ביטקויין, בעד ונגד

Reem88

Well-known member

הכותב רומז דווקא על איתריום, אז איך קונים איתריום נכון בלי כל הקשקוש של הארנק הדיגיטלי?
 
זה פורום "בורסה ושוק ההון" ולא פורום בנושא הימורים.

איתריום הוא אחד ממאות המטבעות הדיגיטליים שפותחו בעקבות הביטקוין. אי אפשר לקנות מטבע דיגיטלי "בלי כל הקשקוש של הארנק הדיגיטלי".
 

משקיע88

Well-known member
לא נראה לי שכדאי להכניס את התחום הזה לפורום. יש תחומים נוספים שלא הייתי מכניס כמו סחורות ומטבעות. הסיבה איננה הסטיגמה של הימורים (אפשר להמר גם על אגח סולידיות) אלא על התמקדות בבורסה המקומית.
 

בורסה 2008

Well-known member
השנקל שלי- לא מתמצא בכלל בתחום. יש לדעתי כל מיני תעודות חדשות שמציעות חשיפה למטבעות, אך הבנתי שיש להן חסרונות לא קטנים(שוב, לא התעמקתי).
לא משקיע מבחינתי בנכסים שאני לא מבין את התמחור שלהם בשום צורה, ושלא יפתיע אותי בכלל אם עוד שבוע ייסחרו בירידה של 80%-90% ואף בטווח זמן בינוני כמעט ייעלמו. מבין מי שרוצה להיחשף, אך אני לא בעניין.

מבחינת נושאים בפורום- אני דווקא חושב שאפשר להכניס כל נושא שקשור לשוק ההון לפורום, למה לא? את מי שזה לא מעניין, שלא ייכנס לשרשור.
 

Tazz

Active member
השנקל שלי- לא מתמצא בכלל בתחום. יש לדעתי כל מיני תעודות חדשות שמציעות חשיפה למטבעות, אך הבנתי שיש להן חסרונות לא קטנים(שוב, לא התעמקתי).
לא משקיע מבחינתי בנכסים שאני לא מבין את התמחור שלהם בשום צורה, ושלא יפתיע אותי בכלל אם עוד שבוע ייסחרו בירידה של 80%-90% ואף בטווח זמן בינוני כמעט ייעלמו. מבין מי שרוצה להיחשף, אך אני לא בעניין.

מבחינת נושאים בפורום- אני דווקא חושב שאפשר להכניס כל נושא שקשור לשוק ההון לפורום, למה לא? את מי שזה לא מעניין, שלא ייכנס לשרשור.

מסכים. ואם הוא ישנה את הכותרת ל"השקעה בטקטונה (וויטסמוק לשעבר), בעד או נגד" זה כבר יהיה לגמרי כשר.

אני חושב שזאת שאלה מעניינת, ושווה לשמוע מה אנשים חושבים. יש המון חברות טכנולוגיה ציבוריות בישראל שעובדות בתעשיית הבלוקצ'יין או לפחות חלקית עבור תעשיית הבלוקצ'יין וזה דיון מעניין להבין את הסיכונים והסיכויים של נכס הבסיס שלהן. כמו שדיון על מחיר הנפט/גז יכול להיות מאוד רלוונטי כאשר חושבים על השקעה בניירות ערך של דלק למשל.

ה-2 סנט שלי על הנושא:

1. איתריום עדיף טכנולוגית על ביטקוין

2. ביטקוין אף פעם לא יוכל להחליף מטבע מוניטרי בשימוש לעסקאות יום יומיות (בהתעלם מהתנודתיות שלו, פשוט לא יעמוד בנפח המסחר הנדרש לטרנזקציות עקב מגבלת גודל הבלוק)

3. לכאורה הביטקוין נועד להחליף כסף פיאט. כסף שכבר לא מגובה בנכס ריאלי כמו שהיה פעם (הצמדה של הדולר לזהב) וככזה גם הוא חסר ערך אמיתי בדיוק כמו הביטקוין. אז בהקשר הזה אין הבדל בין ביטקוין לדולר ואולי אף להיפך - דולרים אפשר להדפיס כמה שרוצים ללא מגבלה, ביטקוין מוגבל ל-21 מ' מטבעות

