בוא נאמר...

[וולט פרייזר 1]

אין לי ויכוח איתך

יש לך הצעות אחרות?
אף שיטה של השקעה לא פועלת תמיד, וזו המשמעות של סיכון - קרי, אין ודאות. לטענתי, שיטה לפיה משקיעים מדי שנה במשך מספר שנים חלק מהסכום במדדים בפיזור רחב הינה שיטה מצויינת להרוויח כסף. אם הסתירה שלה היא שלפני כ-80 שנה, היתה שנה אחת בה זה לא פעל (וגם לפי הדוגמה שלך, מי שחילק השקעתו בין השנים 30,31,32,34 ראה רווחים די במהרה ולא אחרי עשרים וחמש שנה כטענתך), אז מדובר בשיטה די טובה. אני כן מסכים איתך שאם בכוונתך להשקיע את כל סכום ההשקעה כיום ואתה יודע שתזדקק לו בשנת 2010, אתה לוקח סיכון גדול מאד. אם הגישה שלך היא שיש לפסול שיטה שעובדת ב-99% מהמקרים (כפי שאמרת - "לא יעזור לי" אם תיפול באחוז הבודד של כשלון), נראה לי שגם מק"מ מסוכן מדי בשבילך (ומה יקרה תיפול פה פצצת אטום? מה יקרה אם הממשלה תכריז על שמיטת חובות?). אולי כדאי לך לדבוק בשיטות הישנות של "מתחת לבלטה" (שגם בה יש סיכונים).

אין לי ויכוח איתך
אני מסכים לכל מה שאמרת רק כמשקיע קטן בנקודה על גרף ההיסטוריה - הכל יכול לקרות. תודה בכל מקרה על ההסברים המלומדים. פיס

 

[tomi32]

אז אין מחלוקת, ומילה לסיום...

אין לי ויכוח איתך
אני מסכים לכל מה שאמרת רק כמשקיע קטן בנקודה על גרף ההיסטוריה - הכל יכול לקרות. תודה בכל מקרה על ההסברים המלומדים. פיס

אז אין מחלוקת, ומילה לסיום...
אתה צודק שהכל יכול לקרות ואני אחזק את עמדתך בכך שאומר שמעטים האנשים שיכולים לדבוק בהשקעה לטווח ארוך (אפילו עשר שנים הן זמן רב שלא לדבר על שלושים וארבעים שנה). רוב האנשים לא יודעים מה יהיו צרכיהם בעוד מספר שנים, מתפתים לצריכה מוגברת, נבהלים מירידות וכיוצ"ב. מחקרים מראים שבדרך כלל טווח ההשקעה בפועל קטן מהטווח המתוכנן [ואף אחד מאתנו, כולל מי שמודע לעניין, לא חף מבעיות אלו]. ובכל זאת, הסיכון האמיתי בעיני הוא שהחסכונות לא יספיקו לגיל זקנה. ולכן השקעה "בטוחה" במק"מ עשוייה להתברר כהימור פרוע למדי על תוחלת חיים נמוכה, כי אחרת הכסף פשוט לא יספיק. למי שפורש כיום בגיל 60 (מעטים אלו שעובדים עד גיל 67) צפויות למעלה מעשרים שנים של ניצול חסכונות, ובמהלך רובן הוא יהיה במצב בריאותי טוב כך שהוא יוכל וירצה לבזבז הרבה (הכל סטטיסטית כמובן). עם קיצור שנות העבודה והעלייה בתוחלת ובאיכות החיים ניתן לצפות שבני השלושים של היום יצטרכו חסכונות שיספיקו להם לכשלושים שנה וזה הרבה מאד. לכן, לדעתי (ושוב, לא לחשוד בי ביהירות, מדובר בהצעה של גדולי הכלכלנים בעולם שאני רק מתרגם לכאן) חסכון לגיל זקנה, או כל חסכון ארוך טווח אחר צריך להיות רק בקניית מדדים תוך הקפדה על עקרונות ההשקעה (ביניהם: פיזור, מיצוע והפחתת סיכון ככל שמתקרב מועד הפדיון).

 

[la DVD]

ברור שהרויח

ומה המסקנה?
אין ספק שבבורסה יש נפילות כואבות לצד עליות מרשימות וברור גם שמי שקונה גבוה מרוויח פחות (או מפסיד) יותר ממי שקונה נמוך. השאלה היא אם ניתן להסיק משהו מהעבר, או שמדובר בפרטי טריוויה בלבד. הטענה היא (וכמובן לא אני המצאתי אותה) שבטווח הבינוני והארוך יש קשר בין צמיחה כלכלית לשערי המניות. ולכן אם מניחים שהצמיחה תמשיך (וזו הנחה לא טריוויאלית), יש לפעול בהתאם. כפי שכתבתי למעלה - מי שקנה מדדים בפיזור עולמי, חילק את השקעתו למספר מועדים והמתין למעלה מ-5 שנים, הרוויח כמעט תמיד בכל תקופה והרוויח תמיד ב-30 השנים האחרונות.

