בוקר טוב

אמיקה

New member
בוקר טוב ../images/Emo98.gif

(המשקפיים זה must אחרי שבוע של חגיגות
..) טוף. גם אני חזרתי, הפעם כגב´ אמיקה
, אם כי לא לאורך זמן (ה"חזרתי" לא ה"גב´")- עוד כמה ימים נמרצים של שגרת עבודה (1.9 זה לא רק תחילת שנה"ל אלא גם תחילת שנת המשפט
)ו....
היה חלום..(מזל שיש לי טבעת נישואין - אחרת הייתי כבר בורדו בוהק מרוב צביטות "התעוררות"
) סיפורים פה - יותר המאוחר.. בינתיים - "הבוקר בא ולעבודה ..." לה לה לה
מה שלום כולם?
 

November13

New member
מה זה סיפורים אח"כ- יאללה

לא עבודה ולא שטויות בבק´שה לשבת ולכתוב לנו את עלילות אמיקה
אני מחכה!!!
התגעגענו אלייך
 

Kula1

New member
הי אמיקה...../images/Emo24.gif

נו...אני ממש מחכה בכליון עיניים לסיפורים העסיסיים שלך... זרקי לנו משהו, עצם...
 

appleorange

New member
חזרת! מזל טוב! ו...

אפשר מעכשיו לשבת בפינות של שולחנות... אפלאורנג´
 

אמיקה

New member
תובנה קצרצרה...

באמת חייבת לחזור לעבודה ונשבעתי לי שאני אכתוב רק בצהרים אבל אתן כאלו מקסימות שאני לא יכולה להתאפק
אז ככה, בכ"ז סיפורים פה אח"כ ובינתיים קבלו כמה טיפים חשובים וטריים, ואחת תובנה רצינית : טיפים - 1. אחותי הכלה 2b : סנדלים/נעליים נוחות !!!!! זה לא must זה יהרג ובל יעבור ! אמיקה המסכנה מדדה בקושי, בצליעה בלתי חיננית בעליל, עד עצם היום הזה על כפכפי סבתא הכי נוחות והכי מכוערות שיש לה בבית ... ועל זה תאמר הפולניה המצויה "בטח חוייכם - רצית סיכה 10 ס"מ הא?.." (שזה "אמרתי לך" למיטבי לכת), ולא אחותי - גם סנדלי ב´ (8 ס"מ, הגיוניות - ארו) כבר לא הועילו אחרי העינוי הסיני המתוחכם הזה.. גם ההרצה הכזיבה... רק כפכפים!!(בסדר, אלגנטיות..
) 2. סורי אחותי כלה לפרפומריה (איזה מילה ענתיקה...
) הקרובה לאיזור מגוריך ורכשי לך גלוס איכותי לחידוש החיוך הבוהק.. (המלצות חמות נתתי לפני מעשה, ואכן נרשמה הצלחה כבירה ל"תרגיל") לא מתוקה - בסלון לא מציידים בערכת חיודש, ושפתון "מלט" (שלא יורד) כבר לא ממש באופנה.. דאגי לשפתי כלה לחות למהדרין איף יו קנו וואטצ גוד פור יו.. 3. הכי החשוב - קלילות זה שם המשחק.. עזבי אותך יקירתי מכניסות דרמטיות לאחר שעתיים "מחבואים" + שיר כניסה הורס באפקט של גאז מדמיע.. כנסי לחופה בסגנון חופשי - אה-לה-צחי של´י : בצעדי ריקוד משועשעים ונטולי דאגה.. עוד קודם דאגי לגרוף מחמאות מכל אורחיך בשעת הגעתם (שעת האמת/שעת השקיעה הגדולה
) - גם מאלו שיתיישבו מול הצלחת כמוכי רעב, ולא תדעי עוד אם היו (בחתונה) או חלמת חלום.. רוצה לומר - נוכחות בקבלת פנים - תענוג גדול...לא לפספס! זה כרגע מה שאני יכולה לדלות כטיפים של הרגע האחרון.. ועכשיו התובנה: יש מן תוגה כזו (מהסוג המתוק - לא זה העצוב) בלב של אמיקה, שאינה עוד כלה.. אחרי הבום הגדול (וכל מה שקדם לו), השקט קצת מוזר וחסר... אני חושבת שזה בסדר.. דונט פייט איט - סיס בדיוק בשביל זה המציאו את השגרה הברוכה ש- עם יד על הלב - קצת התגעגעתי אליה .. לא נשלם
 

maal

New member
../images/Emo65.gifמזל טוב וברוכה השבה../images/Emo65.gif

גב´ אמיקה
 
שלום לך גברת טרייה היישר מן החופה!

