בוקר טוב, חייבת לשתף אתכם

בוקר טוב, חייבת לשתף אתכם../images/Emo84.gif../images/Emo96.gif

בוקר טוב לכם, מרגישה שחייבת לשתף אתכם בתובנה שלי. כולנו מוקפים "יועצים" אשר יודעים טוב עבורינו מה טוב בשבילנו. זה מדהים כמה כל אחד יודע מה טוב עבורו בסופו של דבר. אני חושבת שהמפתחות שיעל ציינה הם כלליים, אבל לכל אדם מלבד המפתחות הכלליים, יש גם מפתחות הטובים רק עבורו. זה כמו שבמקום העבודה יש לך מפתח לדלת הראשית ולמשרד שלך ( נו, אם נותנים לך
) בכל מקרה, כמו שסיפרתי קודם השאיפה שלי היא להיות 'אשת אשכולות' קרי לעסוק גם בלימודים, גם בכתיבה, פרסום מאמרים, בניית אתרים ועוד הרבה דברים. המון אנשים כל הזמן היתרו בי שעלי 'לוותר' ולהתמקד רק בדבר אחד. מה לעשות שאיני כזו. סיפרתי לכם שלפני שבוע וכמה ימים נפגשתי עם מאמנת פוטנציאלית. אמרתי לה שאני רוצה לנהל את זמני טוב יותר בכדי שאוכל לקדם טוב יותר את הנושאים החשובים לי כתוצאה מכך. היא התחילה לספק לי פרשנויות פסיכולוגיות מאד ...... מורכבות על למה אני לא עושה כך או לא עושה כך. זה היה ברור שהיא באה עם אג'נדה מוכנה והייתה נחושה להכניס אותי למשבצת של 'אני יודעת לקרוא אנשים ולנתח אותם טוב'. אני הייתי כלי שלה להוכיח לעצמה כמה יכולת הקריאה שלה את האנשים היא מופלאה, בעיני עצמה. היא בכלל לא שמעה אותי ומה שאני רוצה להשיג ומה שעומד בדרכי. פתחתי לפני כמה ימים שרשור ששואל האם כאשר יש משהו שמכשיל אותנו יש לנקוט טכניקה חדשה או שמא שיטת עומק? בתורת הלוגיקה קיימת סוגייה של בעיות סידורים. השאלה המפורסמת ביותר היא של הזאב, הכרוב והאיכר שרוצים לעבור בסירה ויש צירופים שונים שלא ניתן להעביר( אני בטוחה שכולכם מכירים את החידה ). בשבוע האחרון אני עובדת הרבה על נסיונות לארגון ולנהל טוב יותר את חיי. אני מניחה שלו הייתי בוחרת חיים פשוטים של עבודה ולימודים ללא כל פעילות נוספת לא הייתה עולה שאלת הארגון, אבל היות ואני בוחרת לעשות יותר, כאן צריך אמנות של ארגון עצמי וניהול זמן. שמתי לב שכמו בחידה של הכרוב, האיכר והזאב שרוצים לעבור בסירה, כך גם אני: אם אני רוצה לעשות הרבה דברים ביממה אחת הכל הוא שאלה של 'סידורים'. מה יבוא קודם. אם אני רוצה לכתוב מאמרים וגם להצטיין בלימודים וגם.. השאלה היא מה בא לפני מה, כיצד מסדרים את היום כך שתהה תוצאה אופטימלית ( בהנדסת תעשייה וניהול ובניהול משאבי אנוש ישנן תיאוריות שלמות האומרות איזה סדר פעולות יעשה העובד בכדי להשיג תוצאה מירבית ) למזלי ולשמחתי שמתי לב כי שיפור הנושאים הטכניים, ניהול זמן נכון יותר, קביעת סדרי עדיפויות, כל אלו גורמים לי להפיק מן ההיבט היצירתי יותר. מסתבר שהמפתח שלי הוא אכן 'טכני'. לקחת את כל מה שאני רוצה לעשות, ולסדר את זה אופטימלית במהלך היממה והשבוע והחודש והרבעון וכו'. אני מזכירה את המאמנת ההיא שסיפקה לי פרשנויות פסיכולוגיות מאד מעצבנות, חודרניות ופולשניות ל'למה איני מגיעה לעשות XYZ'. התשובה שלה הייתה איזה הסבר פסיכולוגי פלצני שהביא לעצמה סיפוק רב, ושכח אותי: שאני כאן המוקד ולא שימוש בי כדי לספק את הצורך שלה להראות לעצמה שהיא יודעת לנתח אנשים. בשבוע האחרון אני מרגישה בחיי היום יום שלי את הארגון החדש שלי. פיתחתי טכניקות לימודים טובות יותר, ונכון, זו תחילת הדרך. במדעי המחשב קוראים לזה 'אופטימיזציה של קוד'. את אותה תוכנה ניתן לכתוב בצורות שונות, אבל מכל הדרכים לכתוב תוכנה ישנה דרך אחת שלוקחת הכי פחות משאבים למערכת. יש על זה קורס שלם במדעי המחשב ששמו אלגוריתמיקה העניין הוא כזה:
: הגם שהרבה אנשים אמרו לי שאי אפשר לעשות 'גם וגם וגם וגם וגם וגם וגם', משהו בתוכי אמר לי שזה מה שאני אוהבת ורוצה לעשות. ואז התחלתי לחפש פתרונות של 'אופטימיזציה של הזמן' : אמנם עדיין לא מצאתי את כל הפתרונות אך אני חשה קשר ישיר בין השיפור שלי בארגון לבין השיפור בצד היצירתי. זה מדהים, אתמול שלחתי מיילים לממליצים פוטנציאלים בכדי להתקבל לעבודה הנחשקת, ורק בגלל שהיה לי סדר מופתי בבית ובניירות גם אם חיפשתי נייר ישן יחסית מצאתי אותו.
נכון, יש עוד מקום לשיפור, ואני בהחלט מתכוונת לשפר. אבל עצם העובדה שאני חשה בתוצאות כאשר הסדר והארגון משתפרים, אומרת דרשני, קרי עליתי על 'כיוון' טוב, מפתח טוב. אני נזכרת באותה אישה שניסתה לספק לי הסברים פסיכולוגיים פלצניים ל'למה דברים אינם קורים' ואני חושבת ש.... זאת הייתה חוצפה מצידה. שמתי לב ששיפור הטכניקות גורם לדברים לקרות, ומסתבר בדיעבד שכל ההסברים הפלצנים הפסיכולוגים היו מיותרים txt
 

