dolphins cry
New member
בולמיה
אין לי כבר למי לפנות. בתחילת חודש מרץ התחלתי להקיא. לא סיפרתי לאף אחד על זה. אחרי זמן כבר כמו לא כיולתי יותר וסיפרתי לידיד שלי, זה לא היה נראה כאילו ממש אכפת לו. סיפרתי לעוד 2 ידידים וכשהם עשו מזה ביג דיל החלטתי שאני משקרת ואומרת שהפסקתי כדי שיעזבו אותי. עד עכשיו אני ממשיכה ולפני כמה ימים שמעתי את אבא שלי אומר לאמא שלי שנראה לו שאני בולמית. באותו יום שהוא אמר את זה ההורים נסעו לחו"ל ל10 ימים כך שזה לא משנה לי, אבל אמא לי באופן קבוע מנסה לשכנע אותי לראות רופא כי "נראה לה שאני לא בסדר". אני לא רוצה לספר להורים שלי, בחיים לא, וגם לא לאחיי. אני גם לא רוצה ללכת לטיפול כלשהו, אני רוצה לטפל בזה בעצמי לבד. מה אני עושה?
אין לי כבר למי לפנות. בתחילת חודש מרץ התחלתי להקיא. לא סיפרתי לאף אחד על זה. אחרי זמן כבר כמו לא כיולתי יותר וסיפרתי לידיד שלי, זה לא היה נראה כאילו ממש אכפת לו. סיפרתי לעוד 2 ידידים וכשהם עשו מזה ביג דיל החלטתי שאני משקרת ואומרת שהפסקתי כדי שיעזבו אותי. עד עכשיו אני ממשיכה ולפני כמה ימים שמעתי את אבא שלי אומר לאמא שלי שנראה לו שאני בולמית. באותו יום שהוא אמר את זה ההורים נסעו לחו"ל ל10 ימים כך שזה לא משנה לי, אבל אמא לי באופן קבוע מנסה לשכנע אותי לראות רופא כי "נראה לה שאני לא בסדר". אני לא רוצה לספר להורים שלי, בחיים לא, וגם לא לאחיי. אני גם לא רוצה ללכת לטיפול כלשהו, אני רוצה לטפל בזה בעצמי לבד. מה אני עושה?