בין אמת בפרסום והונאת הציבור
אמת בפרסום, נראה לי, זו המלצה בלבד בתרבות שאנחנו חיים בה, עד גלישה להונאת הציבור וסיכון בריאותו וחייו. אם הציבור מטומטם (וממשיך למשל לקנות רמדיה, טיב טעם, זוגלובק, תנובה, להצביע לשרון, ש"ס, קדימה, ליפול שוב ושוב ברמאויות של חברות נסיעות, ביטוח וכו') - הציבור משלם בזה שאף אחד לא טורח להפסיק להונות אותו. בתחום שלי של אדריכלות, למשל, יש מצב שבו אדריכלים ומעצבי פנים ממליצים ללקוחות שלהם על מוצרים מחברות שנותנות להם אחוזים, (מה שכמובן מטה את השיקולים שלהם) וזה הפך לכזו נורמה שכשאדריכלים מסוימים מודיעים במפורש שהם לא לוקחים עמלות ועובדים נטו לטובת הלקוחות - הלקוחות לא מבינים שזה לטובתם בכלל. ועל כמות ההונאות והגניבות הספרותיות באקדמיה בכלל אין מה לדבר.
אמת בפרסום, נראה לי, זו המלצה בלבד בתרבות שאנחנו חיים בה, עד גלישה להונאת הציבור וסיכון בריאותו וחייו. אם הציבור מטומטם (וממשיך למשל לקנות רמדיה, טיב טעם, זוגלובק, תנובה, להצביע לשרון, ש"ס, קדימה, ליפול שוב ושוב ברמאויות של חברות נסיעות, ביטוח וכו') - הציבור משלם בזה שאף אחד לא טורח להפסיק להונות אותו. בתחום שלי של אדריכלות, למשל, יש מצב שבו אדריכלים ומעצבי פנים ממליצים ללקוחות שלהם על מוצרים מחברות שנותנות להם אחוזים, (מה שכמובן מטה את השיקולים שלהם) וזה הפך לכזו נורמה שכשאדריכלים מסוימים מודיעים במפורש שהם לא לוקחים עמלות ועובדים נטו לטובת הלקוחות - הלקוחות לא מבינים שזה לטובתם בכלל. ועל כמות ההונאות והגניבות הספרותיות באקדמיה בכלל אין מה לדבר.