אל נורא עלילה
יש שקט קדוש וכבד ביום כיפור, שלא יום השואה ולא יום הזיכרון מתקרבים אליו, האמת, אני לא חושב שיש איזשהו מקום ואיזושהי תרבות שמתקרבות לזה אפילו, גם אם האופניים ואם ה VOD והמג'יק והמקס והכל, עדיין, יש משהו כבד, חמור סבר, משיחי ועצוב, שיש רק ביום הכיפורים. בדרך כלל, התשובה שלי לעצבות וכבדות, היא באיזה who put the bump או great balls of fire וכשהמצב ממש קשה, תמיד אפשר לשלוף איזה זפלין, או סתם ציפור חצר, אבל יום כיפור זה משהו אחר, ביום כיפור, נדמה שרק פולק אמריקאי אמיתי יכול להתחבר לאווירה בלי להרגיש רע עם עצמי באמת. לפני שבועיים, מצאתי בדיוק את מועמד הימים הנוראים המושלם, אלבום אוסף ההקלטות של ההרכב The Big 3, שהיו, מאמא קאס אליוט (שאם לא הייתה מגיע לפאפאס והמאמאס, כנראה לא הינו יודעים על ההרכב הזה בכלל), טים רוז ובחור בשם ג'ים הנקריקס, שלמרות השם, זה שיא הקרירה שלו..., החברה הקליטו כמה משירי הפולק הכי טובים שמישהו הקליט ועשו את זה, באופן כל כך מקסים ונוגע ללב, שרק יום הכיפורים יכול לתת לו את הבמה המתאימה, ביננו, אלבום שמתחיל עם
שיר כזה וממשיך עם
קלאסיקת האפוקליפסה הזאת, לא תפור על היום הזה? "Mommy, mommy come and see and tell me if you can, Why can't it be the way it was before the war began?" "Come away, Melinda. Come in and close the door. The answer lies in yesterday before they had the war."