאנו טובים חכמים יפים אבל רק היא.. -מצטערת מעכשיו אם ההודעה תכלול קללות אבל אני חיבת לפרוק- אוחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח היא פשוט כל כך עיצבנה אותי עכשיו ! הכי גרוע, זה שעד היום, 3 שנים ההורים שלי היו בטוחים שהיא שה תמים ושמגיע לה הכל כי היא כמובן הסיכוי היחיד שיהיה להם ´יידשע נחת´ מאחד מששת הילדים שלהם. >נו טוב יש גם עוד אח קטן.. אבל מרגישים לפי שכבר מעצבן אותו ללבוש ציצית אז מלכתחילה מתייאשים< הקטע הוא.. שהיא ממש לא כזו. לחזור בתשובה רק בשביל לקבל טיפת תשומת לב מכמה רבנים פדופיליים לא ממש סוגר את הבסטה של החיים שלך. ואני אסביר. הילדה כל החיים שלה היתה זונה שאין כמוה. כן.. אני מתכוונת בכל מובן המילה. פתאום חצי שנה אחרי השחרור מהצבא היא חוזרת עם הזנב בין הרגליים ומבקשת מחילה מההורים המבויישים שלה ומחליטה לחזור בתשובה. אבל מה? תשובה חלקית לא תספיק כמובן. הרי ברור שברור שהיא חיבת לעשות משו גרנדיוזי בגודלו, היא לא יכולה לחיות בשקט כשאיפשהו מסתתר לה אור הזרקורים הנוצצים. אז היא התחילה ללבוש גרביונים. ושותה בצימאון מזוייף את כל החרא שהרבנים מאכילים אותה. ופתאום חוזרת לנו הביתה ומטיפה מוסר לאמא כמה שהבית בכלל לא דתי לדעתה. עכשיו.. אחרי שלוש שנים, ואחרי משבר ששבר אותה לחתיכות >המוות שלו שבר את כל המשפחה, אבל היא.. לה מותר לעשות מה בראש שלה< היא מחליטה לנתק כל קשר מבני משפחתה בהדרגתיות בגלל שאנחנו ´משפיעים עליה לרעה´ . למה בהדרגתיות? כי היא מחפשת את הדבר שהיא תוכל להצביע עליו ולומר -הנה! נשבר לי ממכם! לא יכולה יותר! ואז, כמובן, אנחנו אשמים. אז יכול להיות שהיום אמא ואבא מבינים ששאר ארבעת הילדים החילוניים שלהם יצאו יותר בני אדם מהכבשה השחורה הדוסית ומתאבלים על הנתק שהיא יוצרת איתנו. אבל מה, ללכת ולומר ´אמרנו לכם´ רק יגביר את הכאב שלהם, אז אנחנו שותקים. אבל היום, הגיע עד ל=פה= *מצביעה מעל הראש* . אני כל הזמן חוזרת ואומרת לעצמי שהילדה צריכה לומר תודה שאני לא כמו שאר בני המשפחה ההגיוניים וממשיכה לדבר איתה אחרי שהיא פוגעת בנו כל כך שוב ושוב. אבל פתאום אני מבינה, שלא משנה מה יהיה לילדה הזו לטעון, היא תמיד תהלך עיוורת אחרי השקרים וההטפות שהרבנים במאה שערים מאכילים אותה על כפית קטנה של כסף מזוייף. תמיכה כספית היא מבקשת מההורים שלי. וכשאלה מייעצים לה למצוא עבודה ולפרנס את עצמה (ועוד מעט את הבעל ועשרת ילדיהם) אז, הרב כמובן בא בטענות שאלה הורסים לה את הדרך לאמת אמיתית ופנימית. בול שיט. אוח, אני לא יודעת למה אני יושבת פה ומוציאה הכל.. ומה חטאתם בני תמותה תמימים שכמוכם, רק תגידו לי.. בבקשה. יש אותם בכל משפחה נכון ? זה לא רק אצלי ?
 

MooN of 1986

New member
אני יודעת שזה יעצבן אותך... אבל....