4. שוב לכאורה, הביטקוין נועד לפתור את "הבעיה" של מתווכים בתהליך העברות הכספים - במקום להשתמש במטבעות שנשלטים על ידי ממשלות ולמניפולציה של גורמים פוליטים, הרעיון היה לאפשר העברת כספים דיגטלית, ישירות מאדם לאדם, ללא שימוש בתיווך כלשהו של בנקים (שגם נתפסים כגורם שלילי)

5. בפועל מה שקרה זה שבמקום שהביטקוין יחליף במהותו את הכסף פיאט שעשה spinoff מהזהב, הביטקוין משמש יותר כתחליף לזהב מאשר לכסף (מטבע). כאמצעי גידור להשקעות, וכהשקעה ספקולטיבית שערכה נקבע כמעט אך ורק ע"י משוואת ביקוש והיצע

6. למשקיע ספקולטיבי על גבול המהמר (ואולי גם בעל אופי אנטי ממסדי/קונספירטיבי), לביטקוין ולאתריום ולחברות שפועלות בתחום, יכול להיות שיש מקום לגיטימי בתיק ההשקעות.

למרות האמור צריך לקחת לדעתי 3 גורמי סיכון עיקריים בחשבון:

א. מוסר ואיכות סביבה - מטבעות הקריפטו משמשים כאמצעי הלבנת הון, עסקאות בעלות אופי פלילי, מימון טרור וכו'. בנוסף, תהליך הכריה של המטבעות דורש משאבים רבים ופוגע בצורה קיצונית בסביבה. גם אם המצפון האישי שלנו לא משתכנע, זה יכול לשכנע בסופו של דבר אנשים אחרים וליצור סנטימנט שלילי שיוריד מהאטרקטיביות של המטבעות מבוססי בלוקצ'יין (כמו שהיה בזמנו עם אלון מאסק)

ב. רגולציה - סיבה א' וסיבות אחרות (גביית מיסים, אינפלציה, אובדן שליטה וכו') יכולות לגרום לפעולה משותפת של ממשלות, להגביל או לאסור סחר במטבעות קריפטו. במקרה כזה כל התעשייה של מטבעות קריפטו יכולה פוטנציאלית להימחק

ג. אינפלציה - הכוונה היא לא לאינפלציה במובן המוניטרי. הכוונה היא לאינפליצה בכמות הנכסים הדיגיטלים. אין מגבלה על הנפקת מטבעות דיגיטלים חדשים מבוססי טכנולוגיית בלוקצ'יין.
זהב נשאר זהב לאורך אלפי שנים כי כמות היסודות הכימים בטבע קבועה (נניח שכן, מורכב) וערכו נקבע בהתבסס על ההיצע הקיים של כל יסוד כימי בכדור הארץ.
עבור בלוקצ'יין אין מגבלה, אפשר להמציא עוד ועוד מטבעות ועוד ועוד סוגי נכסים דיגיטלים (טוקן דיגיטלי כגון NFT למשל). ערך המטבע נקבע לפי הערך שהשוק החליט שהוא שווה. מכוון שאין מגבלה על יצירת נכסים דיגיטלים אחרים, יכול להיות שמה שדור ה-X תופס כנכס שווה (ג'ינס Levis) זה לא מה שדור ה-Y תופס כשווה (ג'ינס דיזל) או מה שדור ה-Z יעריך כשווה (לא יודע מה הם לובשים...). כמובן שיש גורמי עניין שיכולים לגרום לתנודות משמעותיות בהתאם לאינטרסים שלהם - כגון תאגידי ענק שיפתחו מטבעות דיגיטלים (פייסבוק) וממשלות.
אז או שיהיו נכסים דיגיטליים שיחליפו את עצמם במה "אופנתי" עכשיו וישמר שווי משקל מסויים בערך הכולל של הנכסים הדיגיטליים, או שיהיה פיזור של סה"כ השווי לנכסים רבים. אבל בכל מקרה בתרחיש כזה הערך של המטבע שבהתחלה היה מוביל מסה"כ שוק מטבעות הקריפטו "נשחק ריאלית". אז השאלה היא האם סה"כ השוק של מטבעות בלוקצ'יין יצמח בקצב מהיר יותר מהירידה בחלקם של המטבעות המובילים היום.