ג´עג´ענו! שמחה לשמוע שהיה כיף! חבל רק שיצאת עם אחוזי נכות בכפות הרגליים..... לא נורא, עד החתונה זה יעבור... אופס.... אי אפשר להגיד לך את זה כבר.... טוב נו, עד החתונה של הילדים זה יעבור... רק שיהיה לך ברור שצו עיכוב היציאה שלך מן הארץ מוכן למקרה ולא נקבל סיפורים ותמונות לפני כן.... ראי הוזהרת! גברתי לא תביא סיפורים - גברתי לא תראה את טנריף-טנריף..... יאללא לכי לעבוד קצת בשביל להעיף תוגות מיותרות ומהר מהר לכתוב לנו!
 

אמיקה

New member
עוד קצת סיפורים ...

אני בהמשכים, בהיחבא - למה סחבק צריכה לעבוד... אז ככה - יומיים לפני, אחותכם נכנסה לנירוונה שלא תיאמן, בערב לפני האחים של´י לקחו את המיועד (אז) ל"בילוי גברים", וסחבקתכם נראתה לאחרונה מעל דפי הפורום (בעיקר עודדה את שביב שני..
).. ביום החתונה סרה אמיקה לחנות הפרחים בגורדון, לרכוש סרטי קישוט לרכב (לבן וסגלגל), זה אחרי שאחי המתוק באדם כבר הגיע + רכב שטוף + שתינו קפה במרפסת והחתן בשלבי התעוררות מתקדמים (בטח שאמיקה הרביצה השקמה אוהבת ומרגיעה - אלא מה?...) שוין, מגיע השושבין + סנדביצ´ים מעוררי תאבון לאללה - אפילו לכלה בדיאטה (ג´באטות ולחמניות טריות עם בשרים טובים, ירקות טריים, עשבי תיבול וכו´ - תענוג). ישבנו וטחנו. מפה לשם (הורגים זמן עם החבר´ס + טלפונים)הגיעה שעת הכלה לצאת להתייפיף .. מה אני יגיד לכם? פה סחבק התרגשה נורא, חיבקה את אהובה בעוז, אפילו הזילה דמעה, התקשתה להיפרד, הלכה וחזרה והלכה ("אופס - הסנדלים - שכנו את הסנדלים" , עוד נשיקונת, עוד חיבוק, עוד טיפ טיפה ו... נשימה עמוקה. יצאנו. מפה לשם מתקשרת המלווה - אחות של´י, ובחרדה מודיעה שהיא בבי"ח עם הילד במיון (הזאטוט החליט לבחון את כישורי הטיסה שלו דווקא היום
), לילד שלום אבל עורכים לו בדיקות... אין מצב למלווה כדבעי. "לא נורא מתוקה - דווקא יותר עדיף..." ואכן, סחבק לא חשה בחסרונו של איש/ה (אולי עודף כלות כלות - אבל היה דווקא משעשע לראות את הטיפוסים השונות לבית "רוני פרנקל" ושות´), וככה ברגיעה מרשימה ועדין משועשעת אחותכם מתפנפנת (סולי הספר - מאפיה ראשל"צית
), מורחת לק ("למה ממי - דווקא פרנץ´ זה הכי כלתי שיש.."), נאנקת תחת עול הסיכות הננעצות בשיערה בעוז (אווה, אווה - רוני !!!!אווה), מתיישבת בסבבי של´ה אצל קרן המתוקה לאיפור משגע (סגלגל מעושן. כן - ככה קוראים לזה בחיי...), מציקה עוד קצת לרוני - "עליך שזה יפה !.." ו..די. מוכנים כבר. וידוא איסוף הזר מהמעצב (יש!) ו..הנהג המתוק כבר מוביל אותי אל איילה .. בינתיים קשר טלפוני עם החתן הנרגש עד מאוד (נשמה יקרה שלי...), האוטו כבר קושט (איזה חבר מדהים יש לנו, ואחי הכוכב - מלך !). נוסעים. אילה מקבלת אותי בקולולו חברותי ושמייח ... נקשרים. שמים ההינומה לרושם. מחזיקים הזר ו... אמא!!!!!!!!!!!! אמיקה על סף התקף לב לא אופייני...
 