אני מסכימה איתך שזה ממש ממש לא בסדר מצידה להפיל את האשמה עליכם, והיא ממש חוצפנית שהיא בכלל מעזה לבקש עזרה כספית מההורים. יכול להיות שהיא הייתה זונה, והביאה בושה על ההורים שלך המון שנים, ותמיד הייתה ה"דפוקה" שביניכם. אבל... אני חושבת שאת איפשהו הפלת עליה מהתחלה את השם הרע הזה, ושאת בתור אחותה הגדולה תמיד חשבת(ידעת?) שהיא סתם מחפשת תשומת לב, והולכת מקיצוניות לקיצוניות. אבל ניסית פעם לחשוב שאולי הדרך שלה לקבלת תשומת לב היא כזו בגלל שהיא לא זכתה לאותה תשומת לב בדרך נורמאלית? אולי היא איפשהו הלכה לאיבוד בתוך המשפחה? אולי כשהיא ראתה שכל האחים הגדולים שלה יוצאים בשאלה, וגם היא איפשהו הלכה בעיקבותיהם, היא ראתה שככה לא תקבל שום יחס, כי היא הרי כמו כולם, אז לכן החליטה לחזור בתשובה? אני כ"כ מבינה את ההסתכלות שלך בתור אחות!!! כי גם לי יש קטעים שאני כ"כ מתעצבנת על האחיות הקטנות שלי(אמנם הן בנות 10, אבל גם הן יודעות למשוך תשומת לב בדרכים קיצוניות) אבל משום מה, אני גם מבינה את הצד שלה, לא מבחינת החזרה בתשובה-ממש לא! אלא שהיא הייתה כל השנים במצב של ריגשי נחיתות, שבאו מתוך חוסר כלשהו, וכל הזמן היא ניסתה למשוך את תשומת הלב בדרך אחרת, בתור ילדה קטנה בצורה של בכי וצעקות(ככה לפחות נראה לי, תקני אותי אם אני טועה) ופעם בתור הילדה המופקרת שעושה צרות, ועכשיו, כשהיא מבחינתה(ואני מדגישה מבחינתה) מצאה את הדרך הנכונה, היא מבינה שאין בכוונת המשפחה להעניק לה את החום והיחס שמגיע לה(גם אם היא עושה רק צרות מגיע לה!!!) אז היא מנתקת קשרים ונכנסת לעולם משל עצמה, שכנראה באותו עולם היא מוצאת חום ואהבה. שלא תביני אותי לא נכון, אני ממש לא מצדיקה את מעשיה, את הניתוק, והיחס המגעיל למשפחה בכללה ולהורים בפרט, ואני לא מתכוונת להצדיק אף אחד מהצעדים הלא נכונים שהיא עשתה. אבל מתוך ראיה שונה במקצת מהראיה שלך, אני חושבת שיש פה איפשהו מטען ריגשי שהצטבר אצלה במשך שנים, ועכשיו, כשהיא כבר לא מצליחה לנשוא אותו על גבה, היא פורקת אותו בדרך שנראת לך הכי לא נכונה. אם אתם הייתם כולכם דתיים(האחים) רוב הסיכויים שהיא הייתה זו שיוצאת בשאלה. היא מחפשת את השונות, את היחוד שלא היה לה, כי תמיד היא הייתה הילדה הקטנה שלא מבינה כלום. גם אם תגידי שכל השנים התיחסתם אליה בצורה רגילה, אני לא אאמין לך(מצטערת) כי אף אחד לא גורם סבל כ"כ גדול למשפחה שלו, כל עוד המשפחה שלו לא גרמה לו סבל ריגשי גדול בדרך אחרת. שוב אני מצטערת אם פגעתי בך ועיצבנתי אותך בדרך ראייתי את המצב. אבל אולי בכל זאת זו עוד נקודה למחשבה...
 
הלו הלו רגע רגע

"אני חושבת שאת איפשהו הפלת עליה מהתחלה את השם הרע הזה"????? האם את יודעת אם מדובר באחותה הקטנה או הגדולה? האם יש לך מושג אם לה היתה השפעה על אחותה או להיפך - לאחותה עליה? ועם כל הכבוד, נראה לך שבנאדם מגיע למקומות שהוא מגיע אליהם רק בגלל מה שאחותו חושבת עליו? למה את מטיחה בה האשמות כאלה? אולי היא ניסתה לעזור לאחותה? לתמוך בה? לדבר איתה? להסביר לה? להחמיא לה? לעודד אותה? אולי מה שאת שומעת עכשיו הן מילים הנאמרות כבר מתוך יאוש? אולי זה נשמע מוזר, אבל יש אנשים שגורמים סבל עצום למשפחות שלהם בלי שמישהו עשה להם שומדבר רע. לא כל אחד מתאים לסביבה אליה הוא נולד. זו דרך העולם ולא הכל בו עובד ב"מידה כנגד מידה" פשוטים כמו שנראה מתיאורך. זה לא אומר שבמקרה הזה אין בה "אשמה", זה גם לא אומר שיש. מה שכן זה אומר, זה שאין שום קנה מידה לפיו אפשר לבוא ולהאשים אותה.
 
כן..

