בוקר טוב לכל מי שאני אוהבת...

yonaty

New member
תשובה לכיתוב ",,,לכל מי שאני אוהבת"

של הקונספירציה של הקטשופ אומנם התשובה רחוקה משם ולכן החלטתי לכתוב הערה זו שתדעו למה לשייך את הכתוב
 
תוהה האם הגיוני בכלל להגיב.האם מותר

נעם יקרה שלי(וכן, הכה יקרה) אין שום הרואיות , גבורה , כבוד, או כל דבר אחר במוות. הדבר היחידי שמשאיר אחריו המוות הוא חלל לסובבים, ואותך , עם גוף ריק.דיברתי איתך הרבה על הפחד מהסופיות הבלתי נתפסת שבמוות,והסכמת איתי, ואם כן, מדוע את עדיין תופסת אותו כמהו רלוונטי לחיים!? הרי במוות הוא ההפך הגמור ממה שהעלת פה הוא פשוט כלום!הוא לא הפסד, לא תובנה של הסביבה, לא גבורה , לא כלום, הוא פשוט כלום, ואפילו את הכלום הזה לא תחווי כי כבר לא תיהיי פה בשביל זה. לכן נעם, וותרי על הצלב, אנא ממך, הוא מקדם אותך לכלום, אפילו לא למנוחה בסוף. וותרי על המחשבה הבלתי פוסקת בכך, וותרי על הכבוד, על האובססיה, על המוות.כל זה אינו קיים באמת. אין שום רווח במוות. גם אין הפסד. את פשוט קליפה פתאום, ללא שום "תובנות סופיות" או "רווחים אחרונים" את כאן עכשיו, יותר מזה אין ולא יהיה, לא חבל לבזבז זאת על "קליפה???" אוהבת המון המונים... ליצ'
 
ליאור

בוקר טוב לך. אני מתגעגעת אליך. את חסרה. למרות הכל. ויתרתי על הצלב, הכל הוא רק הרהורים. הרהורים של אדם שרוצה לשתף בכתבים אינסופיים שפשוט מונחים על המחשב במנוחה מעיקה. ליאור, על האובססיה ויתרתי מזמן. את הצלב אינני נושאת עמי, כלל ועיקר. אלא את המחשבות. המחשובת האובססיביות שמציפות אותי, עליהן את כל כך יודעת. אותן לא יכולת לסבול. מעבר לכך כל מה שאני יכולה לכתוב לך הוא שאני אוהבת אותך אהבת נפש. ולא אפסיק לאהוב בחיים. למרות הכל, שוב. אני מאוד מקווה שנוכל לדבר בקרוב. מאוד. שלך (?)
 
למעלה