בוקר טוב../images/Emo42.gif
מבחינת ירדן עברנו לילה רגוע
היא שמרה על סטורציות יפות מאד
הנשימות לרגע ניראות טובות יותר, ולרגע לא. הבוקר אנחנו אופטימיים
דודו חזר בבוקר, ואמר לפרופ' מנהל המחלקה שאנחנו מוכנים לשיחה איתו, אז תשובת הפרופ' היתה שאין שיחה
, כי זה כבר לא רלוונטי
לא שאלנו שאלות מיותרות, אני עפתי הביתה(תיכף אכנס לנוח, אני חולה
), ודודו כבר מתחיל לבקש הדרכות על שימוש בזונדה, בשאיפה לעוף משם כמה שיותר מהר, סה"כ כרגע היא לא מטופלת שם במשהו שאין לנו אפשרות לתת לה בבית. אז בהחלט יש אופטימיות, אבל המצב עדיין לא מזהיר, הבוקר לדוגמה היא עדיין לא התעוררה, ולא ביקשה לשחק, היא מאד חלשה ועייפה, לא מסוגלת לשבת באופן עצמאי, ניסיתי אתמול לתת לה טיפטיפה לשתות(רק למצוץ פד גזה ספוג במים), והיא מיד נחנקה, כך שחזרה לאוכל מהפה לא על הפרק כרגע. גם הסוכר לא מאוזן בכלל, ומשתולל כל הזמן. אבל אנחנו יודעים שהיא פייטרית, היא לא מפסיקה להפתיע
, היא אוהבת את החיים בכל ליבה, היא לא מוותרת על אף קמצוץ של אהבה, דורשת נשיקות מכולם, שואלת כל רגע איפה כל אחד(אתמול היה גל ענק של מבקרים), אני כל כך אוהבת את הילדה הזאת
היא עדיין לא מוותרת עלינו, ואנחנו לא מוותרים עליה