אלה באמת מילים שנאמרות מתוך יאוש. אולי אני נשמעת כילו לא איכפת לי בכלל אבל האמת היא שאני אוהבת אותה מאוד. היא אחותי הגדולה. הלוואי והייתי יכולה לעזור לה. הלוואי. בינתיים היא פשוט לא מפסיקה לפגוע. בי, בהורים שלי, בכולנו.
 
דבר ראשון,

אולי מנטליות זה נראה שאני אחותה הגדולה (חה חה חה) אבל לא, לצערי היא גדולה ממני ב-6 שנים. -בשביל לייזר אני ישתדל לעשות כמה שיותר רווחים- אויש, מתוקה, תאמיני לי שגם על התאוריה שלך ניסינו להתלות. אבל זה ממש לא זה. ידעת מה? צודקת. יכול להיות שהיא לא קיבלה מספיק תשומת לב בגיל ההתבגרות או מה שזה לא יהיה א-ב-ל מי כן קיבל? מה נראה לך שהעדיפו אחרים ולא אותה ? אני דוגלת בגישה הזו שכל אחד מקבל את מה שמגיע לו בחיים. אף אחד מאיתנו לא קיבל יותר ממנה. לא השקיעו בי יותר ממה שהשקיעו בה. ועוד דבר אני אומר לך.. שניסינו ללכת לקראתה, לעזור לה, אם זה בתמיכה כספית או כל דבר אחר לא פחות חשוב. כשבנאדם מחליט ככה פתאום לקום וללכת ממקור שהוא שאב ממנו כל כך הרבה במשך השנים, זה לא אומר שהוא לא קיבל שם מספיק. זה אומר שהסדר עדיפויות שלו השתנה. אם הסדר עדיפויות שלה השתנה והיא מחליטה לשים את המשפחה שלה במקום פחות מהשאר, אז אנחנו מצטערים, באמת שמצטערים, אבל ניסינו לעשות כל שביכלתנו לגרום לה נאהבת, רצויה, ישבנו לילות על גבי לילות בשיחות שמלטפות את האגו הכל על מנת שהיא לא תרגיש סוג ב´ במשפחה, כמו שאת אומרת, עשינו הכל. אבל זה לא זה.. ואת יודעת מה, גם ניסינו לחשוב למה היא עושה את הכל. לא מצאנו תשובה. אבל לגבי מה שאת אומרת.. זה לא שהכל התחיל מאתמול או שלשום. אני מדברת איתך על תהליך של שלוש שנים שאנחנו מנסים לעזור לה בכל דרך אפשרית. אני לא אפרט לך מה שני האחים הגדולים שלי עשו למענה, שעלה להם ביוקר. והיא? יורקת לנו בפרצוף. אתמול אחי סיפר לי שהוא מרגיש כאילו היא מכורה לאיזה סם, ונמצאת בגללו בבור שבתחתית והוא לא מצליח להעלות אותה למעלה. לא משנה מה, היא לא תסכים. זה צריך לבוא ממנה.. כמו שהאמונה הזו צריכה לבוא ממקום עמוק בלב. והיא לא. היא מאתחלת את עצמה איפשהו בתאי השכל הצמא ליחס שלה. ותאמיני לי, שהיא קיבלה מספיק יחס בשלוש שנים האלה. מכל האנשים שהיא מכירה. כולם ניסו לעזור לה. מקווה שהבנת.. מה שאמרת הוא נכון מאוד, אבל זה לא המקרה.
 

MooN of 1986

New member
מצטערת שהסקתי כך סתם מסקנות...

ואולי באמת באתי בצורה שופטת יותר מידי(זה קורה לפעמים כשדברים נראים לך דומים למצבים שעמדת בהם בעצמך) שוב סליחה ששפטתי בצורה לא נכונה! מקווה שהכל יסתדר בטוב!
 
