ביישנות.-עזרה בבקשה?
שלום לפורום, זו הפעם הראשונה שאני כותבת פה. אני בת 20 ואני חושבת שיש לי בעיה די רצינית עם הביישנות שלי. עד כמה שזה ישמע מוזר, אף פעם לא היה לי חבר. יצאתי בעבר עם בנים (לא הרבה, אבל יצאתי), בנים כן מתחילים איתי, כן מעונינים בחברתי.. אין לי שום בעיה עם המראה החיצוני שלי וכו' (אני מקווה שזה לא נשמע יהיר). אבל אני לא יודעת מה הבעיה שלי, כל פעם שמישהו מזמין אותי לצאת, או שחברות מנסות לסדר לי מישהו, אז לא משנה כמה שהוא ימצא חן בעיני, אני תמיד ארגיש נורא מבויישת ומפוחדת לצאת איתו-עם בנים בכלל. אני לא יודעת איך להסביר את זה-אבל זה פשוט מפחיד אותי. אני כן נמשכת לבנים-זה בהחלט, וכן יש בנים שמוצאים חן בעיני. אבל אני אפילו לא מוכנה לתת צ'אנס לאף אחד. כמעט לכל החברות שלי יש חברים, ואני תמיד חושבת איזה כיף להן וכמה שגם אני רוצה. ואל תבינו אותי לא נכון- אני רוצה חבר -לא בגלל שלחברות שלי יש, אלא כי אני פאקינג בת 20, אני רוצה אהבה, אני רוצה מישהו בחיים שלי. אבל אני פשוט לא נותנת לעצמי להיפתח לאף אחד, מלבד דייט בודד.. אני נורא חוששת מכל עניין היציאה וזה. אני כבר לא יודעת מה לעשות, זה ממש מתסכל אותי. כי אני כן רוצה לצאת ולהכיר בחורים. אבל זה מלחיץ אותי בטירוף. עכשיו חברה שלי רוצה להכיר לי מישהו, שנפגשתי איתו פעם, היא אמרה לי שהוא ממש התלהב ממני, והוא גם מצא חן בעיני. אבל אני מתה מפחד-לא יודעת מה לעשות. יש אצלי משהו פשוט דפוק, אני מרגישה פשוט חוסר מוצא ובילבול. תודה על כל תמיכה..
שלום לפורום, זו הפעם הראשונה שאני כותבת פה. אני בת 20 ואני חושבת שיש לי בעיה די רצינית עם הביישנות שלי. עד כמה שזה ישמע מוזר, אף פעם לא היה לי חבר. יצאתי בעבר עם בנים (לא הרבה, אבל יצאתי), בנים כן מתחילים איתי, כן מעונינים בחברתי.. אין לי שום בעיה עם המראה החיצוני שלי וכו' (אני מקווה שזה לא נשמע יהיר). אבל אני לא יודעת מה הבעיה שלי, כל פעם שמישהו מזמין אותי לצאת, או שחברות מנסות לסדר לי מישהו, אז לא משנה כמה שהוא ימצא חן בעיני, אני תמיד ארגיש נורא מבויישת ומפוחדת לצאת איתו-עם בנים בכלל. אני לא יודעת איך להסביר את זה-אבל זה פשוט מפחיד אותי. אני כן נמשכת לבנים-זה בהחלט, וכן יש בנים שמוצאים חן בעיני. אבל אני אפילו לא מוכנה לתת צ'אנס לאף אחד. כמעט לכל החברות שלי יש חברים, ואני תמיד חושבת איזה כיף להן וכמה שגם אני רוצה. ואל תבינו אותי לא נכון- אני רוצה חבר -לא בגלל שלחברות שלי יש, אלא כי אני פאקינג בת 20, אני רוצה אהבה, אני רוצה מישהו בחיים שלי. אבל אני פשוט לא נותנת לעצמי להיפתח לאף אחד, מלבד דייט בודד.. אני נורא חוששת מכל עניין היציאה וזה. אני כבר לא יודעת מה לעשות, זה ממש מתסכל אותי. כי אני כן רוצה לצאת ולהכיר בחורים. אבל זה מלחיץ אותי בטירוף. עכשיו חברה שלי רוצה להכיר לי מישהו, שנפגשתי איתו פעם, היא אמרה לי שהוא ממש התלהב ממני, והוא גם מצא חן בעיני. אבל אני מתה מפחד-לא יודעת מה לעשות. יש אצלי משהו פשוט דפוק, אני מרגישה פשוט חוסר מוצא ובילבול. תודה על כל תמיכה..