בוקר טוב... טוב? לא כל כך האמת...

בוקר טוב... טוב? לא כל כך האמת...

בבי"ס של הבן יש משחק "גמד-ענק"... הבן, ילד טוב ומתחשב, רוצה להשקיע ו... מתברר שכבר הלווה מהמורה פעמיים שבע ש"ח ע"מ לקנות לגמד... בתמורה, קיבל... כלום! מהגמד שלו, מה שלא ריפה את ידיו... הבוקר, החליט שהוא רוצה להכין עוגת בלון מצופה בקצף... יפה מאוד, עמלנו על הבוקר, קנינו בלונים, הכנת קצף, עבדנו, השקענו ו... פתאום זה בא... מתקפת עצבים, מלווה בבכי שלא ברור מהיכן הגיע... "ז ה ל א נ ר א ה כ מ ו ע ו ג ה ב כ ל ל" הכל התנפץ בפנים, הילד עצבני, בוכה, אחיו וגם הוא וכן, גם אני, צריכים כבר לצאת לבית הספר ועבודה והוא.. בשלו, לא יכול ללכת ככה... בסופו של דבר אחרי הבהרות ואיומים, עזבתי אותו ככה, עם רגשות אשמה ועם זאת, עם דיעה נחרצת שניסיתי, באמת ניסיתי, אבל, יש גבול והוא לא יכול לשגע את כל העולם... הבי"ס שלו, ביישוב, כך שאין חשש עם זה שנשאר עד יעבור זעם, אבל... רגשות האשמה שלי... דוקא היה כל כך טוב בזמן האחרון... זהו! סיימתי להשתפך.. יום טוב לכולנו... למרות...
 

zivadina

New member
העיקר שאת יודעת שנסית ככל האפשר

גם לך יש מגבלות, ואת לא מלאך. תהיי שלמה עם עצמך. תדעי לך, שילדים זוכרים את ההשתדלות שלנו לא פחות מן ההצלחות לעזור להם. והם צריכים לדעת שאנחנו בני אדם עם יכולת מוגבלת לספוג. אני מקוה שאחה"צ שניכם תהיו רגועים יותר. תוכלי לחשוב בינך לבין עצמך (או עם הילד) איך אפשר (אם אפשר) למנוע מקרה כזה בפעם הבאה. אולי לשוחח עם המורה על כך שעליה לעקוב אחרי מה שנותנים ומה שמקבלים, כדי למנוע אכזבות.
 

קרמבו 112

New member
כמו שזיול'ה אמרה בעיקר שאת יודעת שבאמת

ניסית הכל ועשית הכל כדי שהילד יהיה מרוצה ומאושר... מה לעשות לא תמיד הכל יוצא בחיים באמת כמו שרוצים או כמו שחשבנו שיצא מלכתחילה פנטזיות לחוד ותוצאות לחוד וגם הילד צריך ללמוד את זה ... נכון יש לנו ילדים מיוחדים ומורכבים שלוקחים הכל קצת אחרת לכן גם התגובות בהתאם ... אני אומרת לך מכיוון שאת כבר מכירה את הילד אז באמת תני לו את המרחב שלו והזמן שלו ובסוף הם נירגעים גם מבינים וגם מפנימים את המיקרה יהיה בסדר אני בטוחה שהיום אחרי הצהריים שתבואו הבייתה כל אחד אחר ייום ארוך וחשיבה ורגיעה מהמיקרה דברים יראו וישמעו אחרת... נכון לנו בתור הורים קשה לפעמים לקבל את תחושת האכזבה של ילדינו כי אנחנו עושים כדי לרצות אותם גם לי לפעמים יש כמוך נפילות מתח כאלו כשדברים לא יוצאים לנו ועידן גם מרגיש תחושת תיסכול.. זה מבאס אותי ברמות אבל למדתי שגם אחרי הרגיעה צריך לשבת לדבר ולהסביר דברים עד לפעם הבאה... המשך יום מקסים
 
שוב.. המון תודה...

קפצתי הביתה לא מזמן, הילד יצא... עם המגש עם הבלון המוקצף... אני כבר סקרנית לדעת מה היה...
 

GILI LI

New member
איזה כיף לענק שלו

שיש לו גמד כזה משקיען ואמא כזו משקיענית. זה קורה הרבה פעמים שילדים מכינים משהו ולא יוצא כמו שרצו ואז אכזבה. אני לא חושבת שזה שייך לק"ר.אנחנו פשוט הרבה יותר רגישים זה ההבדל. המשחק מאד יפה אבל יכול גרום לאכזבות גדולות, כדאי לשתף את המורה שתתערב אם יש צורך.
 

