בכי, הסטריה, נצמד אלי בפחד....

בכי, הסטריה, נצמד אלי בפחד....

למה זה קורה? הוא תמיד היה ילד כל כך פתוח, לא פחד מזרים בגיל שנה, לא חווה חרדת נטישה כמעט, ופתאום, עוד שניה בן שנה ו-9. מישהו שהוא לא מכיר - הסטריה. גם אם אני לידו. למה? אני לא הולכת לשום מקום! רעש חזק - בכי קורע שמיים - שעולה על הרעש. חס וחלילה לא להפעיל שואב אבק בבית (ואין לי מנקה - אין ברירה - אני חייבת לנקות. יש המון שטיחים בבית!) שלא לדבר על מג'ימיקס לטחון מרק (הכנתי מרק ירקות טחון - ממש טעים! אבל זה לא היה שווה את הבכי שזה גרר) חושבות שאולי קרה לו משהו בגן? אולי יש לו בעיה באזניים? אולי בגלל השבוע המוזר שהיה לנו? זה ממש מורט את עצבי - ועוד לא התאוששתי... בכל אופן - מצטערת שלא ביקרתי כאן. היתי חולה בשפעת אחרי חנוכה - תודה לאל שהוא לא נדבק, במשך היום הוא היה בגן ואני יכולתי לנוח. לא הצלחתי להרים ראש מהכרית! 3 ימים דודה שלי לקחה אותו אחרי הצהריים כדי שאוכל להתאושש ושלא ידבק. הוא רק ישן כאן בלילה... עכשיו אני הרבה יותר בסדר. היא לא מוכנה לקבל כסף על העזרה (האמת - די מזל כי אני די לחוצה החודש) יש למישהו רעיון למתנה?
 

אורora

New member
מתי זה התחיל?

לפני המחלה שלך או אחרי. אולי ההתנהגות שלו היא בעיקבות המחלה שלך (בהנחה שהתחיל איתה) 3 ימים הוא לא ראה אותך עד הלילה, זו סיטואציה מלחיצה לפעוט בגילו. מתנה : מה היא אוהבת. מה עם ספר טוב? אם היא אוהבת לבשל לאפות אז אולי אחד מספרי ששת מנותנים המון טיפים לבישול/אפיה מסוגים שונים.
 
תרגישי טוב ../images/Emo57.gif

ואני מצטרפת לאורורה, האם השינוי בו חל לפני או אחרי שחלית ?
 
קשה לדעת מה קרה

יכולות להיות כל כך הרבה סיבות, והוא עוד קטן מידי מכדי לספר. בהחלט יתכן שהמחלה שלך גרמה לבעיה. בכל מקרה אני הייתי זורמת איתו. הוא רוצה להיצמד אלייך, שיצמד. תשתדלי לא לעשות את הדברים שמפריעים לו ככל הניתן (כשהוא בבית). ולפני הכל אל תראי לו כמה ההתנהגות הזו מורטת את עצבייך. יש להניח שתוך זמן קצר הכל יחזור למצב הרגיל. והחלמה מהירה. אולי תקני לדודה בושם או קרם גוף כיפי.
 
מצטרפת לכל השאלות אם ההצמדות

וה"קווצ'יות" התחילה סמוך למחלה שלך. זו בהחלט עלולה להיות סיבה טובה לשינוי ההתנהגותי. לגבי הדודה - בת כמה היא? מה היא אוהבת? תני כמה רמזים כדי שנוכל לייעץ איזו
מתאימה לה.
 

