בוקר טוב
ועוד הגיג על שמחה

בוקר טוב ../images/Emo42.gif ועוד הגיג על שמחה

אתמול הייתי במסיבת אפטר-ברית (מילה) של הבן של בן-דודי. אני מאד אוהבת את המשפחה הזו. יש לי קשר מאד חם אליהם ואיתם. באיזהשהוא רגע, הם התאספו לתמונה משפחתית. ההורים, הילדים ובני זוגם. 3 ילדים, לכל אחד יש בן זוג. שמחתי. ואז, כאב הציף אותי. כי את התמונות המשפחתיות האלה, המשפחה שלי לא כ"כ חווה. חברים שלי - תמיד היו מחוץ לתמונה, וכך היה גם אצל אחי. עכשיו, כשאחי נשוי עם ילדים, אז רוב התמונות הן של הילדים עצמם, ולא משהו מאוחד כזה. ואני - לא "תורמת" את חלקי, משום שאין לי בן-זוג. הלב שלי נחמץ קצת.... רוצה לשאול אתכם על היכולת שלכם להיות שמח עבור מישהו אחר. איך זה אצלכם? מסוגלים לשמוח מכל הלב, או שישנו שבריר של קנאה (לאו דוקא צרות עין)? איך אתם מתמודדים עם זה? כמובן, שיש עוד המון דוגמאות אחרות: לשמוח עבור חברה שמצאה בן-זוג, לשמוח עבור חבר/ה שהרוויחו כסף או שהוציאו ציון גבוה משלכם...
 

rolan

New member
לפעמים

נדמה לי שמשהו דפוק בי...
אני לא מקנאה באנשים. זה קרה כאשר בעבר חשבתי לעצמי - כמה כייף לX כי יש לו... ולי אין ואז תפסתי שבעצם יש לו... אבל יש לו גם את הצרה הזו ואת ההיא... מיד הפסקתי לקנא... אומרים שקנאה היא דבר טוב, שיוצרת תחרות בונה ויצירתית, לא מצליח לי. מקסימום אני מצליחה להגיד - "גם אני רוצה", זה גם נחשב קנאה?
להבה, אני שותפה לך לאפשרות של שמחה עבור מישהו קרוב - חבר/ה, קרובים וכד'. בכלל... אני אוהבת לשמוח ותמיד שמחה בו
 

s h i r k u s h

New member
מנסה לפרגן תמיד לאחרים

ולשמוח בשמחתם, אבל בכל חתונה למשל, או כשחברה מספרת לי על החבר שלה- האמת שקצת אני מקנאה וכאילו חלק מהלב נשבר לי. ואגב... בוקר טוב
 
ואיך את טלטלונת, ושירקוש -

מרגישות עם זה, שבכל זאת יש רגש של קינאה שנכנס פנימה, למרות ששמחים בעבור מישהו?
 
וזה עוזר לך, להתעלם?

לא היית רוצה לשחרר את הרגשות שלך? לתת להם מקום בחייך, ולא לדחוק אותם לצינוק? מה מפחיד בשחרור הרגש? מה יקרה?
 

רננהלי

New member
גם אני מתעלמת

וזה עוזר? לא יודעת אני חושבת שזה תלוי באיך דברים נראים לעיניים שלנו מבחוץ ואיך שהם מבפנים. ואני אסביר את עצמי אני מסתכלת על מישהי ואומרת: וואי איך היא יפה. יש לה חבר חמוד. היא קיבלה 750 בפסיכומטרי. וכו' וכו' ומקנאה אבל האמת היא שלא הדברים האלה ואיך שהם נראים טוב מבחוץ, לא זה מה שמשנה. כי אותה יפהפיה וחתיכה בעצם נורא עצובה מבפנים. וההיא לא תמיד מסתדרים לה החיים. וזה שהיא קיבלה 750 לא אומר שהיא יודעת מה היא רוצה לעשות עם החיים שלה בכלל. אוף זה לא יצא לי טוב כל כך ההסבר. אבל אני אישית מקנאה בדברים האלה. ומה שבאמת חשוב ומה שבאמת מעורר קנאה או אמור לעורר קנאה זה אותה אחת שפשוט מרוצה מעצמה וממה שיש לה, והיא פשוט שמחה ומחייכת וזהו. אבל איכשהו אצלי (נראה לי, צריכה לחשוב עוד קצת) זו האחרונה היא לא מאלו שאני באמת אקנא בהם. למה?? טיפשי קצת. לא? הסברתי את עצמי? או שממש יצא לא מובן? אולי אני אנסח את זה אחרת: במי אתם הכי מקנאים? על מה?
 
יצא ברור ../images/Emo13.gif

חוץ מהמשפט האחרון. לא הבנתי את הבאמת אקנא בהם. מה זאת אומרת באמת לקנא? אני, היום, הכי מקנאה בזוגיות. אנשים שיש להם אהבה.
 
אבל טלי

זה לא אומר שאולי את חיה בלי רגשות? כלומר, לא נותנת להם מקום? אם נגיד את כותבת על הפחדים והחששות, בינך לבין עצמך - זה מעולה. אבל אם אפילו שם את לא מודה...אז לא רק שזה מונע כאב, לפי דעתי זה מביא אותו.
 
ביני לבין עצמי

אני מודעת מאוד לפחדים ולחששות אני לא נותנת להם מקום ואני משתדלת להתעלם מהם כמו שאומרים אם זה לא שם זה לא קיים
 
אני חושבת ש-

את צריכה להקדיש לזה אולי עוד רגע של מחשבה, אם הדרך הזו באמת עושה לך טוב. הרי פעם לא נתת לעצמך מקום בכלל, והרחבת אותו לאן שהוא (המקום) מגיע היום.
 
אני לא בטוחה

זה אולי מגן לטווח הקצר, אבל רגשות מצטברים בפנים - ואז הנפילה היא יותר גדולה. כך לפחות זה קרה אצלי, כי גם אני מאד פחדתי להביע את הרגשות - כי אם הם בחוץ, אז הם קיימים. אבל גם אם הם בפנים הם קיימים, והם עושים בלאגן בפנים.
 

s h i r k u s h

New member
בד"כ יש רגשות אשמה על למה אני

לא מסוגלת להיות לחלוטין מאושרת עבור אחרים, ולמה תמיד יש את הצביטה הזאת בלב...
 
למעלה