רבקה6

New member
מודה ומתוודה:

אין לי שמץ של מושג! איך מכינים עוגת בלון...ועוד עם קצף. המחשבה שלי לכיוון של עוג רגילה - עם בלונים (על קשיות) נעוצים בה...ויכול להיות שבאמת הוא התכוון למשהו אחר ממה שהכנתם? לעניין הגמד - שיהיו לי שנים טובות כמה פעמים הילדים שלי השקיעו...והכינו...וקנו לגמדים "שלהם" וקיבלו במקרה הטוב סוכריה על מקל...הם קיטרו...אבל בפעם הבאה היו ענקים מדהימים...ושוב קיבלו סוכריה על מקל...עד שיום אחד הבן שלי...גיבור הADD...החליט שזהו! הוא לא מכין יותר כולם. דוקא באותה פעם הוא קיבל צ'ופרים נהדרים! (טוב נו...הגמדה היתה החברה שלו באותה עת...)ומאז הוא לא חיפף.... והילד? אני מקווה שעכשיו...אחרי שהיום כבר כמעט חלף - הוא במצברוח טוב יותר. ומחר יהיה הרבה יותר טוב! ר/
 
התכוון בדיוק לזה...

הילד מנחה אותנו בדיוק רב, רק.. מסתבר שהיה צריך כמות הרבה יותר גדולה של קצפת, ע"מ להשקיע את הבלון... הוא, גם לא ידע מראש... אבל העיקר, הילד הלך לבי"ס, מישהוא "הלשין" לענק שזה בלון ו.. פוצץ אותו בעצמו... הענק, שהוא חבר טוב של הבן שלי, אבללא ידע שהוא הגמד, התעצבן על "ההפתעה" הדביקה... ילדים, נו... העיקר שהכל הסתיים הפעם בשלום... (מה שבאמת עיצבן אותי, או יותר נכון, תיסכל אותי ש... התקפי הזעם ההם הם לא צפויים... רגע מלאך ואז.. בום... מצליחה בדר"כ להישאר רגועה, הפעם, בגלל הלחץ של הגיע בזמן, באמת גם גרם לי להתעצבן...)
 

רבקה6

New member
אוי...התקפי הכעס הכל כך מוכרים...

גם אצל נדב. ועל (מה שבעייני)שטויות...הבוקר קמנו יופי ואז הוא גילה שאחותו חולה ותישאר היום בבית. לכאורה זה טוב כי היא לא מספיק "חולה" כדי לשכב כל היום בלי לזוז מה שאומר חברה - והם בד"כ מסתדרים יופי. היום הוא התפוצץ (כיף לו חצי יום לבד עם אמא...) נסיתי לדבר...ניסיתי לרכך בלי לותר על העובדה שאחותו נשארת. בסוף עזבתי אותו בבית (בן כמעט 9...בישוב לא גדול...עם שכנים מכאן ועד להודעה חדדשה) ויצאתי לפזר גנים (נדב השלישי בשישה ילדים מה שאומר שיש עוד דרדסים לדאוג להם) ואח"F לקניות. סה"כ שעה. הספיק לו כדי להרגע וכשחזרנו הוא קיטר דקה "למה עזבת אותי" והתפנה לחטיף (אחותו קיבלה אז גם הוא...צדק צריך להיראות לא רק להיעשות...) ושיחק יפה מאד עם אחותו. כעסים זה בריא. זה משחרר. זה מעיק. צריך המון אויר!!!!ואני - שאין לי מושג איך "צריך להתנהג" במקרים רבים - הולכת לפי הקישקעס. ר/ מוכנה להיות הענק של הבן שלך בפעם הבאה...מבטיחה לא לפוצץ את הבלון...רק בלי קצפות פליז...אני שונאאאאאאאאאאת קצפת.
 
../images/Emo9.gif

מממ.. כתבת: "צדק צריך להיראות לא רק להיעשות" גם אצל בן אחר שלי זה אופייני והאמת? רוצים להעביר אותו גם "טובה" לראות אם גם אצלו יש הפרעת קשב וריכוז... האם זה אופייני? מניסיונך? ניסיונכם?
 

רבקה6

New member
לפי התשובות שקיבלתי כאן - בהחלט!

אופייני מה? הכעסים או שיש יותר מבן משפחה אחד עם ADD.ADHD? התשובות לשניהם -כן כן וכן. מאז שהיינו קטנים ידענו שטוב צריך לבוא בכמויות! ועכשיו אנחנו מקבלים את האישור המדעי...אצלנו יש שניים. השאר טרם אובחנו...יש לי חשד לגבי אחד נוסף. אגב - אצלנו זה רק הבנים...(יש שלושה בנים ושלוש בנות) הבנות - אחת מחוננת ונטולת בעיית קשב וריכוז. השניה קלפטע עם יותר שכל בזרת מלהמון אנשים בראש וגם היא "בסדר". הקטנה שמה את כולנו בכיס הקטן... ר/
 
למעלה