לא בכל משפחה, אבל יש

הידע האישי שלי לא חייב להתאים למה שקורה אצלך, אבל יש משהו שכדאי לתת עליו את הדעת. לא הכל מתחיל בדת. תלותיות מתחילה ממקומות אחרים. לפי מה שאת מתארת נשמע שאחותך היא מאד מאד תלותית. ערכית ומחשבתית - ברבנים, שהתלות הזו מתאימה להם כמו כפפה ליד. כספית - בהורים, כי אין לה מספיק יכולת תקשורתית/ השכלתית/רצון לעצמאות וכו´ (מחקי את המיותר). אחד הדברים שעושה אדם תלותי שלמען האמת קשה לו לארגן לעצמו חיים משלו, הוא להתחיל לצוות על אחרים מה לעשות ולחשוב שהוא יכול להוות מופת להם בדרך ניהול חייהם. זה לא בא ממקום של כח, זה בא ממקום של חולשה (ועל כך יעידו האמירות הפוגעות שלה בכם). אם אחותך היתה אדם מאושר, היא לא היתה נוהגת כך לא בך ולא באחייך. התופעה הזו בעיני לא קשורה לדתיות. היא קשורה לאופי, למצב משפחתי וחברתי ולחוסן נפשי ורגשי. אחותך בחרה בדת, כפי שכתבת, ככלי כדי להשיג את האינטרסים הקטנים והעצובים שלה מבחינת "יחסי הכוחות הערכיים" בבית ותשומת הלב מההורים. יש אנשים תלותיים שבוחרים בדברים קיצוניים כמו דת קפדנית יותר אבל בהחלט לא רק, כי חסר להם האיזון הפנימי הדרוש כדי להרגיש, לחוות ולהבין, את הניואנסים הקטנים. אני יודעת שנורא קשה כשאחות כזו מעצבנת, ושיש לה יכולת עצומה לדרוך על היבלות הכי כואבות. אולי, יותר משהיא עושה את זה כדי להכאיב לך, היא עושה זאת כדי להקהות במעט את הכאב אותו היא חווה בכל פעם שהיא עוברת ליד מראה, גם אם היא לא עוצרת כדי להתבונן בה פנימה. היום, יותר משזה מרגיז אותי, זה מעציב אותי. כי אני רואה מאיפה זה בא וכמה עגום המקום אליו זה הולך. לצערי, מבלי שנוכל לשנות את המציאות. וניסינו. אני לא יודעת במה כל זה קשור, אם בכלל, לאחותך. ככה זה אצלי...
 
היתמקדי בחיובי

היתמקדי בחיובי. שאת הכי "נורמלית" במשפחה הזאת אפילו שאת חילונית. ולא שהיא הכי דפוקה במשפחה למרות שהיא דוסית וכן בכל משפחה יש אותם. יש אותם שעושים הכי הרבה נחת להורים ויש אותם שעושים הכי הרבה חרא להורים. יש תמיד את האחות הכי מתוקה שכולם חולים עליה ויש את האח שתמיד ניכנס לחובות ודופק את ההורים השאלה במה את מתמקדת .. בכמה הוא חרא או בכמה את משדלת ליהיות בסדר תאמיני לי תיתעסקי בעצמך ותני להורים להסתדר לבד הם יכולים וגם אם לא זה בעיה שלהם. זה לא קשור לדת ליפעמים זה כך וליפעמים כך רק קחי בחשבון שמי שחוזר בתשובה אחרי ש"חי" בעולם החילוני צריך ליהיות לא בריא בנפשו.
 

טנטרי

New member
ובתפקיד הטוב, הרע והמכוער

אני ורק אני. במשפחה שלנו אני בן יחיד. לגמרי יחיד. בלי אחים ובלי אחיות. וכמו שאומר השיר "אמא לא נרדמת בלעדי". אז אני הילד הכי טוב והכי רע, הכי מקסים והכי בוגדני, הכי אוהב והכי שונא, הכי ברכה והכי קללה, הכי חכם והכי טיפש ... הכי, הכי, הכי. ובגלל שהכל זה אני, ההורים שלי למדו לקבל אותי לגמרי (וגם אני), על הטוב והרע, המר והמתוק. נראה לי (לא מנסיון כמובן), שאם חווים את המשפחה כיחידה אחת, אזי אפשר לקבל הכל. כי בתכלס בכולנו יש מהכבשה השחורה, הדוחה ומהבשר הלבן, הטעים.
 

בן הרב

New member
את יודעת מה

לפי דעתי בעצם רוב החברים כאן הם כבשות שחורות תקנו אותי אם אני טועה
 
באשר לַמקרה אין לי מה לומר,

אבל התגובה האינסטינקטיבית שלי לסיפור שלך הוא... ...קנאה באחותך. כי גם אני הייתי חרד, למרות שהורַי היו והנם דתיים במידה, גם אני הייתי מצוברח מהרמה הרוחנית בבית, גם אני תהיתי בָּמֶה הורי דתיים. אבל אכלתי בבית מוצרים בהכשר הרבנות (להוציא אחדים מהם), לא הצבתי אולטימאטומים, הייתי ילד טוב ולא גרמתי לאבא-אמא מפחי נפש יוצאי דופן. וכל זאת למה? כי כמה לא-טעים שזה לא יִשָּׁמַע, עבדך הנאמן הוא עצל וחסר אופי. לכן, וזה נשמע אידיוטי לגמרי, כל הכבוד לאחותך. יום טוב יונה
 

