בימי האחרונים אני מוצאת את עצמי

גילית.

New member
בימי האחרונים אני מוצאת את עצמי

בימים האחרונים, אני מוצאת את עצמי, שואלת את עצמי:" "לא הגיע הזמן?" "לא הגיע הזמן להתחיל להלחץ מהמלחמה המתקרבת?" אני נשואה בבעל שתשובתו המיידית היא: "המלחמה היא בעיראק לא אצלנו- אין לך מה לדאוג" אני אוהבת את האסרטיביות שלו שאמורה להרגיע אותי חחחחח וב כ ל ז א ת אני קמה בבוקר פותחת עיתון ורואה שהצבא מודיע שהוא ערוך, והשלב הבא הוא אטימת חדרים, אני עורכת קניות בסופרמרקט, ורואה כבר בכניסה גלילי ניילון, מסקינטייפים, פנסים שמן סוכר אורז מיים מינרלים, אתמול הלכתי לחדש לבני דרכון, שעתיים בילינו במשרד הפנים, היה עמוס מאוד, אנני יודעת אם כך זה תמיד, או בגלל המצב, ואז שוב אני שואלת את עצמי" נו, אז שוב יהיה פה גרוע כמו במלחמת המיפרץ? הרי בסרט הזה כבר היינו, הייתי מעדיפה סרט אחר, אולי איזה קומדייה טובה, ושוב הולכת לעבודה, ממשיכה את השגרה, ובמקרה הזה, שגרה- זה לא רע, הבית רגוע, אין בו סנטימטר ניילון אחד, לא מסקינטייפ, ושום דבר שמזכיר מלחמה, ובפנים רק מהדהדת בי אותה שאלה, שנשארת ללא תשובה "נו, אז צריך להתחיל להלחץ מהמלחמה?" מאחלת לכולם, רק טוב, גילית
 

גילית.

New member
בימי= בימים

סליחה טעות טועים, בימים האחרונים אני מוצאת את עצמי" גילית
 
למעלה