בוקר טוב
היום מוקדם בבוקר,

בוקר טוב../images/Emo199.gif היום מוקדם בבוקר,

ליוויתי את גל לצו ראשון.....
. נקוה שילך לו בסדר שם, הוא נראה כל כך מפוחד, כשהשארתי אותו שם... מיכל, היום בהחלט מגיע לך יום מנוחה... יום נעים לכולם
 
האמת היא שאני יכולה להבין אותו

גם אני הייתי מאוד מפוחדת בצו ראשון, ובכלל כל עניין הצבא לא התלבש עלי בכלל. אף-פעם לא הייתי פריקית של מקומות שבהם פוקדים עלי מה לעשות בכל רגע ורגע ביממה.... בכל מקרה, שיהיה בהצלחה!
 
אני מותשת... גל חזר לפני חצי שעה

היה שם מ7:30 בבוקר עד 16:30 אחה"צ , סיפר שהראיון האישי (שממנו הכי חשש) היה דווקא החלק הכי נחמד היום, בוועדה הרפואית אמרו לו שהם לא קיבלו את החומר ששלחנו דבר שמאוד מפתיע בעיקר לאור העובדה ששלחתי את זה רשום ושמס' ימים לאחר ששלחתי התקשרו אלי מלשכת הגיוס לומר שהחומר הגיע... מזל שהיה לו עותק נוסף שנתתי לו למקרה ש... הרי אנחנו מדברים על הצבא... שאלו אותו אם רוצה ללכת לקרבי (ממש לא...)אמר להם, שגם יהייה לו פרופיל רפואי נמוך, הוא גם יתום צה"ל ובכלל הוא לא מסתדר עם מערכות קולקטיביות וקשוחות... את המבחנים הפסיכוטכניים (שכתוב בצו שכדאי להגיע אליהם רעננים) עשו להם בשעה 14:30 בצהריים אחרי שכבר היה שם כמה שעות טובות...ממש רעננות... עכשיו נראה מה יחליטו לגביו - כמובן בקשו שהוא יעשה עוד 10000 בדיקות רפואיות לכסת"ח כל היום הייתי במתח...
 
מיכלי, טוב שאתם אחרי ../images/Emo24.gif

מקווה שיהיה בקלות גם עם הצו השני. בגלל ההתעסקות בעניין שלך נפל אצלי אסימון
אילי, שרק גמר למודים ועובד כמו חמור, מתגייס אוטוטו. התאריך שלו הוא 10.8 . פתאום קלטתי שזה ממש קרוב. בחופש הגדול הזה. התינוק שלי, הבן היחיד שלי , היחיד שלא רצים איתו לבתי חולים ....... אני עוזבת את המציאות הזאת!!! חוזרת לבועה שלי לעוד חודש וחצי!!! מקווה שתהיו איתי אז
 

שרון123

New member
../images/Emo4.gifלא מקנאת בך בכלל

הרגע הזה בו הבנים שלי ייתגייגסו מפחיד אותי כבר מהיום שאמרו לי ב US שאני נושאת שני בנים.
 
אפרופו הומור שחור ../images/Emo3.gif

מהיום שגיליתי באולטראסאונד בהריון עם רותם שיש לי בן, הכרזתי בפני כולם שהבן שלי לא יהיה בקרבי, והכי קרבי שהוא יגיע אליו זה סיירת ופלים בשק"ם... נו, מישהו למעלה כנראה שמע אותי והעניק לי בן שאכן לא יוכל לעולם ללכת ליחידה קרבית....
 
גם אני אמרתי כך ובאמת גל (גם אם היה

רוצה) לא יוכל ללכת לקרבי....אבל הוא גם לא רוצה, מאז שהיח בן 7 וקרה אסון המסוקים, זה מאוד השפיע עליו באותה תקופה, והוא התחיל לשאול אותי "האם יש בצבא תפקידים בלי למות..." ואני כמו אמא "פולניה טובה" התחלתי להחדיר לו לראש (אם כבר הנושא עלה...) שלא חייבים בכלל להיות בתפקידים קרביים ויש הרבה תפקידים שעושים אותם במשרד ובאים כל יום הביתה... עכשיו נראה מה הצבא יחליט לגביו, בינתיים רק מטרטרים אותנו לבדיקות רפואיות
 

רונאסטל

New member
וואו מיכל, איך פספסתי...

איזו אבן דרך מרשימה ומצמררת. כמובן שזאת היתה המחשבה השניה שלי כשהבנתי שיש לי שני בנים (הראשונה היתה לצלוח את ברית המילה...) מפחיד, טוב לדעת שיש לכם דרך מילוט, מקווה שהזמן יעבור לו שם בצמיחה כלשהי ולא בדריכה במקום
 
למעלה