בופור

התמ-ים

New member
בופור

ראיתי אמש את הסרט, לאחר שקראתי את הספר ("אם יש גן עדן" של רון לשם)... וקשה לי לצאת מהמחשבה שהסרט פשוט פספס כל כך הרבה דברים שהספר ניסה להציג. בסרט אין התקשרות לדמויות, כמו בספר. בספר אתה נקשר לדמות, צוחק איתה, מתלהב מכל שטות שלה, כואב איתה, מכיר אותה - ומידי פעם - בום. אתה מקבל את המכה וכואב אותה. כל הווי המוצב, שתואר בספר - ממש לא הוזכר בסרט. דמות ראשית בספר, כמו זיתלאווי, בקושי מופיעה בסרט. בסרט יש בעיקר את המתח שבשגרת החיים במוצב. בספר יש הרבה יותר. אפשר לומר שדי התאכזבתי. אגב, משהו ששמתי לב אליו אמש (אפרופו יום הזכרון למשפט אלטמן), כיבוש הבופור היה בשישיייי לשישיייי שמונים ושתיים ...
 
אני אישית לא קראתי את הספר אז בשבילי זה עוד

סרט ישראלי טוב עם כל האלמנטים הצבאיים המייחדים אותנו. וחוץ מזה עוד גאווה לישראל.
 
למה אתה חושב שהסרט הוא "גאווה לישראל"?

מהם "האלמנטים הצבאיים המייחדים אותנו? רגע השיא של הסרט הוא שהחיילים מפוצצים את מה שהיה מבצרם , וכמובן הבריחה שמתלווה אליה במציאות. זה האלמנט הצבאי המייחד אותנו לדעתך?
 

Rockamora

New member
לדעתי הוא התכוון לדוב הקריסטל

שכיבד את הסרט.
 
למעלה