דּרדסית

New member
אני לא חושבת כך יונה,

גם לי היתה תקופה ש"התחזקתי" יותר מבני הבית. (אני זוכרת איך העריכו אותי בגלל זה שאני מגיעה מבית "מודרני" והתחזקתי יותר מכולם. למרות שתמיד נידו אותי בצורה מסוימת בגלל הבית) אבל גם בתקופה שהתחזקתי לא עשיתי טרור בבית, לא ניסיתי לחנך את ההורים שלי. עם כל הכבוד להתחזקות, אף אחד לא צריך לסבול בגללה או לשנות את הדרך שלו. אני הפסקתי לאכול הכשרים כללים, אז לא אכלתי בבית כל דבר. הפסקתי לשמוע רדיו ולראות סרטים, אז פשוט נכנסתי לחדר שזה היה דלוק, ושהביאו סרט ויתרתי על זה. אבל לא עשיתי טרור להורים שלי שיפסיקו לראות טלויזיה, או שיכבו את הוידאו. (עד בהיום שרוצים לצחוק עלי בבית, מזכירים לי את הגרביים שהייתי לובשת.) זה לא הולך ככה, ההורים הם אנשים מבוגרים שרגילים לחיות את חייהם, צריך להתחשב בהם מכל כוון. גם היוצא בשאלה וגם החוזר בתשובה. זה לא אומר לוותר על העקרונות שלך, לא חושבת שצריך לחיות בשביל הורים. זה פשוט אומר מילה אחת: התחשבות. דרדסית.
 
נשמה, יש כאן הבדל עקרוני.

תגובתך היא תגובה של מי שלא הפעילה טרור דתי בבית מתוך התחשבות בהורים. תגובתי, לעומת זאת, היא תגובה של מי שלא הפעיל טרור בגלל פחד ועצלות. ואני מבהיר את עצמי, למען מנוע חומר דלק נוסף לדמוניזאציה: כל הכבוד לה על התעוזה ועל הנחרצות ופויה-איכסה-איכהיאלאמדביישת על עוגמת הנפש להורים המסכנים. ככה לגיטימי
 

דּרדסית

New member
אין שום הבדל,

לא משנה מה הסיבות לתגובה. הפעלת טרור על ההורים זה לא דבר לגטימי בכלל ולא משנה מה הם הסיבות. לא מגיעה לה שום כל הכבוד על הפעלת טרור. אם היא באמת רוצה להתחזק, בבקשה. אבל שעדין תשמור על קוים נורמליים של קשר עם המשפחה, אהבה, כיבוד להורים (שזה אחת מהמצוות שלה!!) זאת לא תעוזה לירוק להורים שלה בפרצוף ולנסות לחנך אותם. העצלנות והפחד שלך להשלטת טרור בבית במקרה זה הם חיוביים, מי שמשליט טרור אינו ראוי לתשואות. ועוגמת נפש להורים- זה דבר לגיטימי לחלוטין!!! ברגע שאתה לא הולך בדרכם של ההורים זה כבר גורם להם לעוגמת נפש, אז בגלל זה תוותר על הדרך שלך? אף אחד לא מבקש ממך. רק מה? תתחשב! דרדסית.
 
אין טעם שנמשיך בדיון

משום שכתגובה למה שאמרת באחרונה אני יכול לומר רק דברים שבעיני הרוב, אם לא כולם, נתפסים לאקסצנטריים במקרה הטוב וכראויים לגינוי/מחיקה במקרה בעל הסיכויים הרבים יותר לקרות. אין לי עניין להיכנס להיסטוריה כַּטרול הראשון שבא למפגשים. תהיי בריאה.
 

דּרדסית

New member
איך שתרצה,

למרות שאני חושבת שאין קשר בין מה שהיה לבין הנושא שעלה פה. ודוקא די מענין אותי לדעת מה אתה חושב על זה. דרדסית.
 
יופי.

אני בטוחה שהיה לך נורא חשוב להשמיע את דעתך הנחרצת והיוצאת דופן. העיקר שאתה מרגיש טוב. יכול להיות שאתה צודק.. משפחה שלמה מקנאה בילדה אחת, חסרת תשומת לב, שגורמת עוול לכולם. הרי מה חשבתי לעצמי, ברור שאני מקנאה בה. מלאה קנאה. וממש כל הכבוד על העצלות וחוסר האופי, אני רואה לפחות שאתה גאה בזה. המשך יום נהדר לכולכם.. ותודה לאלו על התגובות הכנות והמנסות לעזור
 
למעלה