בוקר טוב - יום שני

אלוניס

New member
בוקר טוב - יום שני

קמתי יחסית מוקדם כי בעלי נוסע לעיר אחרת לכמה ימים ויש המון התרגשות, חיבוקים וגם לחץ מהסידורים של הרגע האחרון. ואני גם קצת מתרגשת בגלל הקורס שמתחיל הבוקר. שיהיה בוקר ויום נפלא לכולנו!
 
בוקר טוב, ולדורית, כנסי פנימה

הגבתי לך בהמשך לשרשור למטה מקוה שתראי. יום טוב
 

דובית26

New member
חיכיתי לזה.

תראי, אני לא יודעת מה לכתוב לך, כל הקטע שאפילו עכשיו אני חושבת מה ימצא חן בעינייך , את מבינה? אני כן שיטחית- לא במובן הרע אלא במציאות, אני פשוט עובדת על השכבה העליונה ולא חודרת פנימה כזאת אני. אין לי חשבונות נפש ואין לי תיסכולים על דברים שעברו, אלא אם כן מישהו חושב עליי משהו לא טוב, אז אני יוצאת מדעתי...ויכולה לא לישון ולא לאכול עד שייפתר בעייני. כחלק מתפילותיי אני כל הזמן מבקשת להיות שמחה בעצמי בלי להזדעזע מכל משב רוח נגדי, אני תמיד רציתי להיות כזאת שלא אכפת לה מה חושבים עליה,לא אחת שלא תבקש תוספת רוטב כדי לא להחשב מטריחה כמוני. אפילו שאני עומדת על שלי אני מתנצלת על זה 20 פעם לפני ו\או 20 פעם אחרי. אבל מה זה קשור איך הגעתי לזה עכשיו? אה מהאגו... כן אני יודעת מה טוב ממה שאנשים אומרים, לא ממה שאני מרגישה, אני לא רואה בי דבר טוב. בעלי ליום הנישואים הזמין ציור שלי בגודל 57 על 70 סמ' אז בהתחלה צחקתי ואז התחלתי לבכות- כי הייתי כל כך מכוערת שם - וזה טיפשי - כי הוא הביא לי תמונה? הוא חושב שאני יפה? הוא עובד על זה כבר 3 חודשים בגלל שהוא חושב שזה דבר שהוא היה רוצה לראות מול העיניים נכון? אז למה בכיתי ככה? כמובן שהוא מאד נעלב.... אז זהו- כתבתי מה שעלה לי, עכשיו אני חוזרת לריב עם פורום חוזרים בתשובה, אוף.
 

scaramush

New member
אחותי

הרשי לי לחזק את ידיך. מותר לנו להיות שיטחיים אם זה מה שעושה לנו טוב. גם לי אין צורך לחפור. אני בטוחה שאלה שחופרים זה צורך שקיים בהם ואילו בי וכנראה גם בך אין צורך לחפור. אלה החיים וצריך להנות מהם. יש לי חשיבה חיובית ואני לא מצליחה להביא את עצמי למחשבות עמוקות על מערכות יחסים שהשתבשו להן. השתבש אז השתבש, ממשיכים הלאה עם אלה שעדיין הכל בסדר.
 
מצטערת שאני כותבת לך

בקפיצות זמן גדולות יחסית דורית. אני עסוקה מ א ד ומקדישה זמן יותר לחיים האמיתיים "בחוץ" זה יקר וחשוב לי גם. מקוה שיש לך את הסבלנות ואת החשק והרצון להמשיך בדיבור. שנית, האמת שגם מלבד זה היו לי כמה דברים שרציתי עוד אמש לכתוב לך אבל התלבטתי מה הדבר הכי מתאים לענות לך כרגע. מכיון שמרגישה עכשיו, שגם אם אסביר לך באריכות מה אני חושבת ורוצה להציע לך, זה לא ילך כך בפשטות. אני מנסה בקצב מאד מאד איטי להגיע איתך לנקודה מסוימת. לעורר בך מחשבות. הולכת איתך הרבה עם האינטואיציה והתחושות שלי. הערב פשוט לכן רוצה לשאול אותך, האם "טוב" לך במצב הזה כעת ואת לא רוצה יותר מזה? אולי סגרת את הרגשות שלך במעין חומת הגנה מהחשש להפגע ועל אף הדברים שסיפרת שכאבו לך מאד, אולי כרגע את נמצאת בהשלמה איתם ואינני בטוחה שאת רוצה (לפחות כרגע) לשנות משהו או מסוגלת בפרק הזמן הזה. אז איך את מרגישה? האם את רוצה לשנות אמנם משהו כדי לשפר למשל את הדימוי העצמי שלך? מה קורה איתך דורית?
מה היית רוצה? אשמח לעזור ככל יכולתי.
 

