בוקר אור אנשים נשים ו.....

בוקר אור אנשים נשים ו.....

בוקר זה נפלא... יש פינוק שכזה, שלא נראה כך, בעונג של מפגש מול הרוח הלוחשת, בוקר שכזה, הסנטר קצת מורם יש רוגע נדיר... במפגש הרוחות העדין של הבוקר הזה, עם הגוף. יש גם את ריח הלחם שמגיע מהול ומשכר.. יש גם את הארומה.. אוושות הקפה זה שמגיע רפוס צלצולי כפיות סובבות.. אלה שממיסות את כל המתוק לפרודות רטובות כמו מהאלה שיצאו רק עכשיו,אל בתי הקפה הקטנים אל מול הים . יש נשיבה אלגנטית שכזאת הנתיב אצילי, הוא הזה שהולך לאיטו על הדרך, שפילסו עבורו מחשבות טריות . הן נולדות כאן, בבוקר שכזה כן, יש .... יש רגעים שכאלה . והנה, עוד אחד שכזה … מתכנסת אל עצמי... עוצמות חבויות שעוטפות ... מסתבר כך, כמו מצבור מצברי של כוחות התנועה והכוח הזה כמו הרחש, מתרחשים במרחק נגיעה מרחק נגיעה ומרחק נגיעה, הוא בכל זאת מרחק למרות שהכל בא באלפיי פרודות עד אליינו . מוזר וזה בקמצוץ שישנו, יוצר בנו טוב ... מין בוקר שכזה.... אצילות מרחפת מהולה וניספגת בארומה של ניחוחות מתמזגים ונמהלים אל תוך כל פרודות שבגוף... מעין מצבר משנע..מניע..מזיז...משלהב. כן מין בוקר שכזה...
 
... ממרחק נגיעה אל הלב החם שלך...

ממרחק נגיעה אל הלב החם שלך... מבודדת בפליאה את המילים, שמפצחות עבורי בקודים סודיים את המיכשולים שבדרכי אליך. נושמת את השפתיים היודעות להרגיע פחדים וסופות נילוות. ואתה עובר קשתות, רגיש למינעד. עם הסערות שמשאירות אותי כאן – איתך...
 

טשטושה

New member
אקסייט...

היתה תקופה כזו, שהמילים הגיעו ספק משולבות אך מאוד הדוקות - הן ידעו את מקומותיהן לבד ורק האצבעות הן אלו שבאו עם ליל לסדר אותן על המקלדת לקראת המחול שפאר את הצג... עירא... הפרודות הללו שנושבות ממך דקיקות, דקיקות הביאו לי משב עם ריח מוכר, עם תחושבה של רוח שליטפה פעם בין הגוף לחולצה והיתה שמורה רק... היה היֹה היָה עירא... ואם לא טעיתי, והדורון הזה אצלך כעת, לטפי בשמי אחת ארוכה, נשימה ארוכה ודוק ממָצֶה... עונג כתיבת הבוקר הבוקעת ממך - ע ו נ ג !!! היי ברוכה,
 
למעלה