בוכה מבפנים

בוכה מבפנים

שלום בנות יקרות , בחודש וחצי האחרונים אני משתתפת סמויה בפורם הזה. לפני חודש וחצי איבדתי את התינוקת שלי - ילדתי בשבוע 28 בלידה שקטה. הגעתי לביקורת שגרתית אצל הרופא, שבישר לי שאין דופק. הייתי יומיים עם זרוז שבסופם נולדה המלאכית היפה ומקסימה שלי, אבל - מתה. חשבתי שאני בין היחידות שזה קרה להן, ועצוב לי לקרוא את כל הסיפורים של כל בנות הפורם. אני קוראת ובוכה. רוב הזמן אני מתפקדת כמו שצריך פחות או יותר (יש לי עוד ילדים בבית למזלי) , אבל יש רגעים קשים של שבירה, בהם אני מרגישה כל-כך לבד, וזה נורא קשה. אפילו בן זוגי היקר לא נמצא איתי בקושי שלי. אני יודעת שהוא רוצה לעזור, אבל זה פשוט לא כל כך כואב לו, אז מה אני יכולה להגיד? למי אני יכולה לבכות ? אני לא רוצה להעיק על אף אחד, ולכן אני מתקשה להעזר באחרים, אבל אני נשארת עם הכאב הזה מדי לבד. אני יודעת שאתן תצליחו להבין את מה שעובר עלי. מה עושים? בוכה מבפנים.
 
יש ודאי אנשים שלא תעיקי עליהם

שלום גם אני בוכה ובוכה. המחשבה על כך שאני מעיקה קשה, אבל יש אנשים שתמיד היו שם, ונמצאים גם עכשיו. אמא, החברות הטובות, אין כמעט אשה שלא תבין את הצורך שלך לבכות על מה שקרה. תבכי, אל תחששי ואל תתנצלי.
 

נאשא

New member
עלינו את לא מעיקה

אנחנו כאן בשביל כל טיפה שתיזל, עם חיבוק גדול. מאד הצטערתי לשמוע על מה שקרה לכם, זה נורא.
 
תודה

תודה לכן, אני באמת זקוקה להרבה חיבוקים. אני חייבת לשתף אתכן בחויה לא נעימה שהיתה לי היום. יש בזמן האחרון טרנד של לשאול "הכל טוב?" במקום "מה נשמע?" לאחר הרבה זמן שזה מפריע לי, אמרתי היום בעדינות למישהי , שקשה לי עם השאלה הזו. שבחודש וחצי האחרון לא כל כך טוב לי... היא נעלבה ממני. עכשיו אני גם מרגישה לא נעים שאמרתי לה משהו. לא מספיק קשה לי. אני חושבת שהיא פשוט שכחה מה קרה לי, ואני לא יכולתי עוד לומר משהו. אגב, מה עברתי? הפלה? זה לא נראה לי מתאים לחוויה הנוראית הזו. עוד לא מצאתי את המילה המתאימה לזה.
 

נאשא

New member
באמת איך מגדירים?

זו שאלה קשה. למה לא לדבר על זה כלידה? הרי זו הייתה לידה לכל דבר, לא? אז מה אם בשבוע מוקדם יחסית לציפיה מלידה, זה מה שעברת, לא? וכששאלו אותי "הכל טוב?" הייתי במפורש אומרת "לא", ויש לי חברה שהייתה פעם בפורום שלנו (היום היא כבר פחות), שהייתה גם נותנת את כל ההיסטוריה של מה לא טוב. אנשים לא מצפים לתשובה הזו ולכן זה קצת מכה מתחת לחגורה ואולי ילמד אותם לקח.
 

ליא11

New member
יקרה, בוודאי שעברת לידה. הרי פגים

נולדים בשבועות כאלה, ומביסים את המוות. זה שהבת שלך והבן שלי נולדו לא נושמים, לא עושה אותם פחות יצור אנושי מפג שנולד באותו שבוע, ולשמחת כולם שורד. לכן עברת מה שנקרא "לידה ----" (אם אינך יודעת מהי המלה שמשלימה את ההגדרה, אני מאמינה שמישהי כבר תכתוב את זה אחרי. אני פשוט עדיין לא מסוגלת לאמר או לכתוב את צמד המלים הזה). איתך, ליא
 
ממש כך

אתמול בעלי דיבר עם אחותו ואמר לה "מאז ההפלה....", ואני התעצבנתי ואמרתי לו שלא עברתי הפלה, זו היתה לידה. זה נשמע סמנטיקה, אבל נדמה לי שבשבילנו זה הרבה יותר מזה...
 

ליא11

New member
יקרה, אני מתנצלת מראש על החדירה

לחייך האישיים, אבל אני במקומך הייתי מעמידה את אבי התינוקת (כן, ממש תינוקת), על טעותו כך שלפחות לידי הוא לא היה קורא לאובדן "הפלה". איתך הסליחה על חוצפתי, אך הידיעה שלי את עומצת כאבך מול גימוד החוויה הקשה באמצעות מלים לא מתאימות, זה פשוט מקומם אותי. מקווה שלא נפגעת. ליא
 
ממש לא נעלבת

זה באמת מאד קשה לי. הוא התגבר על זה ועבר הלאה, אומר שהוא לא באבל יותר, ושהוא שמח שזה נגמר כך ולא בילדה פגועה, שזה קשה יותר. ( אני מתנצלת בפני הורים לילדים פגועים). אני לא מצליחה להתנחם בזה, וכרגע זה רק מרחיק אותנו. אני מתקשה להיעזר בו (למרות שהוא מאד רוצה) בגלל שבשבילו זה כאילו נגמר. אז על מה נשאר לי לכאוב כל כך? אני חייבת לומר להגנתו שבשעת הלידה הוא מאד נשבר, התחבר לאובדן, וכאב מאד, אבל לאחר הקבורה זה נגמר מבחינתו, ואני נותרתי עם הדמעות...
 

