בוקר טוב 21-11-03

יונה, ראיתי שהיית ערה בשתיים וחצי

לפנות בוקר. מה קרה? חגיגות יומולדת? או מה? הלווווו? שתפי אותנו. בוקר טוב לכולם בפורום, שיהיה לכולם סופשבוע נפלא ושמשי. עם חוויות ומנוחה לנפשות היגעות באשר הן.
 
21.11.03 - יונה, יצא לך הפוך, חחח..

אז רשמית, זהו התאריך היום. ושוב, ברכות לסופשבוע מוצלח לכולם. רולן, מקווה שהסופשבוע הזה יביא לך סוף סוף הקלה ובריאות. ולכולם, רק אהבה מביאה אהבה.
 

ליזי38

New member
בוקר טובבבבבב../images/Emo42.gif

בוקר מלא שמש,
בוקר מלא שמחה ואושר בליבי,
בטא תקינה אתמול גם נצפה דופק, מישמיש מפתיע ומשמח את אמא ואבא שלו שימשיך כך. מאחלת לכל יושבי ה
שאושרי ידבק בכולם
 

blonda3

New member
ליזי-היתה לי הרגשה../images/Emo13.gif../images/Emo57.gif

לכן לא הגבתי לך.....כשכתבת.
 

rolan

New member
בוקר אור ושמח לקראת שבת ../images/Emo42.gif

משהו שכתבתי לפני שנים ויכול להתאים לכל עונה... קיץ, חורף אביב וסתיו... צבעי החיים האופק מטושטש, מתרחק במהירות ואני מאבדת תקווה. היה בו אור, שמחה, עתיד ורוד... ראיתי אותו, כן, ראיתי אותו בבירור. ואז, באחת כשלה ראייתי. בתחילה היה זה הורוד, אותו ורוד יפיפה שצבע את שמי האופק בגוונים זוהרים, מנצנצים כולו קריצות וחיוכים, קורא לי לבוא. אחריו באו הצהוב, הלבן, הכתום וכל צבעי שמחת החיים אשר צובעים לנו את האופק, העתיד שלנו. כולם חוורו דהו, קיבלו גוון אפרורי ולאט לאט נעלמו מעיני. פקחתי אותן לרווחה, אולי בכל זאת אראה אותם שוב, את צבעי התקווה, אולי ינצנצו לי מחדש, יבהיקו ויראו לי שוב אופק בהיר, מעודד, משמח. אך אכזבתי לא אחרה לבוא... האופק לא נראה וכאילו כדי להוסיף עוד על הכאב ניחתו עלי מכות נוספות... גם הריח, אותו ריח של פריחת האביב שסבב אותי, ריח הטבע המהמם אותו אני כל כך אוהבת, ריח הים שמגיע אלי עם רדת ערב, גם הוא נעלם יחד איתם, עם צבעי האופק. ציוץ הציפורים לא נשמע יותר, אותו ציוץ שבכל בוקר מעירני עם שחר, פסק, לא חוזר ואבדה לי שמיעתי... ניסיתי למשש, לחפש באפילה את אותם מקומות שאהבתי, את הים על גליו וצדפיו, את פרחי השמש אותם אני אוהבת כל כך, לא חשתי מאום, כאילו גם חוש זה נפגע ואבד עם היתר. והטעם... טעם החיים, רק הוא נותר... הולם והולם מבקש להחזיר לי את שאר החושים, נלחם, נאבק ומבקש ממני... לא לאבד תקווה...
 
היי רולנית אהובתי, מה זה העצב הזה?

כתוב נפלא אבל כל כך עצוב. אמאל'ה, למה עכשיו? למה עצוב כל כך עכשיו? אני מקווה שזה לא משקף את התחושה שלך הבוקר. אוהבת אותך המונים, יעל
 

rolan

New member
זה

משהו שכתבתי לפני הרבה מאוד זמן, למעשה כחודש אחרי שאמי נפטרה... זה מביע המון כאב, פחד יחד עם תקווה... כך אני מרגישה היום, בעצם גם אתמול ושלשום... את יודעת מה אני מרגישה, לא בטוחה שכאן המקום לכתוב על הרגשות הללו... עצוב כשנוטשים...
 

*יערית

New member
צודקת...

הרגשה הזו של נטישה מאוד כואבת..אבל אני לא נחה לשנייה לא נותנת לנוטש לנטוש אותי מבלי לדעת מהם הסיבות והאם ניתן לגשר על הדברים שקרו ופגעו בי ובו, אני מיישרת הדורים..לא מצליחה לישון בגלל זה אם הוא באמת חשוב לי אז יש נטישה מתוך ברירה אחרת..ויש נטישה מתוך כאב...צריך לשים
מהן הסיבות ושוב לחבק לעודד ובכל זאת להסביר מה היה לנו שם? רולנדה....אמרתי לך מיליון פעם.. אוהבת אותך ויודעת עד כמה שאת רגישה וחכמה יחד
 

rolan

New member
לא מצליחה

לישון, להבין, לגשר כי.... הדלת נעולה ואין כניסה.... ואני, בסה"כ רוצה להיטיב עם האנשים, לעשות להם אווירה נעימה, להיות שם בשבילם - בשביל כולם
...
 

*יערית

New member
גן סגור../images/Emo20.gif

לכל דלת יש מנעול ומפתח משלו, צריך לדעת ברגעים קשים ביותר למצוא את המפתח לליבו של המנעול בכדי להכנס דרכו, וואלה זה שווה את המאמץ..זה שווה הכל רק למען כולם..לא כולם ניחנים בחוש המישוש תלת מימדי ואף רוחני...אבל ...לא להרים ידיים עד שנאמר כבר הכל...הכל.. אני כאן מחכה בכדי לעטוף לחבק ולהושיט יד לעזרה.. וזה רותח בי ולא יודעת למה... אולי כי אני אוהבת? אולי..
 

rolan

New member
אני יודעת למה....

אני גם יודעת שאין לזו הדלת מפתח - הוא נלקח... ולך דינה - תודה
 

rolan

New member
עוד אני יודעת

שהתחושה הזו, המלווה אותי כבר יומיים, מביאה אותי למחשבות נוגות ולהרהורים כאלה ואחרים שעדיין איני יודעת לפרש... אני מקווה להבריא מהר, שאם לא, אזדקק לעוד חופשת מחלה...
 

*יערית

New member
שבת שלום../images/Emo20.gif

לחברי הפורום הקרובים והרחוקים השקטים והרועשים הנוגים והנוגעים
תן לאצבעות ללכת במקומך דפי זהב
ענק ענק רולנדה...אוהבת מאוד
 
למעלה