אין לי שם בסדר?
New member
בטחון עצמי
אכן הגיע הזמן לפתוח את זה ותודה לליבי על כך. שמעתם את גלי אומרת, שלעיתים הבטחון המיוחל הזה קופץ החוצה ואז שהייתה רוצה להקפיא את הרגע. זה בדיוק המקום שאני עצמי באתי ממנו.. זאת השאלה שהייתה לי: למה זה לא יכול להיות תמיד ככה? כי הרי אם זה תמיד היה ככה.. אז הייתי בגן עדן עלי אדמות. והיום, כמה חודשים.. או שנים מאוחר יותר, אני מגלה שזה כן יכול להיות תמיד ככה. האם ההרגשה הזאת באמת מותנת במשהו? כלומר.. בעבר, אם מישהו היה מחמיא לי על המראה, או שבחורה הייתה מתחילה איתי, או שהנסיבות פשוט הסתדרו ממש טוב, פתאום הבטחון היה צף, והכל היה מסתדר והכל היה "קטן עלי". האם זה באמת הנסיבות? או שפשוט אני החלטתי להתנות את ההרגשה, ולהוציא אותה רק אם תנאים מסויימים מתקיימים.. וכל אחד והתנאים שלו.. אישית על עצמי גיליתי שאחרי שאחד התנאים מתקיימים.. אני אומר לעצמי "אורי, אתה גדול!" מה שהוציא את זה.. זה המשפט שלי, המחשבה שלי, ההחלטה שלי. כי נניח היה קורה משהו והייתי מבטל אותו ב "סתם שטויות זה לא אומר כלום" האם עדיין הבטחון היה צץ? אלה המילים! שאנחנו אומרים לעצמנו! ומה אם נגיד אותם תמיד? בלי קשר למה שקורה מסביב? חיוני לעשות את ההפרדה בין מה שקורה.. לבין מה שאני -אומר- על זה. אולי אתה לא יודע איך "לייצר" בטחון עצמי, אבל מה שאתה כן יודע, זה כאשר אתה נמצא שם. ואני ממליץ, כשאתם שם.. להבחין, פשוט להבחין, מה אתם עושים אחרת? איך אתם פועלים? מה חושבים? מה אומרים לעצמכם? כשהבטחון צץ.. מה אז אתם אומרים לכם - על עצמכם? ראו בעיני רוחכם את עצמכם.. המיוחל, את הגרסה הנשגבת ביותר שלכם עצמכם. הבחינו.. מה שונה? מה אחר? .. מה אתם עושים שם? מה חושבים? איך מדברים? איך מתנהגים? וכעת.. התחילו להיות אותו אחד שראיתם בעיני רוחכם, התחילו לדבר את דבריו, התחילו לחשוב את מחשבותיו. נכון, בהתחלה זה יהיה "מעולץ" ולא טבעי.. בהתחלה תגידו כל מיני משפטים כמו "זה לא מרגיש לי נכון" "זה לא אני". הרגש.. בא מתוך העשיה.. אחרי שתעשו, פתאום דברים ישתנו. אבל רוב האנשים מה עושים?.. הם אומרים "אבל ככה אני מרגיש מה לעשות..". רוב האנשים מחכים קודם כל להרגיש משהו.. ואז לעשות, זה הפוך! אם בעיני רוחכם הגרסה הנשגבת ביותר שלכם מעיזה יותר, אז תעיזו אתם יותר. תראו איפה, תראו במה.. זה שלכם אתם, כל אחד לעצמו. יכול להיות גפ הפוך.. אם הגרסה הנשגבת והבטוחה שלכם יותר שלווה, ופחות נוירוטית, פחות שחצנית, פחות צריכה להוכיח ולדבר כל הזמן..הרגעו אתם, שתקו קצת אתם. אחרי אימון.. ולאט לאט .. אתם תראו, שהדמות הזאת.. נעשית לכם טבע שני. זה פתאום כן אתם.. לפתע אתם בטוחים בעצמכם. אלה אנחנו שבוחרים את המשחק והתפקיד שברצוננו לשחק, וכל הנתונים מסביב מתאימים את עצמם. אחד הנתונים זה רגשות, אם התפקיד שנבחר יהיה אחד שיש לו בעית בטחון עצמי והוא עובד על עצמו ולא מצליח להתגבר על זה.. אז המציאות תתמוך במחשבה הזאת. הרגשות יתמכו בזה.. האנשים מסביב.. הנסיבות.. הכל יראה שזה אכן כך. ואם נבחר תפקיד של בן אדם בטוח ועוצמתי היקום והרגשות יתמכו בזה גם כן. והטיפ ..לדעתי, הכי חשוב בכל המכתב הזה.. הוא ש.. אין חוויה, ללא עשיה. הבטחון לא יצוץ מתוך המחשבות שלכם. אלא אחרי שתעשו משהו! עשיה.. אני לא רוצה לומר שהיה לי קל.. כשאני מרגיש לא בטוח בעצמי והססן ושואל דברים סטייל "למה זה ככה?!" פשוט לעצור.. לחשוב, רגע, איך אני רוצה שזה יהיה ומה עלי לעשות אחרת? ואז לגשת לבחורה.. או להעיז משהו .. אבל גיליתי, שאחרי העשיה... ההרגשה משתנה, וכאשר הייתי מספיק נחוש וכל פעם פעלתי, והתאמנתי.. לאט לאט זה נשאר, ופתאום אני מכיר בעצמי כאדם בעל בטחון עצמי. שאלות?