אופיפה

New member
כל הכבוד!!!!../images/Emo45.gif

לדעת לזהות את מילות המפתח האישיות שלך, שמצעידות אותך קדימה למטרה שלך בחיים , זה פשוט נפלא.
 
זה יותר מנפלא!

תארי לך אדם שיודע שיש בית שיש בו מטילי זהב, והמון זהב ויהלומים. מבחינה חוקית ומשפטית הוא רשאי להיכנס לבית הזה וליטול לעצמו כל אשר הוא חפץ. תארי לך שאינו יודע את הקוד הסודי לכניסה לאותו בית. הוא מתוסכל. הוא מתחיל לפענח את הקוד, אחרי נסיונות רבים של שנה או שנתיים הוא מצליח ו.... נכנס ואין כמוהו מאושר! זה בערך התהליך שמתרחש אצלי. בעבר למשל הרבה שיחות עם חברים שלי, הם הביעו את דעתם למה איני מגשימה דברים כפי שאני רוצה. זה מדהים אבל תמיד הם הציעו הסברים מורכבים עם קורטוב של פלצנות ( אני לא כועסת, מדובר בחברים ובשיח פתוח ). מה שמדהים הוא שאין הסבר אחיד לכל אדם למה זה לא עובד. כל אדם מוצא את צירוף הספרות הנכון שלו, את הקוד שלו, את הססמא שלו. האשליה הכי גדולה היא שכתיבה היא פרי יצירתיות מתפרצת ספונטנית לאנשים ש'יש להם את זה'. מיום ליום אני מגלה עוד טכניקות כיצד לקדם את הכתיבה שלי וזה פשוט מדהים. זה ישמע אולי מוזר לאמר, אבל אם תראי את זה בקונטקסט הנכון לא תחשבי שזה תמוה: כמו שעושים השבחת צמחים וזנים, היכולת שלי לכתוב היא פוטנציאל, אבל יש המון טכניקות שמשביחות אותה, ואותו כנ"ל לשאר היכולות. ככל שאני משפרת טכניקות, היכולת שלי לכתוב משתפרת. אני מאושרת כי מצאתי את המפתח ואין דבר נפלא מזה! txt
 

אופיפה

New member
כישרון מול רכישת יכולת.