אני בכל אופן נמנע חזק מהתחום. ולו מהסיבה הבסיסית של נזק לסביבה.
זה לא הגיוני שנגרום נזק לכדור הארץ רק בשביל להעשיר אנשים כדוגמת משה חוגג (לכאורה, לפי מה שהתקשורת מספרת).
 
נערך לאחרונה ב:

משקיע88

Well-known member
בלי להיכנס לנושא הקריפטו, הנימוק לשלילת השימוש בו מטעמי שמירת הסביבה נשמע לי מופרך משהו.
בואו נחשוב על עוד כמה ענפים כלכליים בעלי השלכות שליליות על הסביבה:
חקלאות, בין אם גידול יבולים או בעלי חיים
תחבורה - סלילת כבישים גשרים מסילות ברזל ושימוש בכלי רכב שונים כולל תעופה
מזון ותרופות שיש בהם לתמוך בריבוי האוכלוסיה על הפלנטה ובהידלדלות האוצרות הטבעיים שלה
כל תעשיית ייצור הבגדים ושינועם בעולם ותעשיות שונות בכל התחומים.
בניה על כל סוגיה
כל פעילות שעושה שימוש באנרגיה לסוגיה (חשמל, דלקים פוסיליים)
פעילות אנרגיה ירוקה כמו טורבינות רוח שפוגעות בציפורים, פנלים סולאריים שמשתמשים באלמנטים נדירים, מצברים למיניהם וסוללות למכוניות חשמליות.

נדמה לי שנשארה רק תפילה שקטה ואולי יוגה שפגיעתן בסביבה עדיין נמוכה ונצטרך אותן בהעדר שאר הפעילויות.
 
נערך לאחרונה ב:

Tazz

Active member
בלי להיכנס לנושא הקריפטו, הנימוק לשלילת השימוש בו מטעמי שמירת הסביבה נשמע לי מופרך משהו.
בואו נחשוב על עוד כמה ענפים כלכליים בעלי השלכות שליליות על הסביבה:
חקלאות, בין אם גידול יבולים או בעלי חיים
תחבורה - סלילת כבישים גשרים מסילות ברזל ושימוש בכלי רכב שונים כולל תעופה
מזון ותרופות שיש בהם לתמוך בריבוי האוכלוסיה על הפלנטה ובהידלדלות האוצרות הטבעיים שלה
כל תעשיית ייצור הבגדים ושינועם בעולם ותעשיות שונות בכל התחומים.
בניה על כל סוגיה
כל פעילות שעושה שימוש באנרגיה לסוגיה (חשמל, דלקים פוסיליים)
פעילות אנרגיה ירוקה כמו טורבינות רוח שפוגעות בציפורים, פנלים סולאריים שמשתמשים באלמנטים נדירים, מצברים למיניהם וסוללות למכוניות חשמליות.

נדמה לי שנשארה רק תפילה שקטה ואולי יוגה שפגיעתן בסביבה עדיין נמוכה ונצטרך אותן בהעדר שאר הפעילויות.
אני לא חושב שהבנת נכון את הנקודה.
ברור שלהגדלת תוצר, כמו בכל הדוגמאות שציינת, יש מחיר סביבתי. כולל במקרים של שימוש באנרגיה "ירוקה", "כחולה" ושאר המצאות.

ההבדל הוא שבכל הדוגמאות שנתת מעלה, ללא יוצא מן הכלל, יש גידול ישיר בתוצר. יש גידול ברווחה וברמת החיים המצרפית.
התוצר המצרפי לא עולה מתוספת של מטבעות מבוססי בלוקצ'יין. נכסים מוניטרים הם לא תוצר.

