אלכסנדרה פן
New member
בוקר טוב וקפוא../images/Emo186.gif
הבוקר קמתי בהחלטה להישאר מתחת השמיכה. אני אמר לעצמי והתייעץ עם אנוכי: "למה לך לקום?
יש לך רק לשלוח ילדה ליומיים לסוג של מחנה בכפר מנחם ואת צריכה לארוז לה חצי בית.
יש לך רק לשלוח ילד לקייטנה במועדונית של בית הספר.
יש לך רק לרוץ לכספומט וגם בדרך לסופר לקנות עוד כמה דברים שחסרים ברשימת הממתקים והצ'ופרים שהגדולה רוצה לקחת לשם.
יש לך רק ישיבה בתשע וחצי במשרד, עם הנודניק הכי גדול בעולם.
יש לך רק להחזיר את הקטן באחת מהמועדונית ולחזור אחרי זה למשרד.
יש לך רק לצאת מהמשרד בשלוש וחצי כדי לקחת את הקטן לג'ודו בגלל שזה חנוכה והמדריך שינה את השעות.
| יש לך רק לקפוץ להוציא את המעיל האדום מהניקוי היבש.
יש לך רק להחזיר את הקטנצ'יק מהג'ודו אחרי שלושת רבעי שעה.
יש לך רק לחזור לעבודה לעוד שעתיים אחרת תוכלי לתלות את עצמך על ה
בגלל שלא הספקת כלום היום.
יש לך רק לחזור הביתה ולעשות שתי מכונות כביסה, לבשל משהו להערב ואולי למחר, להחזיר טלפון לX,Y,Z שגם ככה חושבים שאת סוציומטית כי אין לך זמן להקדים להם/להן.
יש לך רק לחייך לבעלך כשיגיע הביתה בערב כי למי יש כוח לראות אישה מרוטה אחרי שהוא עבד קשה כל כך כל היום... ועוד.... היד.... נטויה.... אז מה נראה לכם? להישאר מתחת לשמיכה ולחכות שהכול יעבור ממול? חנוכה שמח
הבוקר קמתי בהחלטה להישאר מתחת השמיכה. אני אמר לעצמי והתייעץ עם אנוכי: "למה לך לקום?