ברור שהרויח
בתווח הגדול כל השקעה גודלת. השאלה היא אם בתווח הגדול מאוד ובפיזור מוחלט, האם אתה מקבל יותר מאחוזי התשואה שנקראת "ריבית חסרת סיכון" כשאתה משכיר למישהו את הכסף שלך ומקבל על זה דמי שכירות של 5%. בתווח הגלובאלי הארוך מאוד אף אחד לא הצליח להוכיח שהשקעה במדדים תתן יותר מריבית חסרת סיכון. לראיה הדאו ג'ונס צמח ב-100 שנה בזווית של 5 אחוז. לא כולל אינפלציה.

 

[la DVD]

למעשה זה כמעט חוק פיזיקלי

ברור שהרויח
בתווח הגדול כל השקעה גודלת. השאלה היא אם בתווח הגדול מאוד ובפיזור מוחלט, האם אתה מקבל יותר מאחוזי התשואה שנקראת "ריבית חסרת סיכון" כשאתה משכיר למישהו את הכסף שלך ומקבל על זה דמי שכירות של 5%. בתווח הגלובאלי הארוך מאוד אף אחד לא הצליח להוכיח שהשקעה במדדים תתן יותר מריבית חסרת סיכון. לראיה הדאו ג'ונס צמח ב-100 שנה בזווית של 5 אחוז. לא כולל אינפלציה.

למעשה זה כמעט חוק פיזיקלי
לא הגיוני שהשקעת מדדים בתווח הארוך תהיה יותר מריבית חסר סיכון כי אז היה צומח כסף מכלום. אם השקעת מדדים היתה בפירוש, מעל לכל ספק, יותר תשואתית מריבית חסרת סיכון, אז היו קורה אחד מהדברים הבאים: א) אף אחד לא היה קונה אגח"ים. ב) רמות התשואה של האגחים היו גבוהות יותר כדי להיות אטרקטיביות.

 

[קרלטון]

קח בחשבון

למעשה זה כמעט חוק פיזיקלי
לא הגיוני שהשקעת מדדים בתווח הארוך תהיה יותר מריבית חסר סיכון כי אז היה צומח כסף מכלום. אם השקעת מדדים היתה בפירוש, מעל לכל ספק, יותר תשואתית מריבית חסרת סיכון, אז היו קורה אחד מהדברים הבאים: א) אף אחד לא היה קונה אגח"ים. ב) רמות התשואה של האגחים היו גבוהות יותר כדי להיות אטרקטיביות.

קח בחשבון
שיש פה שני מוצרים שונים עם שימושים שונים - הריבית המובטחת של האג"ח לשנה או שנתיים לא תהיה מובטחת במניות לתקופת זמן כזאת. אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנשים צריכים להשתמש בכסף מתישהו, ועל התענוג של להוציא אותו בזמן הקרוב אתה משלם בתשואה נמוכה יותר.

 

[tomi32]

אתה מתעלם משנאת הסיכון

למעשה זה כמעט חוק פיזיקלי
לא הגיוני שהשקעת מדדים בתווח הארוך תהיה יותר מריבית חסר סיכון כי אז היה צומח כסף מכלום. אם השקעת מדדים היתה בפירוש, מעל לכל ספק, יותר תשואתית מריבית חסרת סיכון, אז היו קורה אחד מהדברים הבאים: א) אף אחד לא היה קונה אגח"ים. ב) רמות התשואה של האגחים היו גבוהות יותר כדי להיות אטרקטיביות.

אתה מתעלם משנאת הסיכון
בעולם בו המשקיעים אדישים לסיכון אתה צודק. אך העולם שלנו שונה. רוב המשקיעים מעדיפים הכנסה מובטחת של 50 על פני השקעה שנותנת 0 בהסתברות של 50% ו-100 בהסתברות של 50%. מאחר וטווח ההשקעה של כל אחד מוגבל (ראה תשובתי למעלה) ואין בטחון שניתן יהיה להחזיק בנכס עד שהתשואה תהיה חיובית, אנשים מוכנים לשלם פרמיה בשביל המוצר חסר הסיכון.