ואם אפשר לצטט מספר הגונג'ל:
"בג'ונגל החוק הכי חשוב, שלא הורגים ולא טורפים בלי סיבה... אם טורפים, זה רק כדי לאכול"
 

משקיע88

Well-known member
אני חושש שלא הבנת אותי. כריית ביטקוין מוסיפה לתוצר בדיוק כמו שכריית זהב או יהלומים מוסיפה לו. היא מגדילה את הרווחה החברתית של מי שכרה את הביטקוין ומכר אותו, ומי שייצר את החשמל שנדרש לשם כך והעובדים שהם מעסיקים. זה היגיון סיבובי משהו לטעון שדבר כלשהו חסר תועלת ולכן איננו מוסיף לתוצר. כל אחד יכול לטעון לפי סולם ערכיו שהתוצר המצרפי איננו עולה כתוצאה מקיומם של תלמידי ישיבה או חיילים בצבא. אני אינני טוען זאת.
וכמו שידוע לכל מי שקרא את רודיארד קיפלינג, האדם הוא החיה היחידה בג'ונגל שהורגת שלא לצורך.
 

בורסה 2008

Well-known member
אני חושב שהעניין הסביבתי הוא פחות אישיו מבחינה מוסרית ויותר מבחינה רגולטורית. זה תירוץ טוב למערכת הפיננסית הממוסדת "להחרים" את התחום.
באופן כללי אני לא חושב שענייני מוסר משפיעים על השוק יותר מדי.
 

משקיע88

Well-known member
אני מסכים. לחשוב שהתוצר כולל רק מה שנחשב אצל מישהו תקין או מוסרי זה לא מציאותי. התוצר כולל חברות שמייצרות סיגריות ועובדיהן, בתי קזינו ואפילו כשחושבים על זה פעילות בלתי חוקית כמו מסחר בסמים או סחר עבדים. אני גם מסכים בגדול שהסיכון העיקרי במטבעות ווירטואליים הוא הרגולציה. אין בזה שום חדש, כי אם הרגולטור יחליט לאסור ייצור או מכירה של סיגריות או תרופות אופיאטיות זה מסכן את מי שהשקיע בתחומים הללו. אגב, מי שחושב שלמוצרים ווירטואליים אין מקום בכלכלה שיחשוב שוב. כל הכלכלה המודרנית מבוססת על ייחוס ערך לדברים וירטואליים כמו כסף פיאט או תקשורת המונים.
 

בורסה 2008

Well-known member
ההבדל מהתחומים שהזכרת הוא שתחום הקריפטו הוא תחום חדש ועוד לא אומץ על ידי המערכת, ולכן הסיכון לקום בוקר אחד עם החלטה דרמטית שקשורה אליו גבוהה בהרבה מאד מאשר בתחום הסיגריות או התרופות, ואנחנו באמת ראינו לא מזמן החלטות שכאלה גם מסין וגם מהודו. בינתיים זה לא מספיק כדי להוריד באמת את הביטקוין ואולי זה לעולם לא יספיק, אך את ההימור הזה אשאיר לאנשים אחרים.
 

משקיע88

Well-known member
שוב אנחנו מסכימים. גם מסחר במניות בסין הוא תחום חדש למדי, ומי שמשקיע שם צריך להביא בחשבון צעדים כמו איסור על חברות שעוסקות בעזרי חינוך להרוויח, או העלמות פתאומית של מנכ"לים ובעלי חברות. לדעתי שם המשחק הוא מסה קריטית. ברגע שלווייתני ההשקעות הגדולים כמו גולדמן זקס ושאר בנקי השקעות יראו בתחום מסויים מקור טוב לפעילות ורווחים, חזקה עליהם שישפיעו על הרגולטורים שהם בד"כ יוצאי מוסדות כאלה לפעול לטובת השימוש בתחום. כרגע המטבעות הקריפטוגרפים למיניהם נאמדים בכ 3 טריליון $, בעוד הזהב מוערך ב10 טריליון. לדעתי הולך וקרב היום ללגיטימיזציה של הפעילות הזאת. אינני ממליץ לאף אחד לפעול בתחום שעודנו כדבריך בחיתוליו. גם לא המלצתי בעבר להשקיע בדברים הזויים כמו גוגל או פייסבוק. אגב, שוקי המניות והאג"ח נאמדים על ידי בכ 500 טריליון $.
 

