בכיינות והתחנחנות לשווא

בכיינות והתחנחנות לשווא

אתמול בערב, שעתיים לפני תחילת ההצגה, האולם מפוצץ.

אני: תיאטרון שקר כלשהו שלום
לקוחה: שלום, נשארו כרטיסים להצגה היום בערב?
אני: נותרו כרטיסים ביציע בלבד בשורה 4 ומעלה
לקוחה: וואו, באמת? אין כלום באולם?
אני: לא
לקוחה: בטוחה בטוחה? תבדקי שוב, אולי היה ביטול
אני: גבירתי, אין מקומות באולם, ההצגה כמעט מלאה וגם אין אפשרות לבטל בשלב זה כך שאני בספק אם יתפנו מקומות. כרגע נותרו מקומות רק ביציע.
לקוחה: (בקול מתבכיין) אוווווף, מה, אין מקומות בכלל באולם? איזה באסה...
*שתיקה*
אני: אז את מעוניינת לרכוש כרטיסים ביציע? לוותר? <לעוף לי מהקו כבר?!>
לקוחה באותו קול מתבכיין: בטוחה שאין לך כלום? אולי בשבילי? אנחנו באים במיוחד (לא, כי שאר רוכשי הכרטיסים גרים בול מעל התיאטרון ורק נועלים כפכפים ובאים להצגה)
אני: (דופקת ראש בשולחן) לא, כפי שאמרתי נותרו כרטיסים רק ביציע
לקוחה: טוב אז לא משנה... אוף... ביי.

מה הקטע? איזה כרטיסים ציפית למצוא שעתיים לפני ההצגה? וגם אם חשבת שאולי יהיו ביטולים וזה לגיטימי, הסבירו לך שאין מקומות טובים וההצגה מפוצצת, מה זה נותן לך להתבכיין לי בטלפון? אמרו לך איזה מקומות יש, רוצה - יופי, לא רוצה - שלום ותודה.
תאמיני לי שאין לי שום אינטרס לא למכור מקומות טובים בכוח, אני אומרת לך מה פנוי בדיוק לפי מפת האולם.
ואחריה הגיעו עוד 4-5 שיחות בדיוק כאלה עם אותו טון מתבכיין של "אוף אבל למה לא שמרו בשבילי מקום בשורה 5 במרכז למקרה שאולי יתחשק לי ללכת להצגה ברגע האחרון? לא פייר! אתם תיאטרון זבל!".
 

trilliane

Active member
מנהל
מוכר, אנושי, מובן אך מעצבן... וכתבת משעשע

 


כתבת כל כך יפה - מה זה נותן להגיב ככה? אם אין אז אין.

הזכרת לי מקרה של שתי בנות שאני כבר לא בקשר איתן, שהיו להן בין היתר קטעים כאלו שגרמו לי ולא רק לי להרגיש נבוכה במצבים דומים: עם אחת מהן קרה שהגענו כמה חבר'ה למסעדה ונאמר לנו שהמטבח כבר נסגר, והיא התחילה להתחנן ולנסות לשכנע את המארחת שתיתן לנו בכל זאת להיכנס כי אנחנו מאוד רוצים לאכול שם (זה היה מאוד מביך). עם השנייה קרה שהיא הזמינה כרטיסים לסרט במבצע של החברה הסלולרית, אבל היא לא עשתה את זה נכון ולכן לא הגיעה לה הSMS שמהווה אישור רישום, וכשביקשו בקופת הקולנוע את הקוד בSMS היא לא הבינה במה מדובר. כשהסבירו לה שלא נקבל את הכרטיסים במצב הזה היא התחילה להתחנן ולבקש שאולי אולי... וטענה שאני באתי מרחוק... ניסיתי להסביר לה אחרי זה שבלי הקוד היא למעשה דורשת מהקופאית שתיתן לה כרטיסים ללא עלות ככה שברור שזה בלתי אפשרי, אבל היא עדיין חשבה שלהתחנן ככה יעזור.
 
למעלה