דובית26

New member
תראי,

אני רוצה לשנות ולפתור, אני מרגישה שזה לא הזמן לעצמי עכשיו, כאילו עם הילדים והכסף וכל המסביב, כאילו זה לא הזמן שלי- עשיתי כמה טעיות שאני משלמת עליהם עכשיו. ואני חייבת לחכות עד שיגיע הזמן שלי.
 

אלוניס

New member
דורית יקרה

אני רואה כבר במשך כמה הודעות שכרגע את בלי כוחות ל"חפירות". וזה יותר ממוכר לי ואני מבינה את זה מאוד. יש תקופות שבהן האנרגיה נחוצה למשהו אחר. צר לי לשמוע שכל כך עמוס לך עד שאת חייבת לפי תחושתך לשים את עצמך במקום אחרון. גם ללמוד את המקום לעצמנו - זה תהליך. ונראה לי שדליה מתכוונת לכך שלא תאבדי תקווה. כי הרי אולי לחכות עד שיהיה בסדר שתקחי זמן לעצמך אומר 20 שנה. ומה, תסבלי ככה 20 שנה?! לא מגיע לך ולו לרגע! וכולנו עושים טעויות בחיים והחיים מענישים אותנו מספיק בלי שנוסיף עונשים מעצמנו. כל זה לא אומר שאי אפשר בכל זאת לעשות משהו גם אם לא מצליחים לבצע את הכול. תחשבי על זה כמו תרי"ג - גם מעט זה עדיין יפה מאוד, בעיקר כשעוד לא הגענו אל הארץ המובטחת. עם ילדים קשה להגיע לשינה כמו שצריך אבל נסי לארגן לך 6-7 שעות ביממה של שינה גם אם זה השלמות במשך היום. בתוך כל בלגן שלא יהיה גם עוגן אחד כמו לשתות כל יום ליטר וחצי-שניים יעשה פלאים ויעזור לך להביס את הקולות שאומרים לך שאת לא עושה כלום. גם קצת - יכול לצאת בסוף הרבה. שולחת לך חיבוק.
 

דובית26

New member
זה נכון מה שאת אומרת

אבל איך לשנות את מה שכבר מקולקל. את מבינה- אני צריכה חופש בבסיסי, וזה עוזר לי להיות מחייכת ומאושרת ואני לא יכולה להגיע לזה עכשיו, אני מאמינה שזה יהיה יותר קל שהילדים יגדלו ויהיו יותר עצמאיים. אני ישנה מצוין- זה ממש לא בעיה אצלי יש לי ילדים מתנה- שישנים לילה מגיל 4 ימים, ובכלל הם כבר לא בגיל שמתעוררים בלילות תודה על החיבוק, קחי אחד בחזרה....
 
בוקר טוב דורית, אגיד לך משהו

ברמת העקרון. או קי? אנו משכנעים את עצמנו שחיינו יהיו טובים יותר כש- נתחתן, אחרי שיהיו לנו ילדים. מתוסכלים..כי הילדים אינם מספיק גדולים ונהיה מאושרים יותר כשהם יגדלו. א ח ר כךך, מתוסכלים כי הם מתבגרים וקשה איתם. ואזז אנו בטוחים שנהיה מאושרים יותר לאחר שהם יעברו את השלב הזה. הלאה..? אומרים לעצמנו שחיינו יהיו טובים יותר ויהיו מושלמים..כשבן הזוג יצליח יותר, כשיהיה בית גדול יותר, כשנוכל לנסוע לנופש, כשנהיה בפנסיה! אין זמן טוב יותר להיות מאושרים מ"עכשיו", אם לא עכשיו אז מתי? החיים תמיד מלאים באתגרים ומכשולים, עדיף לקבל זאת ולהחליט להיות מאושרים בכל מקרה, לא? יש משפט שאומר: "שנדמה ש"החיים האמיתיים" היו אמורים להתחיל עוד מעט, אך תמיד היה מכשול אחד.." איך תאספי את כוחותיך אם משהו לא תעשי למענך? בכל רמה? דברי איתי עוד אם תרצי. אשמח להיות לצידך איך ובכל דרך שתרצי/תתאים לך.
 

דובית26

New member
מה זאת אומרת לעשות משהו למעני?

