ביקור במיון שהפך לאישפוז....
עוד חפירה
ארוך

פיקוס123

New member
ביקור במיון שהפך לאישפוז....
עוד חפירה
ארוך

שלום בנות.

לפני כמה ימים כתבתי חפירה רצינית בעיקר על בעלי והביקור במרפאת הריון בסיכון בעפולה, ביום רביעי אחה"צ- ערב לא הרגשתי מי יודע מה החמוד היה אצל חברים, בערב שאכלנו לא היה כל כך תאבון ודי כאב לי מעל הפופיק ואמרתי לבעלי שעשה פרצופים אז התקשרתי לאחות טיפת חלב אצלינו בישוב ודיברתי איתה והיא אמרה לי לנסוע למיון כי איתי היא לא לוקחת סכונים בניתים החומד עשה אמבטיה ולבש פיזמה בעלי בקריזה דיבר עם משהי שהחמוד אוהב לשחק אצלם והיא כבר עשתה לנו ביביסיטר פעם אחת והיא הסכימה לבוא לקחת את החמוד שישן אצלה והסברנו לו שאמא לא מרגישה טוב ונוסעת לבית חולים.... והוא הלך איתה בשמחה וסידרתי לו תיק עם בגדים להחלפה ולקחת את השקית שלי שמוכנה ב90% אחוז ועוד זרקתי לשם ספר.... שבאנו למיון נשים בפוריה רשמו אותי ולקחו אותי לעשות מוניטור שהיה בסדר הלחץ דם שלי כהרגלו גבוה הבדיקות יצאו בסדר אבל..... רצו לאשפז אותי כדי לעשות מעקב סוכר ואיסוף שתן.... וזה היה כבר כמעט 23.00 בלילה בעלי שאל אם צריך אותו אמרו לו שלא רק רוצים לעשות לי א"ס ולעלות אותי למחלקה אז עשו לי במיון א"ס ולא ראו בברור את הראש או מנח כל שהוא אז הכלנו למחלקת א"ס ואחרי זה חזרה למיון, שם היתי צריכה לחכות חצי שעה כי במחלקת נשים וילדות היה החלפת משמרות.... ורק ב00.15 עלתי למחלקה שם שוב מידדת לחץ דם.... מה יש עם בדיקה הזאת?? ואז האחות מכינה לי את האיסוף שתן ולוקחת אותי לחדר.... ולישון לא ממש הצלחתי בלילה. במשך היום עשתי בדיקת סוכר, אסוף שתן, מוניטור עוברי לתפס על הקירות ולהתחרפן....היה גם ביקור רופאים והרופא הוא אותו אחד שעשיתי אצלו את 2 סקירת מערכות ובמקרה גם מנהל יחידת הריון בסיכון גבוה.... ודי מכיר אותי, לשם שנוי רופא שמתיחס לבצקת ברגל!!! בלילות די טילתי במסדרון, היום בזמן ביקור רופאים הרופא אמר שהוא רוצה להמשיך להאשפז אותי כי לפי בדיקת איסוף שתן מתחילה אצלי הרעלת הריון קלה! ורוצה להמשיך לאשפז אותי לעוד 3-7 ימים למעקב סוכר, איסוף שתן וזריקות צקלסון (כתבתי נכון?) בעלי דפקא רצה שאני ישאר לאישפוז ואני לא רציתי, רציתי לחזור הביתה לבן שלי שלא ראיתי אותו כבר יומים ומשהו והתגעגעתי עליו מאוד ואמרתי לרופא... וגם רציתי ספר או שנים ועוד מה שכחתי לשים בתיק כי רק חשבנו שאני יגיע למיון ונחזור הביתה ובעלי התעקש שלא, ואני סרבתי אמרתי לו שאני מתחפנת ואין מה לעשות במחלקה בשבת ולא עושים בדיקות אמרתי לבעלי שאני יברח מן המחלקה דרך החלון........ הוא אמר שיש שם מעצור... בסוף הרופא אמר שהוא משחרר אותי לשבת וביום ראשון אני צריכה לבוא להתאשפז שוב.... ל3-7 ימים. הקטע שאבא גם מאשפז בפוריה ביום שלישי....... אז חזרנו הביתה זרקתי לכביסה מה שרציתי, סדרתי את הכיור כי כלים לא שתפתי קבלתי חיבוק וציור מן הבן שלי שאל איפה התינוק ונאלץ להסביר לו שאמא לא הרגישה טוב וביום ראשון היא חוזרת לבית חולים והחמוד מספר לכולם שיש לי תינוק בבטן, נו שיון בשבוע 31 אפשר לספר.... ונאלץ לספר לו שביום ראשון אני חוזרת לבית חולים וסדרתי את התיק מחדש. בעלי מתלונן למה חזרתי מהבית חולים במקום להשאר שם לשבת שאלתי אותו מה יהיה עם שפיות שלי?? לא מגיע לי לראות את הילד שלי?? להפרד ממנו יפה?? הרופא אמר שהוא מבין אותי שיש לו גם ילדים. אז לפני השחרור יצא לנו לדבר עם הרופא שהרגיע אותנו אבל בעלי צריך גם ככה תרופת הרגעה.