מחכים להמשך... אכן עודדת

אותי אז. תודה! מאיפה הזר? נו, מחכים במתח לסיפור על הפגישה!
 

אמיקה

New member
המשך..

טוב, בסוף הסתבר שזה לא היה התקף לב אלא סתם המחוך לחץ חזק מדי על הצלעות של אמיקה והיא התקשתה לנשום... שוין. מתרגלים ;-D. טלפון קצר לבנים ("הלו - מיד להביא החתן..
) - עניין של שני ס"מ מהבית לסלון (ואיך איך איך הם הצליחו לבוא מהכיוון ההפוך + עבירת תנועה אימתנית שרק אח"כ סיפרו לי.. לא ברור. ). החתן מתעכב. כבר פסעתי הלוך וחזור שמתי והורדתי לעצמי את ההינומה עשיתי סיבוב לחבר´ה בסלון (היה מה-זה "מפרגנות!!") בסוף איילה החביאה אותי מאחורי הוילון ו...הגיע החתן היפה של´י.. (ברקע היא שמה - המתוקה - "באה מאהבה.."). שנינו מתרגשים נורא.... מטפסים לגי´פ (הוא בקלילות, היא באקרובטיות ראויה לציון, עלינו כל החבילות וההינומה והצעיף לחופה והזר בצד ובקיצוץ..יאללה לדני הצלם). כל הדרך המתוק מחמיא לכלה שלו איזה יפה... הפלצפון מטרטר - דני. מה קורה אחינו? אל תשאלו - ברדק בלוקשיין (בית סוזן דלל - נווה צדק), יש פה הופעה משהו, מלא ילדודס.. מה נעשה מה נעשה... קדימה ליפו העתיקה. אוקי. באיחור אלגנטי התחלנו את מסע הכומתה בסימטאות יפו העתיקה. להזכירכם אמיקה מהדסת על עקבי סיכה 10 ס"מ (אוי כמה שהיא הצטערה על זה אח"כ), וסימטאות יפו העתיקה מרוצפות, אפאס, בגסות .. שוין. אבל מה ? יפה להתעלף.. וכולם אמרו לנו מז"ט בדרך.. ואחי המלך (איש לא קטן לכל הדעות) הולך אחרינו עם מגבת מטבח ("הכינותי מראש") ומנגב לנו בטפיחות עדינות את הסימנים הראשונים לטיפל´ה זיעה.. (נשמה - למות עליו). טוב. נגמר המסע כומתה, דני מבסוט, האיפור לא זז מטר - קדימה למזגן של האוטו ו..לאורך הטיילת נוסעים צפונה .. הגענו חגיגיים, נרגשים ואפילו די בזמן.. אבי הדי.ג´י. מקבל אותנו בנשיקות, העיצוב של המקום מקסים, בחדר החתן כלה הממוזג למשעי ממתין מגש סושי (לבקשת הכלה
), מנהל הארוע המקצוען מיד מתדרך אותנו, בודק מי ומה צריך, אם הכל בסיידר... מעשנים. טוחנים קצת (רק הכלה - החתן הוא מהרזים האלו שלא אוכלים בשעת לחץ. הכלה -ההיפך
). חידשנו הגלוס, ישרנו מחצלותינו ו...למטה. בחירה סופית של התאורה עם עופר המעצב (סגלגלה) ו...אמאאבא כאן. נו, אתם יודעים איך זה.. מתרגשים כבר אמרנו? או-טו-טו מתחילים...
 

Kula1

New member
גדולללל ../images/Emo6.gif

ישבתי בסוזנה וראיתי את כל הילדים האלה. היו שם גם המון בלונים, ממש שמייח וצבעוני. אני כבר הייתי בבליסות שאחרי
וצחקתי לי בסתר על כל הכלות עם המחוכים הלוחצים שמתחרפנות להן קלות באוטו חתנכלה ומקללות את כל הילדודס האלה... אגב, דני זה דני כהן, מפלורנטין? מחכה להמשך...
 

אמיקה

New member
איזה קטע! ת´רואה אם היינו בכ"ז

מגיעים שמה אחותי קולה היתה שוזפת את עיניה באחת אמיקה ובחל"ה בקריזה אימתנית על החירבוש של הלוקיישן..
ולא, דני זה דני ביר-כץ החביב והרגוע להפליא, האיכותי ביותר מאוד
, איש מיוחד שכבר החמאתי לו כאן לא פעם - תאמינו או לא, עוד אין תמונות אבל בחיי שקיבלנו מחמאות אין ספור על "הצלם" וכו´ ... ועוד אין תמונות ! אפילו לא אחת..
 