אכן הגיע הזמן לפתוח את זה ותודה לליבי על כך. שמעתם את גלי אומרת, שלעיתים הבטחון המיוחל הזה קופץ החוצה ואז שהייתה רוצה להקפיא את הרגע. זה בדיוק המקום שאני עצמי באתי ממנו.. זאת השאלה שהייתה לי: למה זה לא יכול להיות תמיד ככה? כי הרי אם זה תמיד היה ככה.. אז הייתי בגן עדן עלי אדמות. והיום, כמה חודשים.. או שנים מאוחר יותר, אני מגלה שזה כן יכול להיות תמיד ככה. האם ההרגשה הזאת באמת מותנת במשהו? כלומר.. בעבר, אם מישהו היה מחמיא לי על המראה, או שבחורה הייתה מתחילה איתי, או שהנסיבות פשוט הסתדרו ממש טוב, פתאום הבטחון היה צף, והכל היה מסתדר והכל היה "קטן עלי". האם זה באמת הנסיבות? או שפשוט אני החלטתי להתנות את ההרגשה, ולהוציא אותה רק אם תנאים מסויימים מתקיימים.. וכל אחד והתנאים שלו.. אישית על עצמי גיליתי שאחרי שאחד התנאים מתקיימים.. אני אומר לעצמי "אורי, אתה גדול!" מה שהוציא את זה.. זה המשפט שלי, המחשבה שלי, ההחלטה שלי. כי נניח היה קורה משהו והייתי מבטל אותו ב "סתם שטויות זה לא אומר כלום" האם עדיין הבטחון היה צץ? אלה המילים! שאנחנו אומרים לעצמנו! ומה אם נגיד אותם תמיד? בלי קשר למה שקורה מסביב? חיוני לעשות את ההפרדה בין מה שקורה.. לבין מה שאני -אומר- על זה. אולי אתה לא יודע איך "לייצר" בטחון עצמי, אבל מה שאתה כן יודע, זה כאשר אתה נמצא שם. ואני ממליץ, כשאתם שם.. להבחין, פשוט להבחין, מה אתם עושים אחרת? איך אתם פועלים? מה חושבים? מה אומרים לעצמכם? כשהבטחון צץ.. מה אז אתם אומרים לכם - על עצמכם? ראו בעיני רוחכם את עצמכם.. המיוחל, את הגרסה הנשגבת ביותר שלכם עצמכם. הבחינו.. מה שונה? מה אחר? .. מה אתם עושים שם? מה חושבים? איך מדברים? איך מתנהגים? וכעת.. התחילו להיות אותו אחד שראיתם בעיני רוחכם, התחילו לדבר את דבריו, התחילו לחשוב את מחשבותיו. נכון, בהתחלה זה יהיה "מעולץ" ולא טבעי.. בהתחלה תגידו כל מיני משפטים כמו "זה לא מרגיש לי נכון" "זה לא אני". הרגש.. בא מתוך העשיה.. אחרי שתעשו, פתאום דברים ישתנו. אבל רוב האנשים מה עושים?.. הם אומרים "אבל ככה אני מרגיש מה לעשות..". רוב האנשים מחכים קודם כל להרגיש משהו.. ואז לעשות, זה הפוך! אם בעיני רוחכם הגרסה הנשגבת ביותר שלכם מעיזה יותר, אז תעיזו אתם יותר. תראו איפה, תראו במה.. זה שלכם אתם, כל אחד לעצמו. יכול להיות גפ הפוך.. אם הגרסה הנשגבת והבטוחה שלכם יותר שלווה, ופחות נוירוטית, פחות שחצנית, פחות צריכה להוכיח ולדבר כל הזמן..הרגעו אתם, שתקו קצת אתם. אחרי אימון.. ולאט לאט .. אתם תראו, שהדמות הזאת.. נעשית לכם טבע שני. זה פתאום כן אתם.. לפתע אתם בטוחים בעצמכם. אלה אנחנו שבוחרים את המשחק והתפקיד שברצוננו לשחק, וכל הנתונים מסביב מתאימים את עצמם. אחד הנתונים זה רגשות, אם התפקיד שנבחר יהיה אחד שיש לו בעית בטחון עצמי והוא עובד על עצמו ולא מצליח להתגבר על זה.. אז המציאות תתמוך במחשבה הזאת. הרגשות יתמכו בזה.. האנשים מסביב.. הנסיבות.. הכל יראה שזה אכן כך. ואם נבחר תפקיד של בן אדם בטוח ועוצמתי היקום והרגשות יתמכו בזה גם כן. והטיפ ..לדעתי, הכי חשוב בכל המכתב הזה.. הוא ש.. אין חוויה, ללא עשיה. הבטחון לא יצוץ מתוך המחשבות שלכם. אלא אחרי שתעשו משהו! עשיה.. אני לא רוצה לומר שהיה לי קל.. כשאני מרגיש לא בטוח בעצמי והססן ושואל דברים סטייל "למה זה ככה?!" פשוט לעצור.. לחשוב, רגע, איך אני רוצה שזה יהיה ומה עלי לעשות אחרת? ואז לגשת לבחורה.. או להעיז משהו .. אבל גיליתי, שאחרי העשיה... ההרגשה משתנה, וכאשר הייתי מספיק נחוש וכל פעם פעלתי, והתאמנתי.. לאט לאט זה נשאר, ופתאום אני מכיר בעצמי כאדם בעל בטחון עצמי. שאלות?
