בחצר האחורית שלנו נאבקים נגד הרעב
מה שאני שומעת בטלפון מידיד שלי בשטחים זה בלתי-יאומן. אני מכירה אותו מן הזמן שהוא עבד בתל אביב. עכשיו אין לו עבודה לפרנס את המשפחה. הם חיים מפיתה שהם עצמם אופים עם קצת זעתר, זה הכל. אפילו מים חסר להם. בשעות שצה"ל נותן להם פעם אחת ביומיים לצאת מהבית ולקנות אוכל, אין להם כסף לקנות שום דבר. הם רק משתמשים בזמן הזה כדי להגיע לבאר מסוימת שמשם אפשר להביא מים לשתיה. לפני שבועיים שלחתי להם קצת כסף, כמה מאות ש"ח שיהיה להם קצת כדי להתקיים. בגלל המצב אי-אפשר לשלוח צ´ק בדואר. עשיתי העברה בנקאית. אבל בגלל העוצר והסגר הם לא יכולים לצאת מן הכפר ולהגיע לבנק בעיר הקרובה. כמה זמן יכול להמשך מצב כזה?
מה שאני שומעת בטלפון מידיד שלי בשטחים זה בלתי-יאומן. אני מכירה אותו מן הזמן שהוא עבד בתל אביב. עכשיו אין לו עבודה לפרנס את המשפחה. הם חיים מפיתה שהם עצמם אופים עם קצת זעתר, זה הכל. אפילו מים חסר להם. בשעות שצה"ל נותן להם פעם אחת ביומיים לצאת מהבית ולקנות אוכל, אין להם כסף לקנות שום דבר. הם רק משתמשים בזמן הזה כדי להגיע לבאר מסוימת שמשם אפשר להביא מים לשתיה. לפני שבועיים שלחתי להם קצת כסף, כמה מאות ש"ח שיהיה להם קצת כדי להתקיים. בגלל המצב אי-אפשר לשלוח צ´ק בדואר. עשיתי העברה בנקאית. אבל בגלל העוצר והסגר הם לא יכולים לצאת מן הכפר ולהגיע לבנק בעיר הקרובה. כמה זמן יכול להמשך מצב כזה?