Tazz

Active member
שוב אנחנו מסכימים. גם מסחר במניות בסין הוא תחום חדש למדי, ומי שמשקיע שם צריך להביא בחשבון צעדים כמו איסור על חברות שעוסקות בעזרי חינוך להרוויח, או העלמות פתאומית של מנכ"לים ובעלי חברות. לדעתי שם המשחק הוא מסה קריטית. ברגע שלווייתני ההשקעות הגדולים כמו גולדמן זקס ושאר בנקי השקעות יראו בתחום מסויים מקור טוב לפעילות ורווחים, חזקה עליהם שישפיעו על הרגולטורים שהם בד"כ יוצאי מוסדות כאלה לפעול לטובת השימוש בתחום. כרגע המטבעות הקריפטוגרפים למיניהם נאמדים בכ 3 טריליון $, בעוד הזהב מוערך ב10 טריליון. לדעתי הולך וקרב היום ללגיטימיזציה של הפעילות הזאת. אינני ממליץ לאף אחד לפעול בתחום שעודנו כדבריך בחיתוליו. גם לא המלצתי בעבר להשקיע בדברים הזויים כמו גוגל או פייסבוק.

ובשביל להוריד קצת מהאידיליה פה, אני אגיד שאני לא מסכים עם שניכם.

בלי לחפור שוב, רק אסכם שהביטקוין זה מוצר שהשתבש ולא עונה על הצורך שלשמו הוא הוקם. לא חולק על עתיד המטבע הדיגיטלי (ממשלתי או קוד פתוח, לא יודע), אבל בכל מקרה אני לא מאמין שזה יהיה ביטקוין. יש לו יותר מידי חסרונות ובסוף הקונצנזוס בשוק יתיישר, פשוט כי זה פתרון לא טוב.

ולסגור את הנקודה הראשונה שרשמתי בשרשור הזה - יש חלופות טכנולוגיות טובות יותר (איתריום).
וצפויות חלופות טובות עוד יותר (איתריום 2.0) בעתיד הקרוב.
וכן, הן גם "סביבתיות" יותר, זאת לא מילה גסה.
 

בורסה 2008

Well-known member
אתה מסכים איתי פעמיים באותו שרשור ועוד ברצף!
מי אמר שלא צריך לפתוח שרשור קריפטו?
 
אני לא רואה איך מדינות מסכימות לוותר על יכולתן להדפיס כסף.
רוב מדינות העולם נמצאות בחובות , חובות יש להחזיר ומדפיסים כסף כשצריך.
יש מדינה אחת שכולכם מכירים בשם יוון שהסכימה לוותר על יכולתה להדפיס כסף.
וזאת עקב הצטרפותה לאיחוד האירופי , אז השליטה בכמות הכסף עוברת לבנק המרכזי הארופי שמחליט על תקציב של כל מדינה בגוש.
יוון בזמנו עם שרות ציבורי מנופח , יציאה לפנסיה מוקדמת , שירותי רווחה מורחבים , ויחס חוב תוצר גבוה , לא עמדה בחובות שלה.
ומכיוון שאין באפשרותה להדפיס כסף , נקלעה למשבר החוב שכולנו מכירים.

כל המטבעות הדיגטילים נחשבים כרגע כספקולציה בלבד , הימורים , ואף אחד לא יודע בדיוק מה עתידם.
בנוסף , אי אפשר לתמחר את המטבעות האלה.
נכס שאינו מניב תזרים שוטף קשה להעריך מה שוויו.
טכנולגיית הבלוקציין נחשבת כטובה ואולי יאמצו אותה.
אנו רואים שארה"ב בוחנת דולר דיגיטלי , סין עם היואן הדיגיטלי שלי , שמענו לאחרונה את בנק ישראל שעושה שימוש בטכנו' ובוחן הנפקת שקל דיגיטלי , יתכן ועד מדינות ילכו בכיוון.
אבל כל אלה יהיו מפוקחים , ניתן יהיה לעקוב אחר התשלומים , אין הונאות , אין שימוש לרעה במטבעות ע"י גורמים עויינים כמו ארגוני טרור , וארוגני פשע , כל זה בדיוק הפוך מהמטבעות הדיגיטלים הרגילים שאינם מפוקחים.