בסוף יסתבר שאני כן עושה וסתם ניתחנו את העניין הלא נכון. אני לא מסורה לבית ולילדים. אני בדיוק ההפך. אני עצמאית אני דואגת לרגיעות שלי משכיבה אותם לישון ב5 בערב ובד"כ יוצאת יש לי חיי חברה נעימים. המצב הוא שרק שאני מחוץ לבית או ליד המחשב אני רגועה. בדר"כ אני עצבנית ולא בא לי לעשות כלום. הבית לא מתנהל האוכל לא תמיד מזין אמבטיות זה לא עסק קבוע ובכללל שטפתי פעם אחרונה את הבית לפני שבועיים. אני עצלנית ורוצה חופש וזהו. אולי זאת הבעיה , תמיד מטריד אותי שאני לא יכולה להסטלבט. איך הגענו לכאן בכלל? אנחנו מפליגות נורא נחמד....
 
אוהבת הפלגות כאלה ../images/Emo222.gif

מעורר מחשבות, פותח אופקים. מכירה את ספר הילדים של ד"ר סוס - אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים? השיחות שלנו הקוראות לאתגור עצמי מאוד מזכירות לי את הספר. דורית זה לגיטימי, יש תקופות של יציבות בחיינו ויש של שינוי - מטבע בריאתנו לשאוף ולעשות זאת וכ ל דבר בעתו. כפי שאמרתי להפליג ולהרחיב אופקים, זה מה שעושה אותנו יחודיים כבני אדם שאנו, מצמיח ומקדם אותנו הלאה. מה שאת רוצה לדבר לדסקס זה הבית
 
את רוצה לשנות משהו? מסוגלת?

את כותבת למשל: "אפילו שאני עומדת על שלי אני מתנצלת על זה 20 פעם לפני ו\או 20 פעם אחרי." "כן אני יודעת מה טוב ממה שאנשים אומרים, לא ממה שאני מרגישה, אני לא רואה בי דבר טוב. בעלי ליום הנישואים הזמין ציור שלי בגודל 57 על 70 סמ' אז בהתחלה צחקתי ואז התחלתי לבכות- כי הייתי כל כך מכוערת שם - וזה טיפשי - כי הוא הביא לי תמונה? הוא חושב שאני יפה? הוא עובד על זה כבר 3 חודשים בגלל שהוא חושב שזה דבר שהוא היה רוצה לראות מול העיניים נכון? אז למה בכיתי ככה?" וגם: "אני לא מסורה לבית ולילדים. אני בדיוק ההפך. בדר"כ אני עצבנית ולא בא לי לעשות כלום." ומצד שני " אני עצמאית אני דואגת לרגיעות שלי משכיבה אותם לישון ב5 בערב ובד"כ יוצאת יש לי חיי חברה נעימים." דורית, האם את רוצה לשנות משהו / מסוגלת? גם נראה שאת לא מעריכה את עצמך די ואז האנרגיות והמוטיבציה שלך לא גבוהות כדי שתרצי להשקיע או לעשות. את פשוט שורדת כפי יכולתך. ונאמר דורית, שהיית רוצה לעשות משהו והיתה לך האפשרות - מה היית עושה? ספרי לי מה בלבך. ספרי מה פנימה הלב של דורית היה רוצה? (חשבת על זה פעם?)
 

scaramush

New member
בובית, אם זה מה שאת עושה

אז לדעתי את צריכה עזרה דחופה, אני מתכוונת בכלל בדברים הפיזיים. המשפחה המורחבת צריכה לתת לך רשת תמיכה. אם את חוזרת בתשובה, אז אני מקווה שיש הורים שנמצאים אתכם בקשר טוב ולא התנתקו, אחיות, אחים, כל מי שאפשר, איכשהו צריך לקבל עזרה. הרתון להסתלבט מוכר לי מאוד, גם אני אוההבת להסתלבט, אבל אדם מבוגר מתגבר על זה איכשהו. המחויבות למצב גורמת לו לעשות דברים שלא בא לו. לנקות בית, לרחוץ כלים,. זה כזה כיף להתמסר לילדים ולשחק איתם. להקריא להם סיפורים והם יושבים לידך מרותקים בולעים כל מילה. יו בובית, כל כך הייתי רוצה שיהייה לי ילד קטן וחמוד.....
 