ובנות יקרות אין לי סמרטפון, טבלאט או מחשב ניד יש לי ניד ישן שמתקשר, מקבל, מסמס ומצלם עד שנמצא דיל טוב לניד חדש, אני מקוה שאבא שלי יביא לי למחלקה את מחשב ניד שלו אני יכולה להתחבר לאיטרנט. גם אי אפשר לענות להודעות עם הניד....

אני מקוה להשתחרר מהר שבוע הבא ולא להתאשפז לעוד כמה שבועות ... וכמובן שלא ללדת מוקדם!! אני צריכה הרבה חזוקים חיובים ועדוד. ונעבור את זה ביחד. וסליחה על האורך והחפירה

שבת שלום
 

ספרקית

New member
מצטערת לקרוא על האישפוז ועל האישפוז הצפוי

נשמע שאין לך בכלל שקט בהריון הזה

לפחות נשמע שהרופאים דואגים לך, מקשיבים לך ואת מקבלת טיפול טוב.
אני מבינה לגמרי למה לא רצית להישאר בסוף השבוע בבית החולים. מקווה שבבית תקבלי קצת כוחות ותחזרי בראשון לבית החולים בכוחות מחודשים.
שיהיה בהצלחה!
עדכני אותנו כשתוכלי.
 

פיקוס123

New member
היה טוב

שלום בנות

אין כמו בבית, החמוד בא בריצה הביתה לקבל חיבוק והביא לי ציור ברכה שהכין לי בגן אך אין כמו המקלחת שלך!! המיטה שלך!! הפרטיות שלך!! כל אנחה בערך שלי בעלי מקטר שהיתי צריכה להשאר בבית חולים, ושילדו אותי עוד השבוע.... אמרתי לו שלא עושים בדיקות בשבת אז למה להשאר?? מי היה שומר על הילד שהוא הולך לתפילה?? מי יכין להם אוכל?? זכותי גם לראות את הילד אז הוא אומר שהיה מביא לי את הילד, אבל לא מביא לי בגדים שאני רוצה ולא מביא לי את הקרם פנים שלי ואיזה ספרים אני רוצה.... כמובן שלא ישנתי טוב בלילה, אבל זה לא חדש אצלי.

מה שבעלי אמר שיומים לפני זה כלומר ביום שני הינו במרפאה לסיכון גבוה והרופאה שם אמרה שלא יודעים אצלינו למדוד לחץ דם והאחות טיפת חלב לא מבינה בבידקות שתן..... עובדה שבפוריה עלו על סכרת ולחץ דם. ותפסו את הרעלת ישר על ההתחלה. מחר אני חוזרת לאישפוז לזמן לא ידוע..... אני מקוה לסחוב כמה שיותר ולא ללדת מוקדם כמו את הבן הקודם שלי.

נקוה לבשרות טובות, עד פעם הבאה שיהיה לי מחשב....
 
טוב שתהיי במעקב צמוד וטוב שיצאת קצת למלא מצברים

אם הרופא אישר לך לצאת כנראה שהוא גם חושב שלא יקרה כלום אם תהיי קצת בבית. גם נראה לי שאת יודעת לשים לב מתי דברים משתנים לכיוון לא טוב כמו שקרה בתחילת השבוע.
אני לגמרי מבינה למה בעלך מתחרפן. הוא דואג לך ולתינוק וחייב לעמוד מהצד ורק לקוות שבסוף יהיה בסדר.
הזריקות שהזכרת, אולי זה צלסטון להבשלת ראות?
&nbsp
 

פיקוס123

New member
כן זריקות צלסטון

בעלי מאד רצה שאני ישאר בשבת בבית חולים ואני רצתי לחזור הביתה לראות החמוד ולהביא לי את מה שאני רוצה ובעלי כמובן מחפנן כל השבת... אבל אין מה לעשות במחלקה בשבת!! אין בדיקות ואין מעקבים ואין מה לעשות!!
 
בהצלחה.. נשמע מצב לא פשוט בכלל

וזה מובן שבעלך כבר התחרפן מכל מה שאתם עוברים
זה לא קל
&nbsp
 
מזכיר את המקרה שלי ...