מעבר לכך , כריית המטבעות מובילה לצריכת חשמל מוגברת שבדרכה מזהמת.
והכל בשביל אלגוריתם מתמטי שאין מאחריו כלום , זה כמו עסקי אוויר.
רכישת מעבדים וכרטיסי מסך לצורך כריית המטבעות רק יוצרת מחסור לאלה שבאמת זקוקים להם , וגורמת לעליית מחירים.

הקריפטו מזכיר לי את מקרה שגעון הצבעונים בהולנד בשנת 1637 , אז פקעת של צבעוני נסחרה במחיר פי 10 ממשכורת של בעל מלאכה.
זו בועה שהתפוצצה , וכך כנראה יהיה עם המטבעות הדיגיטלים הללו.

כרגע קרנות הסל שמשקיעות במטבעות הדיגיטלים משקיעות רק בחוזים ולא בנכסים עצמם.
הרשות לניירות לא הסכימה לתת להם להנפיק קרנות סל על מטבעות הפיאט עצמם וזה טוב.
החשש שלי הוא הערוב של המערכת הפיננסית יחד עם שוק הקריפטו.
כשגופים פיננסים יאפשרו מסחר או השקעה בנכסים האלה הם יכנסו לתוך המאזנים שלהם , זה יהיה מסוכן.
כי אם תתפוצץ הבועה , שוב יבואו לממשל להציל אותם , כפי שעושים כל פעם.
ויביאו עלינו שוב פעם אסון כלכלי.
 

משקיע88

Well-known member
דעתי שונה מדעתך. הדפסת מטבעות פיאט ע"י מדינות איננה משפרת במאום את יציבותן הכלכלית. לוונצואלה יש מטבע משלה, כך גם לזימבבואה ולתורכיה. מישהו מוכן לתת להן אשראי במטבע שלהן? גם הדרכמה היוונית והלירה האיטלקית התמוטטו בזמנן, וזה מה שהביא ליצירת שוק היורו. כשמדינה גדולה ויציבה כמו ארה"ב מנצלת לרעה את יכולתה להדפיס כמות בלתי מוגבלת של המטבע שלה מגיע הרגע ששותפות הסחר שלה מסרבות לקבל אותו ולסחור בו. זה גם מה שקרה בגרמניה בשנות העשרים של המאה הקודמת ובמדינה בשם ישראל בשנות השבעים והשמונים של אותה מאה. אם הולכים להסטוריה הרחוקה, כל מטבעות הפיאט סיימו את דרכן בהתמוטטות ובירידת ערך חדה. החל מתקופת האימפריה הרומית, וכלה קרוב יותר לזמננו במעצמות לשעבר הולנד ספרד פורטוגל ואנגליה. גם הדולר האמריקני ירד בערכו מאז הקמת הבנק הפדרלי ב 1913 בכ 98%. דולר של אז שווה היום כ 2 סנט.
לגבי הדפסת מטבעות דיגיטליים ע"י המדינות- זה קיים למעשה כבר היום. רוב התשלומים נעשים בהעברות בין מחשב למחשב ואפשר לבטל את שטרות הכסף כבר היום. בביקורי האחרון בסין לא הצלחתי לשלם בשטרות כסף בשום מקום ודרשו העברה סלולרית. כך גם בנורווגיה ובאיסלנד . לגבי שיגעון הצבעונים, הם החליפו שם והיום קוראים להם מניות יוניקורן. גם לרוב אלה אין הרבה ערך כלכלי והן פחות יפות מצבעונים.
כמו שאתה מציין, פעילות הממשל והבנקים המרכזיים הביאו עלינו אסונות פיננסיים למכביר, וזאת בלי הכנסת מטבעות קריפטו למאזנים. במקומם הם מדפיסים כסף פיאט ללא הגבלה ואחריהם המבול. המבול הזה יטביע את כולנו ולא התרופה לחוסר האחריות של הממשלות שהיא מטבעות מבוזרים ללא מנפיק מרכזי.
 