איזו התרגשות!!!!

נו... מתי מגיעים האורחים?.... ואיך היה הסושי?..... גם לי היה סיפור עם החתן כשהוא קיבל טלפון להגיע סוף סוף.... הוא היה מטר וחצי ממני והצליח להתעכב בעוד 10 דקות (נראה לי שהוא בדק עד כמה לאט המכונית יכולה לנסוע...) ואז המוכשר שלי.... חונה ממול... חוצה את הכביש... אני מסתכלת איך הוא ממש מול המספרה ...הנה הנה כבר יכנס.... אבל לא! הוא מחליט מסיבה שעד היום לא ברורה לי לפנות ימינה וללכת לו לאורך הרחוב (מצא לו זמן להזדנגף...)... חששתי כבר שהחליט ללכת לחפש לו כלה אחרת... אז שלחתי מישהי שישבה וחיכתה להסתפר החוצה לקרוא לו (עשתה את זה יפה: "הי! חתן! הכלה שלך כאן! לאן אתה הולך מבולבל?!?....)
 

אמיקה

New member
טאייב - איפה היינו?

וסליחה מראש על ההודעות הארוכות בהמשכים - סחבק, כידוע, לא עובדת על וורד ובכלל - כאן יש סמיילים וקשקושים לתיבלון הסיפור...
טוב. אז נישנשנו קצת, עישנו קצת, עשינו ס"ד (למי שלא זוכר - שישאל ..
), נורא חגיגי מסביב, אחים שלי מגיעים (סה"כ יש לי שלושה - לא להתבלבל, אבל כל אחד ג´לוב..
), אמא של החתן + המישפוחה שיחיו גם כן כבר כאן, כולם לבושים הכי היפה שלהם, רחוצים מסורקים ומבושמים ו..קדימה - מצטלמים. דני - שיהיה בריא, מצוייד ברשימותיו (צריך להבין: האיש הדגול הזה עושה רשימות של "מי לא לשכוח", אפילו באמצע החתונה הוא סוחב אותי - בואי כלה, עוד לא הצטלמנו עם דודה בוזי´נה ..
) מתחיל להעמיד אותנו בפוזות צ´קצ´יות באיזור החופה המוארת קלות והיא כולה לבנה אורירית, עושים תמונה כזותי ואח"כ כזותי, עם הכלה, בלי הכלה, עם חתן בלי חתן, כולם ביחד, רק אתם.. בקיצור - בוק. גמרנו הבוק (בינתיים הגיעו גם אבי החתן + המישפוחה, בטיימינג לא מקרי, ובדיוק לתורם לצילומים..), והאורחים מתחילים להגיע... נו, נו... איזה כיף זה. בחיי. כל הקיטורים נעלמו, הכלה אפילו נתקלה פה ושם באיזה "חטיף מסתובב" (איזה מינוח מצחיק - זה לא החטיף שמסתובב - זה המלצר ..
), מתחיל להתמלא, החבר´ס ממש מאושרים בשבילנו, החניכים שלי מגיעים בקול גדול (פעם הדרכתי נוער - לא משנה, פשוט הם כאלו מותקים, צעירי החבר´ה, שהעמדנו אותם לכל אורך גרם המדרגות ויצא תמונה ענקית !), חלק מהחברים דופקים איחור קל אך מדוייק (קצת מחכים להם, אבל לא ברמת הדאגה ממש, ואז מבין הדודות מגיחים פרצופים מוכרים ומחייכים..), האור הסגלגל מחמיא למי שצריך, המשקאות מתחילים לרוץ, עוד נשיקה ועוד חיבוק, ועוד חיוכים לחימום הנשמה ו...כ"כ מהר עובר לי ש... אני אפילו לא זוכרת מי זירז אותי לעלות אל הרב (המתבודד מתחילת הערב בחדר הסושי
), חזרה קצרה על עיקרי הדברים ו...קדימה. הרב יורד לאט לאט וקורא למוזמנים (ומשקיט אותם לגמרי!), החתן והוריו כבר תחת החופה, אני עומדת שלובת ידיים עם ההורים שלי, עם ההינומה על הראש והזר ביד במעלה המדרגות, ומשם אני רואה את הראשים של כולם והקהל מצטופף וממתין... מחכים לסימן המוסכם מהרב.. שקט ..
 
למעלה