 

[mnakash]

וזה לא נכון די השקעה במדדי מניות

למעשה זה כמעט חוק פיזיקלי
לא הגיוני שהשקעת מדדים בתווח הארוך תהיה יותר מריבית חסר סיכון כי אז היה צומח כסף מכלום. אם השקעת מדדים היתה בפירוש, מעל לכל ספק, יותר תשואתית מריבית חסרת סיכון, אז היו קורה אחד מהדברים הבאים: א) אף אחד לא היה קונה אגח"ים. ב) רמות התשואה של האגחים היו גבוהות יותר כדי להיות אטרקטיביות.

וזה לא נכון די השקעה במדדי מניות
מסוכנת יותר מהשקעה באפיקים "חסרי סיכון" כמו אג"ח ממשלתי.

 

[tomi32]

אני חושב שאתה טועה

ברור שהרויח
בתווח הגדול כל השקעה גודלת. השאלה היא אם בתווח הגדול מאוד ובפיזור מוחלט, האם אתה מקבל יותר מאחוזי התשואה שנקראת "ריבית חסרת סיכון" כשאתה משכיר למישהו את הכסף שלך ומקבל על זה דמי שכירות של 5%. בתווח הגלובאלי הארוך מאוד אף אחד לא הצליח להוכיח שהשקעה במדדים תתן יותר מריבית חסרת סיכון. לראיה הדאו ג'ונס צמח ב-100 שנה בזווית של 5 אחוז. לא כולל אינפלציה.

אני חושב שאתה טועה
אם תיקח בחשבון את הדיבידנדים שחולקו תראה שהתשואה על מדד הדאו גבוהה בהרבה מהתשואה על נכס חסר סיכון.

 

[mnakash]

ריבית חסרת סיכון אינה דבר קבוע

ברור שהרויח
בתווח הגדול כל השקעה גודלת. השאלה היא אם בתווח הגדול מאוד ובפיזור מוחלט, האם אתה מקבל יותר מאחוזי התשואה שנקראת "ריבית חסרת סיכון" כשאתה משכיר למישהו את הכסף שלך ומקבל על זה דמי שכירות של 5%. בתווח הגלובאלי הארוך מאוד אף אחד לא הצליח להוכיח שהשקעה במדדים תתן יותר מריבית חסרת סיכון. לראיה הדאו ג'ונס צמח ב-100 שנה בזווית של 5 אחוז. לא כולל אינפלציה.

ריבית חסרת סיכון אינה דבר קבוע
היא משתנה כל חודש. אתה מציג את תשואת המדדים כשווה לריבית חסרת סיכון אבל הריבית עצמה משתנה. כתבת "בתווח הגלובאלי הארוך מאוד אף אחד לא הצליח להוכיח שהשקעה במדדים תתן יותר מריבית חסרת סיכון. לראיה הדאו ג'ונס צמח ב-100 שנה בזווית של 5 אחוז. לא כולל אינפלציה." ולפי מחקר של דה מרקר אתה טועה. הריביות חסרות הסיכון באג"ח הניבו תשואה נמוכה בהרבה ב 70 שנה האחרונות. אין לי את נתוני הריבית של 100 השנים האחרונות אבל לדעתי התוצאה תהיה זהה. השקעה במניות תביא לתשואה גבוהה מריבית חסרת סיכון רוב מכריע של הפעמים כשאתה מדבר על תקופות ארוכות מאד. ואני בטוח ששמעת את המשפט כגודל הסיכון גודל הסיכוי. הסיכון במניות יהיה משתלם רק אם יתנו תשואה גבוהה מריבית חסרת סיכון. אחרת אף אחד לא היה משקיע במניות.

 

[articlimon]

איזו קרן נאמנות? איזו מניות?

בוא נאמר...
ששמתי 20000 ש"ח בקרן נאמנות מנייתית בתקופת צמיחה ממוצעת של הבורסה, כמה לדעתכם סביר שיהייה לי לאחר 3 שנים??? (בהנחה שמדובר בקרן מפוזרת שמשקיעה בעיקר במניות בתקופת צמיחה ממוצעת....???) תשובה...???? מישהו...?????

איזו קרן נאמנות? איזו מניות?
מתוך אתר דירוג הקרנות של מעלות: (לקחתי ראשונה בכל קטגוריה תשואה בשלוש שנים האחרונות) ת"א 100: מיטב ת"א 100 פלוס - 105% ת"א 25: אילנות מעוף בריבוע - 171% כללי: אלטשולר שחם סופה - 139.91% כמובן שכנראה שאלו לא היו שנים "ממוצעות" אבל מי יודע מה יהיה בשלוש השנים הבאות?