דעתי שונה מדעתך. הדפסת מטבעות פיאט ע"י מדינות איננה משפרת במאום את יציבותן הכלכלית. לוונצואלה יש מטבע משלה, כך גם לזימבבואה ולתורכיה. מישהו מוכן לתת להן אשראי במטבע שלהן? גם הדרכמה היוונית והלירה האיטלקית התמוטטו בזמנן, וזה מה שהביא ליצירת שוק היורו. כשמדינה גדולה ויציבה כמו ארה"ב מנצלת לרעה את יכולתה להדפיס כמות בלתי מוגבלת של המטבע שלה מגיע הרגע ששותפות הסחר שלה מסרבות לקבל אותו ולסחור בו. זה גם מה שקרה בגרמניה בשנות העשרים של המאה הקודמת ובמדינה בשם ישראל בשנות השבעים והשמונים של אותה מאה. אם הולכים להסטוריה הרחוקה, כל מטבעות הפיאט סיימו את דרכן בהתמוטטות ובירידת ערך חדה. החל מתקופת האימפריה הרומית, וכלה קרוב יותר לזמננו במעצמות לשעבר הולנד ספרד פורטוגל ואנגליה. גם הדולר האמריקני ירד בערכו מאז הקמת הבנק הפדרלי ב 1913 בכ 98%. דולר של אז שווה היום כ 2 סנט.
לגבי הדפסת מטבעות דיגיטליים ע"י המדינות- זה קיים למעשה כבר היום. רוב התשלומים נעשים בהעברות בין מחשב למחשב ואפשר לבטל את שטרות הכסף כבר היום. בביקורי האחרון בסין לא הצלחתי לשלם בשטרות כסף בשום מקום ודרשו העברה סלולרית. כך גם בנורווגיה ובאיסלנד . לגבי שיגעון הצבעונים, הם החליפו שם והיום קוראים להם מניות יוניקורן. גם לרוב אלה אין הרבה ערך כלכלי והן פחות יפות מצבעונים.
כמו שאתה מציין, פעילות הממשל והבנקים המרכזיים הביאו עלינו אסונות פיננסיים למכביר, וזאת בלי הכנסת מטבעות קריפטו למאזנים. במקומם הם מדפיסים כסף פיאט ללא הגבלה ואחריהם המבול. המבול הזה יטביע את כולנו ולא התרופה לחוסר האחריות של הממשלות שהיא מטבעות מבוזרים ללא מנפיק מרכזי.
זה לא שאני בעד שממשלות ידפיסו כסף ללא הבחנה , הכוונה שלי היא שתהיה להם יכולת שליטה בכמות הכסף ופיקוח עליו מה שאין להם כשמדובר בשוק הקריפטו.
יש מדינות לא אחראיות עם יחס חוב תוצר גבוה כמו :
יפן : יחס חוב תוצר עומד על 266%
איטליה : יחס חוב תוצר 156%
יוון :יחס חוב תוצר 206%

מצבנו בישראל טוב למכביר לעומת מרבית מדינות העולם ןיחס החוב תוצר עומד על 71% .
וגם ארה"ב הגדילה את יחס החוב תוצר שלה בשנה האחרונה בעקבות הקורנה מ -108% ל - 128%
אבל עדיין ארה"ב עם הכלכלה החזקה בעולם , אין סיכוי שתפשוט רגל כל עוד מאמינים בדולר ובארה"ב.

זה נכון שמטבעות מאבדים מערכן במשך השנים עקב האינפלציה וכמובן שימשיכו לאבד מערכם כל עוד מדינות ימשיכו להדפיס כסף.
הרעיון מאחרי כל טכנו' הבלוקצין הוא רעיון טוב רק שצריך ליישם אותו כפי שצריך.
תכלס זה נכון , כל מערכת התשלומים היא למעשה דיגיטלית , עם זה אני מסכים איתך.
אבל מה שרוצים מצדדי המטבעות הדיגיטלים שהמטבעות יהיו מבוזרים , ללא פיקוח ממשלתי , בלי מעקב , לי לא נראה שמדינות יאפשרו את זה לזמן רב.
 