דובית26

New member
אני לא יודעת אם זה פייר,

אבל מישהי מדיהימה שהכרתי לארונה קראה את מה שכתבתי לכם , היא לא מסכימה איתי ואולי אני לא מבינה כלום מהחיים שלי אפילו על עצמי- אז החלטתי להוסיף לכאן קטע ארוך מדבריה עליי אפילו אם זה לא פייר כל כך כלפיה- אולי זה יתן יותר אור על מי אני - כי אני באמת לא יודעת, אני באמת רואה די שחור לגבי עצמי- אני הייתי צולבת את עצמי על מקדש האמהות ועל רמפת הנשיות- בקיצור יש לי המון שנאה עצמית שאני גם יודעת מהיכן הגיעה- אבל אני רוצה קודם להוציא את הטוב שהיא כתבה עליי ובעלי קרא והסכים עם כל מילה, אולי אני צריכה לשים את זה כאן כדי לחזק את עצמי - ולחברתי הכותבת המדהימה- שאולי קוראת את מילותי עכשיו - תודה- חיזקת אותי בעצמי לפחת ל10 דקות הקרובות- אוהבת . והדברים : "שמתי לב שיש לך המון משפטים מוחלטים על עצמך- אני עצלנית, אני שטחית, אני מתאימה את עצמי... והאמת? לא ראיתי את הדברים האלה... בטח לא את הצד השטחי שלך. כי אני מחפשת עומק. מי ששטחית לא עוברת אצלי את המבחן אף פעם ואצלך? יש מאגר בלתי נדלה של מחשבות עמוקות, התבוננות פנימית וחיצונית והמון המון תובנות שצריך להיות מאוד עמוק בשביל להבין את התהליכים האלה. את בחורה חזקה שהולכת עם האמת שלה גם כשכולם מסביב מפחדים ויוצאת נגד חברה למרות שהיתה שייכת אליה- כמה אמת, כמה אומץ צריך בשביל זה. אז את לא מדברת כל היום על אנרגיות אז מה? זה אומר שאת רדודה? אני לא רוצה להרוס לך את התדמית שאת כל כך מנסה לטפח אבל את בכלל לא מה שאת מתארת ואומרת על עצמך! וככל שאני מדברת איתך יותר אני רואה כמה רחוקות ההצהרות שלך מהבן אדם שאומר אותן... וחבל. שמעתי איך את מדברת עם הילד שלך, את אמא מקסימה- אז מה אם הבית לא מבריק? אז מה אם את רוצה קצת זמן לעצמך ומרגישה קצת מ תוסכלת ומפרגנת לעצמך לנוח או להתפנק? אני מרגישה שיש לך מין תמונה אידאלית איך היית צריכה להיות ואת כל הזמן מאכזבת את עצמך ומייאשת את עצמך כי בחיים לא תעמדי בה- מין הענשה עצמית על בחירות לא נכונות ובעיקר על זה שאת לא מספיק מושלמת בעיני עצמך. את צריכה ללמוד להכיר בערך עצמך- את לא עלה נידף בכלל- אל תשכחי שאני מאבחנת במקור, אחד הדברים שלימדו אותנו לאבחן הוא אנשים שאין להם עמוד שדרה שחייבים ללכת אחרי כולם- איך את יכולה לומר את זה על עצמך? מעבר לזה שבפורום את יוצאת נגד כולם גם בשיחות שלנו בחיים לא נרתעת מלומר מה את חושבת ואת זה שהדעה שלך שונה. אני יודעת מה את חושבת עכשיו- כן זה נכון אבל יש לי מיליון דוגמאות שזה לא ככה... משום מה יש לי תחושה שתמיד את מוצאת את הדוגמאות שמתאימות לסטראוטיפ שבנית ומתעלמת לחלוטין מהפעמים שההתנהגות שלך ממש לא מתאימה לו.
 

scaramush

New member
walla את ממש צודקת,

המון פעמים חשבתי על זה ואני גם נוטה להתקיל בזה אנשים. כשאני רואה אנשים משעבדים את עצמם למשכנתה לא הגיונית, יש להם בית גדול אבל מי יכול להנות ממנו? הם צריכים לעבוד כל כך קשה, אבל בעוד 20 שנה כשיסימו את המשכנתה הם בטוחים שיהיו מאושרים ויהנו מהחיים. אנשים בעיק שוכחים שרגע שעבר לא יחזור יותר ואנחנו חיים פה עם תאריך תפוגה, אז חייבים להנות עכשיו!!! (במיגבלות שמתאימות לנו, ראה הסידרה משפחה חורגת)
 
חשבתי על תהליך ההרזיה

כעת בעקבות מה שאמרת, שיש מי שחושבים שכשיגיעו למשקל היעד הכל יתיישר ויסתדר גם. אז ממש לא. חבילות אחרות נותרות מאד אם לא פותרים אותן ואם קצת אחמיר אז אומר, שהן עלולות לשלוח בחזרה לניחום באוכל = עליה שוב במשקל. (לא סתם הבית הזה נולד
)
 
למעלה