אני שואל, אם זה טוב לכולם למה זה לא קורה היום?
אם בעלי המניות יסכימו לקבל X כסף, לא יהיו התנגדויות ומלחמות על השטח הזה אל מול התושבים בחיפה וסביבתה
לדעתי,
כי המדינה לא מנוהלת ע"י הממשלה אלא ע"י ביהמ"ש שמתערב בהכל.
לקחת החלטה כמו לסגור את בזן בעוד 10 שנים (בזמן הזה בזן תפרע את מלוא חובותיה הבנקאים והאג"חיים ואף יצטבר מיליארדים בקופה במזומן אם לא יחולקו דוידנדים לאורך הדרך) בתזמון בו רב הנסיעה תחדל להיות על דלקים כמו בנזין-סולר-מזוט (לאוניות) לא יהיה כנראה צורך בשני בתי זקוק פעילים בישראל ולכן יהיה נכון לפעול למזג את שניהם (נניח באשדוד) - זו החלטה ממשלתית שרק ממשלה שראיה ארוכה יכולה וחייבת לקחת.
לקחת עשרות אלפי דונמים של קרקע מזוהמת, לשנות להם יעוד שיאפשר מגורים ותעסוקה לחצי מיליון איש (100,000 יחידות דיור), להפסיק לזהם את האוויר במפרץ חיפה, לבנות פארק ענק לרווחת תושבי כל האזור כולו על פני אלפי דונמים, להמיר תעשייה "ישנה" באזור למסחר, שירותים והיטק, ביטק, יאפשר להעסיק גם את מאות אלפי האנשים הללו ועם גידול האוכלוסין שצפוי בישראל - זו החלטה נדרשת - את ההחלטה הזו במדינה "סבירה" יקבלו מקבלי ההחלטת כהחלטת ממשלה - עם לוחות זמנים בהם יתחילו לפרק את המתקן, מתי ישווקו הקרקעות הדרושות טיהור ויש את הידע הזה נניח באנגליה איך לוקחים קרקע של תעשייה פטרוכימית ומכשירים אותה לבניה. ברור לך שאם מגה מתחם של אלפי דונמים יעבור פנוי-טיהור-בנוי אתה כבר תשים רכבת תחתית, פריסה של צנרת מים וביוב, קוי מתח חשמלי תת קרקעי, פריסה של סיבים אופטיים, מתחם תת קרקעי ענק למחסנים נניח למזון לחירום - ממשלה סבירה יכולה להוציא מכרז שנניח בצועו יתחיל ב- 2030, המציעים, יקנו את הקרקע, יטהרו אותה, יפרסו רכבת תחתית עם חבור גם לנמל וגם לקו הקיים וכחלק מהפרויקט יקבלו ל- 25 שנים מתחמי מסחר ומשרדים באזור הרכבת התחתית - כשגברת כהן שחוזרת מהעבודה בערב תראה סופר או חנות בגדים או מספרה בדרך מהרכבת לביתה - היא תסתפר ותסדר צפורניים, תקנה שמלה לילדה וכמה דברים בסופר - כל שלושת החנויות הללו ישלמו 25 שנים סחירות לקבוצה שהקימה את הרכבת. הקבוצה תבנה ותשווק 100,000 דירות - מרווחות, בטוחות עם ממד ועמידה בתקני רעידת אדמה.
אתה מבין שלכל הפחות מדובר בפרויקט של 50B ש"ח עם משך בצוע של לא פחות מ- 5 שנים.
דברנו על מגה פרויקט של 50B אפילו יותר, מה זה דורש? שהמציעים ישלמו נניח 10B ש"ח לבעלי הקרקע בעוד 10 שנים. מנהל מקרקעי ישראל שיסדיר את הנושא התכנוני והחוזי של הבעלות על הקרקע.
ב- 10B ש"ח בעוד 10 שנים אתה נותן יופי של שווי למניות החברה לישראל והצבור בבזן, אתה מאפשר לפרוע במלואו את אג"ח הפטרוכימים - נניח ע"י הסדר בו קבוצת המשקיעים שכוללת את המערכת הבנקאית והמוסדיים בישראל יכנסו כמה שנים קודם בנעלי הפטרוכימים על מנת שאג"ח הפטרוכימים לא ימשיך לצבור 6.5% ריבית שנתית על פני 10 שנים - ריבית שלא יהיה איך לפרוע אותה באותה העת.
כשם שכביש 6 דרש מיליארדים וחוזי BOT - גם כאן דרושה ראיה ממשלתית ארוכה.
עד עתה דברתי על הרצוי.
כעת נדבר על המצוי, עיריית חיפה וחלק מהקריות, חלק מבעלי המניות בבזן יפנו לביהמ"ש וההליכים יתמשכו 5 שנים.
חלק מבעלי המניות יטענו כי הם מקבלים רק 20% משווי של הפרויקט ומגיע להם יותר.
עיריית חיפה תטען שהשטח חייב להיות שלה וכל ארנונה עתידית תגבה על ידה.
הקריות יטענו שהשטח קרוב אליהן וכל אחת מהן דורשת את השטח לעצמה - כשביהמ"ש יתבקש להורות על חלוקה של גבולות מוניציפאלים במקום שמשרד הפנים יחליט. חלק מהמציעים במכרז שלא יזכו יטענו שההצעה שלהן מיטבית וביהמ"ש המחוזי יתבקש להורות כנגד עמדת גורמי התכנון - בהמשך זה יגיע גם לביהמ"ש העליון.
במקום שהפרויקט יהיה של 50B ש"ח על פני 5 שנים בהם ניתן לטהר את הקרקע, לפרק את המתקנים, להעתיקם נניח לאשדוד, לחפור רכבת תחתית ולהניח תשתיות, להתחיל לבנות בניה למסחר, תעסוקה ושירותים + 100,000 יחידות דיור חדישות ומרווחות במחיר שווה לכל נפש - ההליך יקח 20 שנים ויעלה 200B ש"ח. חלקו יבנה ויהרס בצו של ביהמ"ש.
הילדים שיזדקקו לדירות הללו נניח סביב 2035 כבר נולדו ומסתובבים ביננו, במדינה נורמאלית התכנון לטובת מדינה של 15M נפש היה כבר מזמן מתחיל.
במקום שהחל משנת 2030 תושבי מפרץ חיפה לא ינשמו עוד פליטות של תוצרי נפט גולמי (וכל מי שעובר ליד מחלף שמן מריח את הרייח האופייני) המתקן ימשיך לעבוד עד 2045. תוצרתו תמכר למדינות עולם שלישי שימשיכו להשתמש במכוניות יד 2 שירכשו במדינות העשירות.
כל זאת לא ימנע מראש העיר של חיפה לטעון לנצחון גדול או של ראשי העיריות של הקריות ושל שאר קבוצות האינטרסים.