דש1דש

New member
מצטרפת לשואלות לגבי זמן ההתחלה

בכל אופן - אם ילד נצמד ורוצה אמא - אני מאיםלה שנותנת כמה שאפשר - הוא יודע מה הוא רוצה... יש לו סיבה - אולי גם הוא מתחיל לחלות? (חס וחלילה) או לפחות הגוף שלו נאבק בוירוס ולכן הוא יוצא צמודי? גם העובדה שאמא נעלמה לו לא מוסיפה - גם אם זה התחיל לפני כן - זה העצים את התופעה.... בקשר לרעש - היתה לי תקופה כזו עם גדולתי של פחדים - מה שעשיתי הוא לנסות להפעיל איתה את המכשירים - אם חייבים כשהם בבית - דבר אחר - מצאנו לה מקום מסתור שאליו היתה בורחת אם אמרתי שהולך ליהיות רעש. עוד פתרון שנמצא בזמנו היה אזניות - כאלו שמגינות על האזניים מקור - מבחינתה זה גם הגן מרעש (לטיסה לאילת היא לקחה איתה - כדי להגן על אזניה מרעש המטוס
) העיקר שהיא מרגישה שהיא בשליטה על הרעש - שלרוב לא בשליטתה.... אצלנו עבד - תנסי - עד שתמצאי מה שעוזר. דרך אגב - עדין אצלנו (3.7) יש פחד מרעש חזק... זה מה יש. מתנה. גם - תני כיוון של תחביבים, גיל, מצב משפחתי - משהו שנדע מאיפה להתחיל. אפשר תלוש למשהו כיפי כמו מסג'. אם יש לך בעיה כלכלית - תזמיני אותה אליך לארוחת גורמה בשישי בערב - כשהיא רק אורחת - לא עוזרת בכלום - ככה לא יהיה לך יקר והיא תרגיש שמעריכים אותה. את יכולה לתת לה זר פרחים יפה לשבת ועוד כמה דברים מפנקים ולא יקרים (עוגיות שתאפי לה, או עוגה לשבת, אולי פשטידה - אלא אם היא טבחית דגולה
) בקיצור - לפנק בדברים שאת עושה - ככה זה לא יקר אבל בהחלט בראה הערכה לעזרה שלה.... תגידי אם אני בכלל בכיוון
 
אתן כל כך נחמדות! ../images/Emo13.gif

ההצמדות התחילה עוד לפני המחלה שלי, תוך כדי חנוכה, שזה הכי שיגע אותי, כי הינו ביחד כל השבוע, אז בהחלט היתה לו הרבה אמא צמודה, אז מה הפאניקה אם מישהו מנסה לקחת אותך ולתת לאמא קצת לנשום? אבל אולי אתן צודקות והעובדה שאמא היתה חולה אחר כך ולרדת מאמא 100 אחוז מהזמן לאין אמא כמעט בכלל, וגם כשיש זה יותר קיר לבן מאמא, בלי קול ועם מבט של רצח בעיניים: "למה הוצאת אותי מהמיטה", אולי זה לא עזר
ניתן לו עוד זמן ונראה או שאבוא לקטר לכן שוב בעוד שבוע, או שישאלו אתכן אם הכרתן את האמא שרצחה את הבן שלה, ואז תגידו שלא. סתם, אני צוחקת, אל תדאגו, הוא מקור האור של חיי! בקשר לדודה, היא מבוגרת ממני, כמעט בת 50. אין לה ילדים, אז היא מתיחסת אליו כאל ילד שלה כמעט. היום כשהיא רואה אותי היא מאוד מצטערת שלא עשתה ילד גם היא, אבל לא היה לה אומץ. היא בכלל לא ידעה שאפשר עד שילדתי, ואז התהדקו הקשרים איתה. בעבר בכלל לא היה לנו קשר, עכשיו, מבחינתה היא עוברת לגור אצלי. מאחר ואני באמת לחוצה הכיוון של דש1דש הוא טוב, אם יש לכן עוד רעיונות בכיוון, אשמח לשמוע, דברים שלא יעלו הרבה כסף אבל יראו לה כמה אנחנו אוהבים אותה וכמה אני מודה לה על העזרה. מה שכן, לא בכיוון של בישול ואפיה, היא מעולה בזה ואני? ממש לא.
אשתדל להציץ בערב. עכשיו חייבת לחזור לעבודה. הצצתי לשניה בחזרה מארוחת צהריים - במקום קפה.
 
נתנו לך רעיונות מאד נחמדים כך שאין

לי הרבה להוסיף... פינוק מסוג מסאז', הזמנה לארוחה/קפה ומיסגור תמונה שלה עם הילדים נשמעות אחלה הצעות. אפילו
טוב אם היא אוהבת לקרוא או איזה קישוט יפה לבית שיקלע לטעמה, יכולים להיות פיתרון לא רע.
 