משקיע88

Well-known member
זה לא שאני בעד שממשלות ידפיסו כסף ללא הבחנה , הכוונה שלי היא שתהיה להם יכולת שליטה בכמות הכסף ופיקוח עליו מה שאין להם כשמדובר בשוק הקריפטו.
יש מדינות לא אחראיות עם יחס חוב תוצר גבוה כמו :
יפן : יחס חוב תוצר עומד על 266%
איטליה : יחס חוב תוצר 156%
יוון :יחס חוב תוצר 206%

מצבנו בישראל טוב למכביר לעומת מרבית מדינות העולם ןיחס החוב תוצר עומד על 71% .
וגם ארה"ב הגדילה את יחס החוב תוצר שלה בשנה האחרונה בעקבות הקורנה מ -108% ל - 128%
אבל עדיין ארה"ב עם הכלכלה החזקה בעולם , אין סיכוי שתפשוט רגל כל עוד מאמינים בדולר ובארה"ב.

זה נכון שמטבעות מאבדים מערכן במשך השנים עקב האינפלציה וכמובן שימשיכו לאבד מערכם כל עוד מדינות ימשיכו להדפיס כסף.
הרעיון מאחרי כל טכנו' הבלוקצין הוא רעיון טוב רק שצריך ליישם אותו כפי שצריך.
תכלס זה נכון , כל מערכת התשלומים היא למעשה דיגיטלית , עם זה אני מסכים איתך.
אבל מה שרוצים מצדדי המטבעות הדיגיטלים שהמטבעות יהיו מבוזרים , ללא פיקוח ממשלתי , בלי מעקב , לי לא נראה שמדינות יאפשרו את זה לזמן רב.
לא חייבים לקבל את המספרים כפשוטם. למשל, החוב האמריקני כולל ההתחייבויות האקטואריות וחובות המדינות והרשויות המוניציפליות כבר קרוב ל 230% תוצר.
החוב האקטוארי הישראל כולל גירעון ביטוח לאומי הוא כ 150%. ברור שאין סכנת דיפולט לארה"ב, החוב שלה בדולרים והיא פשוט תדפיס אותם ותשלם. כך גם ישראל. המשבר של ישראל במאה הקודמת התלווה לחוב חיצוני גדול. המצב שונה היום. גם יפן "הלא אחראית" חייבת יינים לאזרחים שלה. ברוסיה רמת החוב 20% תוצר וברובלים. הבעיה בארה"ב היא שהיא ניצלה לרעה את הפיכת הדולר למטבע רזרבה עולמי (ישראל מחזיקה 200 מיליארד), ובכך הבריחה את רוב הפעילות התעשייתית שלה למקומות כמו סין ווייטנאם וקוריאה. תושבי ארה"ב קונים אפילו את האייפון שלהם ממפעלים בסין. ארה"ב התמכרה לגירעון מתמיד במאזן התשלומים שלה יחד עם גירעון תקציבי ענק, כך שכל העלאת ריבית תגרור הוצאות עתק ללווה הגדול שהוא ממשלת ארה"ב שחייבת לדעתי כ 60 טריליון $. העלאה של 3% בעלות החוב משמעותה חיוב הממשלה שם ביותר מכול ההכנסות שלה ממסים. בעבר משברים כאלה נפתרו ע"י שימוש בבסיס הזהב, אבל ב 1971 ניקסון ביטל את הצמדת הדולר לזהב ובכך ביצע דיפולט של החוב של ארה"ב לבריטניה. זה עבר אז בשקט בגלל משבר הנפט ב 1973, שם הדולר הפך לפטרו דולר כשאילצו את מדינות אופק לקבל רק דולרים או שמנהיגיהם יפרדו מראשיהם. גם היום ארה"ב מנסה לכפות בצורה כוחנית את האינטרסים שלה, אבל אני משער שזה לא יהיה יעיל במיוחד.
 
נערך לאחרונה ב:
למעלה