בזמן האחרון.. (טריגר)

lost green eyes

New member
בזמן האחרון.. (טריגר)

אני מרגישה צורך עז לפגוע בעצמי הנפש שלי פצועה.. ואני לא יודעת אם היא תתרפא מתישהו..הכאב מציף.. ולא נותן מנוח המחשבות לא עוזבות. ואין לי תמיכה מאף אחד חתכתי לפני כמה שבועות.. והיה לי טוב כן ממש טוב התעסקתי בחתכים.. בדם בצריבה המוכרת הזו שתפתי במים.. ושרף לי עוד יותר אהבתי את זה אני רוצה שוב.. לפגוע.. להעסיק ת'פאקינג מחשבות שלי בדברים אחרים אולי בכאב פיזי. זה עוזר טיפה אני לא יכולה... כל כך כואב לי בלב
 

lost green eyes

New member
מסתכלת על הצלקות..

הם בטח יעלמו תוך כמה ימים פעם אחרונה חתכתי ממש עמוק אבל בעצם..מזה משנה אם יעלמו או לא הצלקות בלב שלי ובנפש לא יעלמו לעולם.. פצועה מדממת.. תמיד אשאר כזו רגישה מטומטמת שונאת את זה.
 

lost green eyes

New member
נעלמת לאט

חולפים בפני כמו רוח כאילו שאינני קיימת בכלל כניראה שזה מה שאני רוח רפאים בדמות של בחורה. מישהו שומע אותי בכלל? מישהו יכול ורוצה להבין? מישהו יכול להציל אותי..?בבקשה
 

lost green eyes

New member
אני מרגישה

כל כך מנוצלת כל כך ריקנית מרגישה שאין בי כלום שאני אפס הוא עושה לי רע.. ומצד שני כל כך טוב. בלעדיו אין לי הרבה.. מצבי הרוח שלו גורמים לי לאבד את עצמי לגמרי איך בנאדם יכול להיות כל כך קיצוני? אני לא מסוגלת להבין...
 

LIHILM

New member
מה גורם לכאב הזה?

מה זה שגורם לך לרצות לפגוע בעצמך? מאיזה כאב את בורחת? מה עושה לך רע בתוך הלב?
 

lost green eyes

New member
כל כך קשה לי

מרגישה שהכל מעמיס עלי מכביד.. ואני קטנה קטנה נירמסת בכל פעם שעזבתי אותו.. כל כך כאבתי. אבל אחרי יומיים שלושה חזרנו.. נתתי לו את כולי את הנשמה שלי את הלב שלי.. באזשהו מקום גם את הכבוד שלי. הוא לא העריך. השפיל. דיבר בצורה איומה. והינה..הצלחתי סוף סוף להשתחרר אחרי שגיליתי שהוא בגד בי. עזבתי אותו. לא יכולתי להסתכל לו בעיניים. והוא בכה. ילל כמו כלב. התנצל. השפיל את עצמו. ביקש .. התחנן הבטיח הבטחות.. ואני.. חזרתי אליו ואני כל כך מצטערת. לא יכולה להיות כאן עוד אני גוססת פה לאט...
 
שלום עיניים ירוקות

אין לך שום צלקות בלב... את חושבת שיש לך וזה שאת קוראת לזה צלקות גורם לך להרגיש שאין דרך לרפא אותן. אבל אם במקום זה תגידי לעצמך שאת סה"כ מיואשת כמו הרבה אנשים בעולם(ולכל אחד סיבה משלו) תדעי שבעזרת התקווה וכח רצון תוכלי לצאת מזה. זה קשה , אבל הכל בראש . לפעמים יש קשיים מבחוץ אבל גם עליהם אפשר לגבור, תנסי.
 

Deep Blue Sky

New member
אוך...

גם אני ככה, גם אני חתכתי פעם ואני יודעת מה זה, גם אני רוצה להעלים את הכאב בכאב פיזי, ועכשיו אני מנסה לחשוב שאולי עוד לא מאוחר מידי, אבל אולי, זאת רק אני. מה קרה לך? רוצה לשתף?
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
אבודה יקרה...

...או לינורי, איך שמתאים לך. כאב מציף, מעסיק את כל כולך, לא נותן לך מנוח. הכאב הפיזי מקל על הכאב הנפשי, הקשה מנשוא, ולכן אולי את בורחת אליו, קצת להקל על נפשך הפצועה, מרגישה אולי כמו ציפור פצועת כנף, לא מסוגלת לקום, להמריא מחדש, וזה כל כך כואב, כל כך מייאש. יקרה, הרשינו לעצמנו להעתיק משפט מתוך דברים שכתבת על עצמך: ""התהילה שייכת לא לזה שמעולם לא נכשל.. אלא לזה שקם על רגליו בכל פעם שנפל". זה כל כך נכון מה שכתבת, יש בזה כל כך הרבה תובנות, כל כך הרבה בגרות, ואולי את צריכה יד תומכת, עזרה קטנה, אולי משהו שיחליף את החתכים, משהו שייתן תקווה, שיראה שאולי גם מהנפילה הזאת את יכולה לקום ולהמשיך לצעוד, לבחור מחדש את דרכך. אנחנו כאן אתך יקרה, מקשיבים, רוצים להושיט יד ככל שנוכל, שתפי אותנו, ספרי עוד על הנפילות, במיוחד על זו האחרונה. מוזמנת גם לבוא לדבר אתנו בשיחה אישית, לפרוק את כל מה שבפנים, לתת לנו יחד אתך לנסות למצוא מחדש את הדרך שאולי אבדה לך.
 
את לא צריכה להכאיב לעצמךך!

אף אחד בעולם לא שווה שתכאיבי לעצמך! הכאב הוא זמני, הכל יעבור עם הזמן!
 
למעלה