יש קווי דמיון בין ההריונות שלנו - אז אשתף מעט ממה שהיה אצלי בהריון האחרון.
אצלי גילו סוכרת גבולית כבר בשבוע 16 - לא סוכרת אופיינית, עלייה ברמות סוכר אך ורק בצום בבוקר וללא תגובה למזון כלשהו כולל ערכים תקינים לכל אורך היממה, ועדיין הגדירו את זה כסוכרת הריון עם חשד לבעיה מטאבולית ולקראת שבוע 28 בערך החלו לי טיפול באינסולין היות והערכים המשיכו להיות גבוהים ללא קשר לתפריט מאוזן.
גם אצלי לחץ הדם היה גבוה, אבל אני סובלת מיתר לחץ דם כרוני מאובחן מזה שנים ומטופלת תרופתית. בהריונות יש יציאה מאיזון ולחצי דם גבוהים מאד עד כדי בעיות בזרימת דם ולכן המעקב הוא מאד צמוד. לחץ דם גבוה שמופיע פתאום בהריון לקראת שליש שני או שלישי, יכול בהחלט להיות סממן לרעלת הריון קיימת או כזו שעלולה להגיע בהמשך ואם זה המצב אצלך, מאד הגיוני שיקפידו לעקוב אחרי זה מאד מקרוב ואכן כדאי להיות באשפוז, אם אין לדוגמא אפשרות למעקב יומיומי בהריון בסיכון כפי שהיה אצלי (ועדיין הייתי מאושפזת מס' פעמים בסוף ההריון).
חלבון בשתן מעל 300 מ"ג - הוא עוד סממן למצב שנקרא טרום רעלת (ערכים אלו הם גבוהים ומחשידים, אך אינם עדיין בגדר רעלת של ממש, רק שמים אותך בסיכון גבוה יותר לכזו, ערך של 500 מ"ג ומעלה כבר נחשב לרעלת ולרוב יילדו בשלב כזה).
בצקות חמורות ברגליים, הינן עוד סממן לרעלת ולך היו גם כאבים בבטן העליונה שהם סממן נוסף.
אני מניחה שכמוני, גם את תכנסי ותצאי מאישפוזים משלב זה ואילך של ההריון ועד שתתחיל לידה או שיזמו כזו. היות ואת כבר בשבוע 31, המצב כבר לא קריטי, אבל כמובן שעדיף יהיה לעובר שתמשכו ככל שניתן ולפחות עד שבועות 36/7 אם יהיה אפשרי.
את הצלסטון גם אני קיבלתי בשבוע 30 או 31 כי היה כבר סיכון ממשי לרעלת ואיתה סיכוי לילוד מוקדם ולכן היה חשוב שהריאות של העובר יהיו בשלות לחלוטין. הסטרואידים גם מורידים סיכונים לבעיות פגות נוספות. חשוב אבל לדעת שהזריקה משפיעה למס' ימים או שבועות בלבד וכשהתקופה הזו עוברת, פגה השפעת הזריקה . סטרואידים גם מעלים רמות סוכר ובאישה הריונית עם סכרת זה בעייתי ודורש מעקב. (אבל את ממילא כבר תהיי בשבוע מתקדם מספיק).

גם אני העדפתי שלא להיות באישפוז ככל שניתן היה, כל עוד הייתי במעקב יומיומי בהריון בסיכון, כי לבד בבית הרגיש לי מסוכן מידי. החל משבוע 34, כבר הייתי מאושפזת לתקופות ארוכות יותר והעדפתי כך ובשבוע 36 כבר יילדו אותי בגלל הרעלת.
למרות כל הקושי, מאחלת לך שגם אצלכם יעבור בשלום ושבעוד שבועות מס' תחזיקו את התינוק/ת בידיכם ותהיו אחרי ההריון המלחיץ הזה.

גם בן זוגי אגב לחץ כל הזמן שיאשפזו אותי, כי חשש נורא שנתמודד בעצם לבד עם הסיכונים והעדיף שתהיה השגחה מלאה. הרופאים דווקא תמכו בי רוב הזמן והיו נגד אשפוז שגורם ללחץ ומשפיע על לחצי הדם ומוסיף סטרס מיותר, ביחוד כשאין ממש מה לעשות פרט להשגחה צמודה. כשהסיכון כבר היה ממש גדול והכל יצא מאיזון (לחצי דם, סוכר, חלבון בשתן... הכל החמיר כל הזמן) אז כבר אשפזו כדי שאם יהיה צורך ליילד יוכלו מעכשיו לעכשיו.
גם אני הרגשתי מעט שבן זוגי לא מתחשב ברגשות שלי ובצרכים שלי כשדחף לאשפוז שאפילו הרופאים לא תמכו בו, אבל גם הבנתי את הלחץ שלו בתור זה שטיפל בי ועזר לי והרגיש שהרבה מהאחריות היא גם עליו. חשוב לזכור שגם הם לחוצים ולחוס עליהם מעט גם.