הזמנתי אותה

לארוחת צהריים ביחד. מקווה שנעשה השבוע. קניתי אתמול מזוזה מאוד יפה, כי שלה סתם. אני מאוד מקווה שהיא תשמח. בדרך כלל אני מעדיפה דברים שקונים, כי אני לא טובה ביצירה. אתן נהדרות, כבר אמרתי?
 

catנוע

New member
ואולי זה עניין של גיל

חבצלת היא ילדה עם בטחון עצמי, ועדיין בערך בגיל של הבן שלך היתה לה תקופה כזאת שהיא נצמדה אלי כל הזמן. גם פחד מרעשים די נפוץ בגיל הזה. מה שאני הייתי עושה זה נותנת לה להדליק את שואב האבק, ככה שהיתה לה כאילו שליטה על מתי הוא ירעיש. ובאופן כללי השתדלתי לצמצם את הרעשים ה'מפחידים' ולעשות אותם רק כשהיא לא בסביבה. מתנה לדודה - מעבר למה שכבר הציעו, את יכולה לצלם אותה עם הבן שלך ולמסגר את התמונה, או פשוט למסגר תמונה יפה שלו ושלך ולתת לה, עם הקדשה שתכתבי על התמונה. ולפני שאשכח - יופי שהבראת
ובאמת מזל שהוא לא נדבק.
 

ענת 5555

New member
ועוד

מסכימה עם העצות שנתנו לך. יש כל מיני תקופות שילדים עוברים, וחשוב לאפשר להם את זה. אם הוא מפחד - תני לו להיצמד. חשוב לא לדחות אותו. ובקשר לרעשים - מעבר לעצות הטובות שנתנו לך - נסי בתקופה הזו כמה שפחות להפעיל אותם, אלא רק מה שהכרחי. לגבי הדודה - מה עם ספר? להזמין אותה לקפה /בראנצ' או אפילו ארוחה ביחד? גם אם זה קצת יקר - נראה לי שזה שווה ומגיע לה.
 

הרמוניה

New member
מוכר ולא חביב....

גם הילדולים שלי לא הפגינו סימנים של חרדת זרים במשך המון זמן (ויעידו חברותי הלא וירטואליות שבילבלתי להן את המוח על זה שזה לא תקין ולמה אין חרדת זרים).והפלא ופלא- לקראת גיל שנה וחצי-אצלינו אני מייחסת את זה לכניסה לגן-הופיעה חרדת הזרים מלווה בקפיצות ובהלה מכל רעש (אינטרקום במיוחד) בייחוד אצל הילדולה שלי. אני מניחה שזה שלב התפתחותי ויתכן שהמחלות מחמירות את הענין. אני מקווה שזה יעבור רק בריאות לכולכן הרמוניה
 

דש1דש

New member
אנסה עוד בכיוון מועט בתקציב

אם היא הולכת עם חולצות "פשוטות" אפילו כפיג'מה - להדפיס תמונה של הילד, או שלה עם הילד. אפשר גם לקשט בצבעי בדים (אם את רוצה נדמה לי שיש לי עוד - יכולה לתת לך כמה. אם הם עוד "חיים") נעלי בית מפנקות אם את טובה במלאכת יד - לרקום או לסרוג לה משהו כוס לשתיה חמה עם תמונה של הילד (מה שתמיד מציעים למטפלות) תמונה של הילד ממוסגרת (נדמה לי שמישהו כבר הציע את זה) אפשר מסגור תוצרת בית גם...
 

אורora

New member
לסרוג../images/Emo12.gif

את רוצה להגיד לי שמישהו עוד סורג היום? נישמע לי כמו משהו ששיך לחיים אחרים
 
בטח שסורגים.

היום זה אין לסרוג. אני כמובן, שאין לי שמץ איך להחזיק מסרגות אבל הייתי רוצה לדעת. כשיהיה לי יותר זמן, אולי אפילו אנסה ללמוד
לא נראה קשה במיוחד.
 
בטח לא קשה, גם מאד כייף.

אני זוכרת שקיבלנו בשיעור מלאכה ביסודי הוראה לסרוג סוודר. אחרי שהשרוול שלי יצא כמו כלב מוכה ובלי אוזניים, המורה למלאכה ויתרה לי.
 
למעלה