בוקר טוב, והעיקר שהגיע סופ"ש
עבר עלי שבוע.... שבגללו לא היו לי אנרגיות להתייחס ולברך: וכל כך רציתי לברך את: אמא קשת - לשחרור הבן - בהצלחה בכל אשר יפנה, ורדו - מצטערת שלא בירכתי אותך בזמן לחזרתך הביתה (אבל את בטח חשת את הברכה השמחה שלי באוויר) ולגבי החדר...לא מתייחסת, רק אאחל בהצלחה בתפקיד החדש לקצין האדום והחתיך שלך !!! מאקי - אין, אין כמו רגילות, ובעיקר שמריחים את השיחרור , אצלנו כבר כל כך מזמן לא היה ברגילה. Rוני אייך ניגמר בסוף עם המיפגש המשפחתי? ועכשיו - מבקשת שתברכו אותי - התגייסנו לצבא, כן לצערי הרב, נ' אחרי שנתיים ניפגש בצבא האמיתי, כן, בצבא האמיתי, בו לא מכירים אותו, בו מתייחסים אליו כאל תחמן בפוטנציה ואפשר לשקר וסתם כניראה מפקדים שטרם פגש בהם בשנתיים הקודמות, נ' כבר שנתיים בצבא, לא זוכרת שאי פעם ביקש משהו, גם לא זוכרת ש"חטף" משהו כעונש על משהו, נכון שזה די נדיר, אבל מה לעשות זה נ' שלנו (יש לי את ג'וני לאיזון...), כפי שסיפרתי , נ' יצא לקורס (שלא כל כך רצה...) לפני שיצא לקורס, ידע שיש לו חתונה ב- 25/11/08 מאוד חשובה, עד כדי כך חשובה שלא רצה לצאת לחתונה בגלל שפחד להפסיד (אני יכולה לחלוק על סדר העדיפויות שלו, אבל כך הוא חש), הבטיחו לו, שאין סיכוי בעולם שלא יתנו לו לצאת. ביום שהגיע לקורס, הביא את ההזמנה ואמר להם שזו חתונה של בן-דוד שלו ומאוד חשוב לו לצאת, השיבו - יבדקו ויחזירו לו תשובה, בסופ"ש אמרו לו שאין בעיה הוא יוצא. ביום ב' חזר המ"מ ואמר, שהיתה לו בעיה אישית וכעת הוא רואה שטעה ולא מאשר לו את היציאה. נ' מכיוון שאתם לא מכירים, אז אומר רק שהוא בחור מאוד מאוד שקט ושקול, אף פעם לא צועק או רב, עד... שהסעיף עולה לו והוא מתפוצץ ואז הוא לא מכיר אף אחד וגם התגובות שלו מאוד לא רגילות. והוא התפוצץ - והתחיל דין ודברים עם המ"מ, שאמר לו שהוא לא יכול לצאת כי - טעה וכעת רואה שלא יצליח להשלים את החומר, ואז נ' (שללמוד הוא בהחלט יודע) אמר לו שהוא רוצה לדעת איזה חומר הוא לא יכול להשלים ואמר שהוא מוכן לסגור 30 יום ולהשלים את החומר... וגם לא יכול להיות ש"אתה טועה ואני אוכל אותה..." המ"מ הצעיר אמר לו - שהוא כרגע לא יודע מה החומר. נ' - "אתה מבין שזו לא תשובה, לא יכול להיות שתגיד לי שאני לא אצליח להשלים את החומר שאתה בכלל לא יודע מהו? - אני מבקש שיחה עם המ"פ". המ"מ - לא תקבל נ'- "אני כבר שנתיים בצבא, ומכיוון שהתשובה שלך לא הגיונית, אני זכאי לשיחה עם המ"פ." אנחנו - אם אתה צריך אז תגיד להם שאנחנו ניקח אותך ב- 16:00 ותחזור עד 05:00 בבוקר. חיכה עד חצות וחצי (00:30) של יום שלישי (יום החתונה) ואז קיבל אותו המ"פ (לאחר שהתחמק ממנו כל היום ולא השיבו לו כלל אם תהיה לו שיחה). בשיחה המ"פ אמר לו שיש בעיה של כ"א וכו' ולכן לא משחררים אותו. אמר לו שיש חייל בן לאמא חד הורית שנוסעת למחרת לחו"ל... נ' אמר לו - שברור שמגיע לבחור קודם אבל -קשה לו להאמין שהאמא נוסעת מהיום למחר וזה בטח היה ידוע מראש... נ' גם אמר - שאם היו אומרים לו שיש בעית כ"א, יש כוננות מבצעית, צריך עכשיו חובש דחוף - לא היה פוצה פה והראשון שמתנדב לתפקיד, שהוא שנתיים בצבא ומעולם לא ניתקל בדברים כאלו, שיכולים לבדוק את התיק האישי שלו ולשאול את המפקדים שלו, אם הוא פעם ביקש משהו, חייבים לו כבר רגילות של שנה והוא מבין את המצב ואפילו לא פנה לבקש וכו', ואייך פתאום צצה בעיית כ"א שלפני כמה שעות זו היתה בעיית חומר לימודים... נ' סיכם את השיחה ואמר למ"פ - שהוא מרגיש מרומה, ששיקרו לו ושהשתינו עליו בקשת... אני כמובן בSMS לתוך הלילה, ניסיתי להרגיע אותו ואמרתי לו שזו רק חתונה ושלא יעשה שטויות, כי כפי שאני מכירה אותו, כשהוא מתפוצץ הוא לא בדיוק חושב... מאז, אני מגששת בזהירות והבנתי ש"החומר שלא יוכל להשלים" זה כניראה שמירות... נכון - זו רק חתונה, ואייך אמרתי לבעלי (כן גם הוא בבית...) דח'ילאק - קצת פרופורציות - אז אמרו, הבטיחו והנה הגיע הזמן לפגוש בחיים האמיתיים... כדי שלא יתקפו אותי כאן במשפטים כמו - כולו חתונה, מה קרה? אז הבטיחו, יש דברים קשים וחמורים יותר - נכון, הכל נכון, אני לא חושבת שהחתונה שווה את ההרגשה הזו שלו , אבל - כאן מגיע אבל גדול - אני אמא והוא ילד במצוקה שברגע זה הוא חווה עלבון גדול - מבחינתו. לאחר המיקרה, כתבתי לו גם אתמול בבוקר SMS ובו כתבתי - בוקר טוב, מה נישמע? קיבלתי SMS - שאמר - די, נו כל יום אני אגיד בסדר, שומר... (יענו - תפסיקי לחפור...) עניתי לו - אוהבת אותך ודואגת לך, כזאת אני - אמא... אבל הבן כל כך פגוע, שכואב לי עליו, אני כל כך מקווה שלא יעשה שטויות, שיסיים את הקורס ויחזור לצנחנים, שם עבורו זה המקום המתאים (לא ששם הוא בקייטנה). מקווה מאוד שיסיים את הקורס... הוא אמור להגיע ביום שישי, ואני מאוד מקווה שירגע ושתהיה שבת נעימה