ליא11

New member
הייתי תַקיפה מידי, מתוך הזדהות עם

כאבך. ושמחה שלא נעלבת. אני עדיין עומדת על זה שלפחות לידינו אנשים צריכים לנסח נכון את הדברים, אבל את יודעת מה? יכול להיות שהוא אפילו קרוע מבפנים כמוך, אך לא מחצין זאת בכדי כביכול "להיות חזק עבורך", ועוד כל מיני סיבות. הרבה כתבו כאן בפורום באותו ענין בדיוק, על ההבדלים בהתמודדות שלהן ושל בעליהן, ונראה כי גברים פשוט מעבדים את זה אחרת, אם רק מהטעם שלא הם נשאו את התינוקות. הם בד"כ מצליחים לחזור אל שביל החיים יותר מהר מאיתנו, גם אם עדיין יושב להם המחנק בגרון. אני מאד מאד מקווה שהאובדן הנורא והעצוב כל כך לא ירחיק ביניכם (הנה אני שוב דוחפת את האף). זה רק מוסיף עצבות על עצב. חבל... נסו למצוא את הדרך... גם כך מספיק קשה... איתך, ליא
 

אמאדובה

New member
אמא בוכה ויקרה ../images/Emo7.gif

ראשית אני משתתפת בצערך הנורא. אני איבדתי תינוקת בשבוע 18 (גם מבחינתי זו תינוקת ולא עוברית, וקשה לי לשמוע שאומרים שזו הפלה... וזה עוד בשבוע מוקדם הרבה יותר משלך). שוב ושוב אני קוראת פה על בעלים שאמרו "האבל מבחינתי נגמר" ואני נזכרת במה שהיה אצלנו. גם בעלי היה איתי מאוד בהתחלה, ואז אני המשכתי לבכות ולהתאבל והוא כאילו המשיך הלאה. הוא אמר לי בדיוק אותו דבר - "אני כבר לא עצוב, גמרתי להתאבל". ואני כל כך מבינה אותך שזה מקשה להיעזר בו, כי לכאורה הוא לא מבין מה עובר עלייך. בדיעבד אצלנו, התברר שהאבל לא נגמר אצלו, בכלל. הוא פשוט קבר הכל עמוק, ואז יום אחד הכל פרץ החוצה בגלל טריגר מסויים, והוא הבין שבניגוד אליו - האבל שלו נמצא שם אבל הוא לא עיבד אותו. ואני הבנתי שלכל אחד מאיתנו יש דרך אחרת להתמודד, ועד כמה שקשה צריך לקבל את זה. דברי איתו, למרות שזה קשה. ספרי לו מה עובר עלייך ועודדי אותו לספר לך מה הוא מרגיש. (ואל תרשי לו לקרוא לזה הפלה אם זה מכאיב לך... זו באמת לא הפלה, בכלל!) ובכל מקרה, אנחנו כאן. יש הרבה דברים שבנות הפורום שמעו ממני והבינו לחלוטין, ובעלי לא יודע עליהם בכלל. לא יודעת אם זה טוב או רע, פשוט המציאות. סליחה על המגילה...
 

דנימר

New member
שולחת לך חיבוק

נורא נורא קשה. ואני ממש לא אוהבת שאומרים לי שעדיף שנגמר ככה ולא בילד פגוע. לדעתי אלו ממש לא שתי האפשרויות היחידות. אומרים לי שיכול היה להיות יותר גרוע. זה אמנם נכון, אבל יכול היה גם להיות הרבה יותר טוב. בינתיים מחבקת ומחזקת אותך. זה נורא נורא קשה.
 

ליא11

New member
אני משתתפת בצערך ומושיטה לך יד

תומכת. גם אני ילדתי את בני שאיננו בשבוע 28, וגם הוא נולד לי לא נושם. אנחנו כאן בשבילך, מקשיבות, מבינות, מחבקות... ליא
 

לי אור100

New member
מחבקת אותך ../images/Emo201.gif

יקירה, את במקום הכי נכון והכי מבין ואת ממש לא מעיקה אני בוכה יחד איתך ומחזיקה לנו אצבעות שנצא מהפורום הזה ונגיע לפורום השכן ונוכל לפרסם את סיפורי הלידה שלנו ולחייך סוף-סוף חיוך אמיתי ולדעת שעברנו את זה וגם לנו מגיע נס קטן/נוסף
 
תודה..תודה...

תודה רבה על המילים החמות והמנחמות. לפעמים אני מרגישה יותר קרובה אליכן מאשר אל החברות הטובות שלי, ויש לי כאלה. נקווהלעתיד טוב יותר, קצת קשה לראות אותו מכאן, אבל אני מקווה שהוא עוד יגיע.
 
למעלה