אגב - רעלת הריון לא תמיד עוברת עם הלידה. אני שבועיים אחרי לידה ועם רעלת עדיין ולחצי דם מאד גבוהים, מה שדורש המשך מעקב צמוד ואולי אף אשפוז נוסף אם לא יהיה שיפור בקרוב. כדאי לדעת שקיימת אופציה כזו (מקווה שאצלך לא יהיה כך והכל יעבור כלא היה לאחר הלידה, כמו אצל רוב הנשים), אבל גם אם כן, לטעמי עצם הידיעה שזו אפשרות, תעזור להכיל ולקבל.
בהצלחה !
 
אם יאשפזו עכשיו, מה יוכלו לעשות?

תמיד חשבתי שמאשפזים כדי שאפשר יהיה ליילד בזריזות, אבל איך מטפלים ברעלת אחרי לידה?
 
רעלת אחרי לידה

שאלה מצוינת, כי זה מצב די נדיר שרעלת ממשיכה לאחר לידה. אם יאשפזו כעת זה יהיה למטרת בדיקות נרחבות שוב של תפקודי כבד וכליות ובעיקר למטרת איזון מיידי של לחץ הדם שנמצא כרגע בערכים מאד גבוהים המסכנים אותי ושאינו מגיב לתרופות.
 

שירהד1

Member
מנהל
אוי, ויקטור- אני מקווה שתהיי כבר בריאה,

ושתוכלי כבר להתחיל לחיות על אמת.
תעדכני במצבך.
בריאות שלמה!
שירה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

פיקוס123

New member
אני בבית!!!

שלום בנות,

שוחררתי היום בצהרים.... די התפלאתי כי חשבתי שישחררו אותי מחר.... אבל מגילת החפירה תגיע מחר ולא היום, שהגעתי הביתה סדרתי את התיק, סדרתי את הבית אחרי העוזרת ואחרי בעלי.... לא סידר את הכביסה במקום, הביא לחמוד את גרבים שלי!! שלחתי אותו לעשות סיבוב בסופר חזר עם דברים שלא צריך.... בשבילך ויקטור יקרתי.... רשמתי לו סלרי מביא לי זיתים דפוקים!! אסור לי מלח!! ובצל ירוק כי הוא אוהב אבל יש בבית בצל ירוק!!! וזה אחרי שבשבת רוקן את המקרר מה לארנבות של הגן ומה להורים שלי...

בקיצור אני בבית, מנסה לנוח אבל בעלי במיטה משחק לו בסמרטפון ורואה טלביזה ומי צריך לשמור על חמוד בסלון?? אבל הכין ארוחת ערב ושטף כלים?? טוב את המחבת וקערה של ביצים כי אכלנו בחד פעמי...

לא היה משעמם בחדר כל זמן תחלפו לי בחדר.... פעם ביום מוניטור, 5 פעמים ביום בדיקת סוכר, וקצת לחץ דם לאיזון.... ולא היה לי הרבה מה לעשות חוץ מלספור בלטות במסדרון. לישון מי יכול במחלקה? בנתים אני צריכה לשמור על דיאטה דלת שומן, סוכר ומלח....

שהגענו בעלי התחפן והעדיף שאני ישאר באישפוז.... שקבלנו מכתב שחרור הוא אומר שאולי יילדו אותי כבר השבוע וזהו אז הרופא אומר לבעלי למה עוד פג?? חסר לך את סיפור זה שכבר היה לנו?? כל שהריון יותר נשמר ככה יותר טוב לעובר.... אני כבר בשבוע 31+5 זה יותר טוב מהגדול שנולד בשבוע 29+4. בקיצור עזבנו את הריון בסיכון בעפולה ועברנו לפוריה, שם יותר נחמדים, המיון והמחלקה נורא נחמדים ויותר קרוב לבית! רק שבעלי מתלונן שאין קפיטריה נורמלית. יש שנים וביום ראשון רצה משהו לאכול ושניהם היו סגורים כי בעל הבית נפטר.... אז בסוף ארוחת צהרים של המחלקה לקח לחם וקיציצה ואכל.... אני צריכה לבוא פעם בשבוע למיון לעשות מעקב הריון....

מחר תגיע החפירה...,
רצינית
 

שירהד1

Member
מנהל
ואו! פיקוס- החיים שלך נשמעים כמו איזה סרט מהיר כזה...

מקווה שמתישהו יגיע גם רוגע לתוך כל הבלאגן הזה:)
תרגישי טוב, ואני מקווה שההריון יימשך בטוב ושישמרו עלייך ועל העובר מכל משמר.

שירה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
למעלה