בהרבה תחומים יש אנשים שנולדים עם כשרון ויש כאלה שרוכשים את היכולת למרות שלא נולדו עם הכשרון ואז הם אפילו יכולים לעלות על הביצועים של בן אדם עם כישרון שלא משקיע כדי להתפתח בתחום בו הוא מוכשר. הכל עניין של בחירה. אם נבחר ונמקד בבחירות שלנו בסוף נראה תוצאות. כמו שהצלחת לפצח את הקוד שחפשת. מעניין אותי אם עשית את זה לבד או נעזרת במישהו בדרך? לכל אדם יש את הייחוד שלו ולכן לכל אדם מלת מפתח או קוד משלו. ממליצה לך מאוד לקרוא את ספרי פיזיקה משפחתית של אירנה אוסוסקין, שבדיוק מדברים על זה ונותנים לכל אדם כלים מדוייקים ,נוסחא ומודל אוניברסלי שבעזרתם כל אחד יכול להכנס לתהליך התפתחות אישי לפי הקו שלו. תוכלי לקבל עוד כלים לשיפור הטכניקות שלך. זה מעניין לראות איך אנשים שקוראים את הספרים האלה או עוברים קורסים בתחום, נכנסים לתהליך התפתחות, כל אחד לפי רמתו ולפי הקצב שלו. ואז חלים שינויים לטובה גם בבית גם בעסק וכן הלאה. כך שאם הצלחת להגיע לזה בכוחות עצמך, בלי תמיכה ממשהו, זה בהחלט הישג רציני.
 
יתרה מזאת, אופיפה

הגעתי להישג פיצוח ה'קודים' האישיים שלי למרות מה שאמרו לי בסביבה: כולם תמיד אמרו לי שאסור לי לעשות הרבה דברים, עלי 'להתמקד' בדבר אחד או שניים. בהתחלה ניסיתי לשמוע לעצות של אחרים, אבל זה לא הלך. אני מטבעי אוהבת לעשות הרבה דברים. שמתי לב שעבורי, אם אני מקדישה את היום שלי גם ללימודים, גם לעבודה, גם לכתיבת מאמרים, גם לבניית האתר שלי, גם לפרוייקט זה או אחר, חלוקת היום להרבה פעילויות אינה פוגמת אלא דווקא מייעלת: כלומר הכתיבה למשל נותנת לי המון מרץ לעשות דברים אחרים כי אני מרגישה אנרגיה אחריה לעומת מה שאחרים 'יעצו' לי כי אם אוסיף לכל המשימות שלי גם כתיבה זה יגזול ממני זמן. אני נדהמת כמה המפתח אצלי הוא פשוט טכניקה וארגון נכונים. כשניסיתי להתייעץ עם חברים שלי מדוע איני מספיקה לעשות את כל מה שאני רוצה הם הציעו כל מיני פרשנויות בעלות אופי פאסדו פסיכולוגי, מאד 'מעניינות' אבל לא נכונות. למשל שאני "מפחדת" מהצלחה וכו'. יתכן שזהו המפתח אצל מישהו אחר וגם אין לי כל תלונה לחברים שהציעו זאת, שאלתי את דעתם והם ענו. מה שאני אומרת הוא זה: באיתור המפתחות שלך אסור לך להיות נעול על כיוון אחד: בהחלט ישנם אנשים שמפחדים מהצלחה ואולי שם טמון הפתרון אבל במקרה שלי זה היה שיפור הטכניקה לניצול זמן, לדעת בכל שעה משמעות היום לאיזו סוג פעילות אני הכי יעילה
 

אופיפה

New member
בכל מקרה...

תמיד כדי להקשיב לאחרים, ואז להחליט מה מתאים לך. אנשים אחרים נותנים לך רעיונות מנקודת מבט שונה משלך ולפעמים זה רעיונות טובים ולפעמים לא. אבל תמיד כדאי להקשיב כדי לא לפספס רעיון טוב.
 
בכך אין ספק

אבל עצות שאנשים נותנים לך משולים לטוענים או עדים בביהמ"ש ואתה משול לשופט: אתה תשמע אותם כמו חו"ד מומחה. לבסוף אתה תחליט! אין ספק שכאשר אנשים מספקים לי שיקופים של החיים שלי או עצות, אני שומעת, לוקחת. אבל
לעיתים אני לוקחת ואריאציה של מה שהם הציעו.
לפעמים דווקא שלילת הרעיון שלהם מסייעת לי: כי הם הציגו לי ניגוד חד למה שנכון עבורי, ודווקא דרך השלילה אני מבינה את החיוב.
לעיתים אני נוטלת את הרעיון שלהם כמשהו שמרה לי משהו על עצמי ומהווה נדבך אחד בהחלטה שלי לגבי עצמי. מאד חשוב להקשיב לאחרים אבל לאדם מאד חשוב לשמור על האוטונומיה האישית שלו בפני עצמו ולהכיר בעובדה שהמפתחות מצויים אצלו txt
 

אנילה1

New member
הtטקסטואלית אני מצטטת אותך.

