תראו , תשמעו
גם היום שאני רווקה אני פוחדת מהשגרה וממה שהיא יכולה לעשות לי, אני עושה הכל על מנת לא להגיע למצב שיגרתי ולאו דווקא בסקס זה יכול להיות עבודה, חברים, בילויים, מקום מגורים וכו'. אבל הייתי רוצה לחשוב שכאשר בן זוגי לעתיד (אם יהיה כזה) או אני נתחיל להיות משועממים אנחנו נוכל לגוון ביחד או לחילופין לפרק את החבילה, ברור לי שעד שלא אגיע למצב הזה לא אדע איך אפעל אבל קצת קשה לי אם הבגידה באמון אלא אם כן זה נעשה בהסכמה הדדית. כל - כך הרבה נשואים פונים אליי למטרות שעשוע שזה גורם לי לחשוב ולהתחלחל מהמחשבה שאולי יום אחד יגיע תורי (ואולי לא), לא הייתי רוצה להגיע לסיטואציה הזאת , מה שמוביל אותי לחשוב בשביל מה צריך זוגיות ארוכה אם אנחנו משתעממים ממנה לאחר מס' שנים. מה בא קודם האושר שלנו או האושר של הילדים שלנו? (בהנחה שהסיבה העיקרית לאי פירוק זוגיות זה הילדים)