בולמיה

[dolphins cry]

בולמיה

אין לי כבר למי לפנות. בתחילת חודש מרץ התחלתי להקיא. לא סיפרתי לאף אחד על זה. אחרי זמן כבר כמו לא כיולתי יותר וסיפרתי לידיד שלי, זה לא היה נראה כאילו ממש אכפת לו. סיפרתי לעוד 2 ידידים וכשהם עשו מזה ביג דיל החלטתי שאני משקרת ואומרת שהפסקתי כדי שיעזבו אותי. עד עכשיו אני ממשיכה ולפני כמה ימים שמעתי את אבא שלי אומר לאמא שלי שנראה לו שאני בולמית. באותו יום שהוא אמר את זה ההורים נסעו לחו"ל ל10 ימים כך שזה לא משנה לי, אבל אמא לי באופן קבוע מנסה לשכנע אותי לראות רופא כי "נראה לה שאני לא בסדר". אני לא רוצה לספר להורים שלי, בחיים לא, וגם לא לאחיי. אני גם לא רוצה ללכת לטיפול כלשהו, אני רוצה לטפל בזה בעצמי לבד. מה אני עושה?

 

[סתם ילדה אחת1]

.

הולכת להורים ומבקשת טיפול זאת הדרך היחידה החוצה.. לכי אליה! רק ההורים יכולים לעזור בטיפול ילדה רק ההורים הם מממנים את גרה איתם הם התמיכה שלך פני אליהם הם ידעו לעזור ולגשר בינך לבין מטפלת

 

[psycho maiden]

מחזקת את דברייך ../images/Emo70.gif

תבקשי עזרה מההורים, הם יעזרו לך, רק בעזרתם את יכולה לצאת מזה ! זה שאת רוצה לצאת מהמחלה הארורה הזאת - זה כבר משהו ע נ ק

תלכי לטיפול מתוקה, לבד זה קשה ומייגע ... תעזרי לעצמך- תלכי לבקש עזרה מההורים , הם לא יפנו לך גב- אני בטוחה ב100% ! הם יעזרו לך, אולי בהתחלה יהיה קשה, אבל בסוף יהיה טוב, את תצליחי , בעזרתם, ביחד, לא לבד.

 

[osmolit2]

../images/Emo45.gif

מותק, לבד זו לא הדרך.... ואם ההורים שלך כבר ערים לבעיה, והעיניים שלהם כבר פקוחות- זה אולי יקל עליך לבקש מהם. דברי איתם, וספרי לנו איך הלך...

 

[inner light]

ברוכה הבאה../images/Emo20.gif

תראי.... לבד זה בלתי אפשרי. ואני יודעת למה אני אומרת לך את זה... כל כך הרבה שנים ניסיתי את הלבד הזה.... וזה התחיל כמו שאת אומרת... סיפרתי ואז חזרתי בי...כדי שלא יבלבלו לי במח... ושנים חייתי עם שקרים על גבי שקרים... ואת יודעת מה אומרים על שקר? "יש לו רגליים"...וזה נכון. אולי כדאי באמת שתביני שלבקש עזרה ושלהודות שיש בעיה זה לא בושה. וככל שתהיה לך יותר תמיכה מסביב...יהיה לך יותר קל. ואת לא רוצה טיפול? זה באמת נשמע לי כמו "טוב לי ככה".... תראי... המחלה הזו לא תביא לך שום דבר טוב בחיים- ההיפך הוא הנכון. ואם את רוצה לטפל בזה...אי אפשר לבד. טיפול זו הדרך הכי טובה. את לא צריכה לעבור את זה לבד.... באמת שלא

 

[ירגזי כחול]

...

מסכימה עם כולם. קשה לספר להורים, וקשה אחרי זה כשהם יודעים, אבל אין דרך יותר טובה לעזור לעצמך. ודוגרי הרבה יותר קשה לחיות עם הבולמיה כמו שאת חיה איתה עכשיו... וזה רק נהיה יותר קשה ויותר הרסני. ואם בכל זאת אין לך שום כוונה לדבר עם ההורים... אולי בתור התחלה אפשר לגשת לעו"סית בבית הספר. או משהו בסגנון. לא מבינה בזה הרבה... רק יודעת שאת צריכה עזרה וכמה שיותר מהר כי ככל שנופלים לזה יותר יותר קשה אח"כ לצאת. ו..בלי קשר... חיבוק גדול

וברוכה הבאה.

 

[dolphins cry]

:\

תודה אבל אני לא יכולה בשום פנים ואופן לפנות להורים אני אתמודד עם זה לבד אני רק צריכה לדעת איך :\ שמעתי שיש תרופה, משהו שעוזר.. אבל זה בטח עם מרשם.. ולרופא אני לא רוצה ללכת..

 

[מי שהיא 1]

מותק.

אם הייתה תרופה כזו את לא חושבת שהפורום הזה היה קצת פחות שוקק?... אין תרופה ואים קסמים. יש רק עבוד עצמית וטיפול ולדעת לקבל עזרה. אם ההורים שלך קצת מודעים לפנות אליהם יכול להיות צעד שמאוד יעזור לך וביחד תחשבו על איזה סוג טיפול את יכולה ללכת. למה את כלכך חוששת לדבר איתם?