"אני מניחה שלו הייתי בוחרת חיים פשוטים של עבודה ולימודים ללא כל פעילות נוספת לא הייתה עולה שאלת הארגון, אבל היות ואני בוחרת לעשות יותר, כאן צריך אמנות של ארגון עצמי וניהול זמן." אני חושבת שאת טועה בפרשנות של בחירה. לדעתי את לא מסוגלת להיות אשה עם חיי שיגרה רגילים. כך שזאת לא ממש בחירה איך שאת. ככה נולדת וככה את. המטרה למעשה היא להכניס לתוך 24 שעות את כל מה שאת רוצה וצריכה לעשות. וכאן באה הבחירה. האם אנקה את הבית היום או מחר? זאת הבחירה. לדעתי אנחנו "בוחרים" לעשות דברים לפי האופי, העניין והיכולות הפיזיים שלנו. אם אנחנו משנים מיקצועות זה משום שלא בחרנו נכון. למזלנו אנחנו חיים בתקופה שמותר לשנות מקצועות ולא נחשב לאנשים לא יציבים. בדור שלי נחשבתי "ללא יציבה" כי עסקתי בכל מיני מיקצועות שונים כל כך אחד מהשני. היום זה נחשב ליתרון.
 
הי אנילה

זה נכון, במידה מסויימת. הצורך לעסוק במספר עיסוקים אינו בחירה במובן של תכנון. זה משהו שקיים בי, דחף שמקנן בי שכשבחרתי לא להיענות לו הוא המשיך להציק לי. עדיין הייתה לי את הבחירה להיענות לו, והיות והוא מגלם את הטבע שלי דווקא אז הבחירה הזו נתפסה כמתאימה. כשתלמדי בבר אילן סוצ' ואנתרו תכירי פרופסור מדהים שהוא מולטי דיספלנרי, משהו נדיר בעולם האקדמאי של היום. קוראים לו פרופ' שוהם והוא מדהים ונדיר באיש אשכולות שהוא. בכל מקרה, יפה שהיה לך את הכוח להתגבר על ההבניות החברתיות של הדור שלך. כאשר קראתי אותך ראיתי עולם כה עשיר שלא ידעתי מה המצב המשפחתי שלך. עד שבאחת ההודעות אמרת 'בעלי' ואז הבנתי שאת נשואה... וזה מדהים, כי מרבית הנשים מן הדור שלך ממוקדות בבעל, אני רואה זאת די אצל אמא שלי שעובדת ומשכילה מאד אבל מאד ממוקדת בבעלה. אכן את די שונה לטובה מן ההבניה של הדור שלך אבל אני רואה שלקחת משם את הדברים החיוביים כמו ההודעה ההיא שכתבת לגבי כך שכיום בבתי הספר יש עודף שליטה רגשית על התלמידים באמצעות 'פסיכולוגיה חינוכית'. מדהים
txt
 

אנילה1

New member
הtטקסטואלית תודה וציטוט

"שכיום בבתי הספר יש עודף שליטה רגשית על התלמידים באמצעות 'פסיכולוגיה חינוכית'." בהקשר לזה. הייתה לי שיחה מאוד מעניינת עם המשוררת והסופרת וגם המורה, נורית זרחי. (השתתפתי בקורס כתיבה אצלה בבית אריאלה). דיסקסנו אני והיא את הסוגיה החינוכית של הדור העכשוי. ואכן הגענו למסקנה משותפת שהחינוך העכשוי חונק את הדימיון היצירתי. ואם אמשיך באותה רוח, אומר שההתעסקות במושג פוטנציאל נובעת עקב הדיכוי היצירתי בבתי הספר, ומכאן בחברה כולה. צעירים מתייסרים לשוא מעניין הפוטנציאל. כאילו כולם צריכים להיות ממומשים ע"י משהו ערטילאי. לרוב בני האדם מספיק לגדל ילדים ולעבוד בחוץ, וזה נחשב למימוש פוטנציאל לגיטימי בחברה. יש כמובן כאלה שנולדו עם כשרונות יוצאי דופן, אצלם אין בעיה, כי במהלך החיים הם יממשו את הכשרונות, מי פחות ומי יותר בהתאם ליכולות שלהם.
 
למעלה