een ogenblik
New member
ביום שישי
ענייני עבודה הובילו את האיש לחרונינגן. אי לכך ובהתאם לזאת תיאמתי עם אורניה שאנו עוברים בדרך חזרה דרך הבובנים, ובתמורה מספקים להם ארוחת ערב. האיש התחייב על סלמון ברוטב חלב קוקוס אדום (מתכון נמצא עמוק בארכיון הפורום, למתעניינים). בבוקר יום שישי התעוררנו ליום ערפילי וגשום. אחרי יום חמישי הקייצי שעברנו, זה גרם לנו לעצב גדול. שייקה חזר הביתה, עדין לח משהיה בחוץ, ותמה על כך שאנו ערים מוקדם. אחרי שאכל את ארוחת הבוקר שלו, בהה בעצבים במספר הפריטים שנארזו, והחליט להסתלק מהבית במחאה. עד שיצאנו מהבית החלה התבהרות. שאר היום היה נאה למדי. זה היה טוב לנהיגה, וזה היה טוב להסתובבות שלי בחונינגן בכוחות עצמי כשהאיש היה עסוק בעבודה. רק שבחרונינגן עצמה השמש לא זרחה, אז גם תמונות לא צולמו. אם אתם מאמינים לטעמי, אז כדאי להגיע לחרונינגן לטיולון יום לפחות. עיר קטנה וחביבה. גם מרכז העיר, וגם מסביב למרכז העיר. כשהאיש סיים את ענייניו באוניברסיטה, אספתי אותו, ומייד יצאנו בדרכנו דרומה. האיש הצליח לראות מחרונינגן רק את הפארק והרחובות הצמודים למחלקה המתאימה באוניברסיטה, אבל זה הספיק להתרשמות חיובית. לבובנים הגענו כמעט על פי התכניות. רק שהגענו לרחובות הפרפרים עצמם, לא הצלחנו למצוא את הפרפר הנכון. ברוך בורא פרי הטלפון הנייד. התקשרנו לבובן, הוא יצא מן הבית, פסע את שלושת הבתים לפינת הרחוב ומצא אותנו. החננו את קולט חניה קצת קבועה יותר, הוצאנו ממנה את חומרי האוכל, והלכנו לשעת התחביב של האיש. מכאן ואילך יתחיל דיווח מצולם של האירועים.
ענייני עבודה הובילו את האיש לחרונינגן. אי לכך ובהתאם לזאת תיאמתי עם אורניה שאנו עוברים בדרך חזרה דרך הבובנים, ובתמורה מספקים להם ארוחת ערב. האיש התחייב על סלמון ברוטב חלב קוקוס אדום (מתכון נמצא עמוק בארכיון הפורום, למתעניינים). בבוקר יום שישי התעוררנו ליום ערפילי וגשום. אחרי יום חמישי הקייצי שעברנו, זה גרם לנו לעצב גדול. שייקה חזר הביתה, עדין לח משהיה בחוץ, ותמה על כך שאנו ערים מוקדם. אחרי שאכל את ארוחת הבוקר שלו, בהה בעצבים במספר הפריטים שנארזו, והחליט להסתלק מהבית במחאה. עד שיצאנו מהבית החלה התבהרות. שאר היום היה נאה למדי. זה היה טוב לנהיגה, וזה היה טוב להסתובבות שלי בחונינגן בכוחות עצמי כשהאיש היה עסוק בעבודה. רק שבחרונינגן עצמה השמש לא זרחה, אז גם תמונות לא צולמו. אם אתם מאמינים לטעמי, אז כדאי להגיע לחרונינגן לטיולון יום לפחות. עיר קטנה וחביבה. גם מרכז העיר, וגם מסביב למרכז העיר. כשהאיש סיים את ענייניו באוניברסיטה, אספתי אותו, ומייד יצאנו בדרכנו דרומה. האיש הצליח לראות מחרונינגן רק את הפארק והרחובות הצמודים למחלקה המתאימה באוניברסיטה, אבל זה הספיק להתרשמות חיובית. לבובנים הגענו כמעט על פי התכניות. רק שהגענו לרחובות הפרפרים עצמם, לא הצלחנו למצוא את הפרפר הנכון. ברוך בורא פרי הטלפון הנייד. התקשרנו לבובן, הוא יצא מן הבית, פסע את שלושת הבתים לפינת הרחוב ומצא אותנו. החננו את קולט חניה קצת קבועה יותר, הוצאנו ממנה את חומרי האוכל, והלכנו לשעת התחביב של האיש. מכאן ואילך יתחיל דיווח מצולם של האירועים.
