בואו נחפש שורשים דומים בעברית.

מיכי 10

Member
בואו נחפש שורשים דומים בעברית.

אין לי מושג למה, אבל יש בעברית שורשים דומים למילים במשמעות שווה, או לפחות מאד דומה.
אני לא יודעת, אבל תוהה אם זה קשור לרבדים שונים של העברית , לתקופות שונות, או מה הסיבה לעושר זה.

למשל השורש ג.ל.ע.. הוא דומה מאד לשורש ג.ל.ה. במשמעות של לגלות, לחשוף.

או ח.ר.ט. ו-ח.ר.ת.. יש להן משמעות שונה במקצת, ובכל זאת דומה מאד.

אני מכירה עוד צמדים כאלה, אבל כרגע חשבתי רק על שניהם.
יש הצעות נוספות
 

מיכי 10

Member
אתה כנראה מתכוון לשטח הריק

שמתחת להודעה שלי.
הבחנתי בזה רק עכשיו, ואין לי מושג. אולי באג קטן?
בכל אופן, לא עשיתי שום דבר בכוונה שזה יקרה. אין שום הפתעה בתחתית הדף.
 

kabeemulo

New member
דיברו על זה פה פעם...

יש תאוריה שפעם השורשים השמיים (זה כנראה היה לפני שהיו שפות שמיות, בתקופה האפרו-אסיאתית, או אולי אפילו לפני כן) היו דו-עיצוריים. מתישהו הם עברו תהליך של להפוך לתלת-עיצוריים, במגוון דרכים: הוספת עיצור "חלש" (ו"ו או יו"ד) באמצע, הכפלת העיצור האחרון, או גם הוספת עיצור שלישי נוסף כלשהו. הנה הודעה מהעבר הרחוק של הפורום (מצאתי בטאגליינז).
 

מיכי 10

Member
אהה, תודה. קראתי שם את דבריו של פלדרייב.

אבל השרשור ארוך וזמני קצר - האם עסקתם שם גם בהבאת דוגמאות כמו שהִצעתי?
 

kabeemulo

New member
יש מספר דוגמאות בחלק מההודעות, אבל בוודאי יש

עוד דוגמאות שלא צוינו שם
 
מה עם "ת.פ.ס." ו"ת.פ.ש."?

או "פ.ר.ס." ו"פ.ר.ש."?
נחשב?
או שמדובר פשוט בשתי צורות איות שונות של אותו הדבר?

נדמה לי שיש הבדלים קלים גם במשמעות... אני צודק?
 

kabeemulo

New member
הסבר:

לגבי תפס ותפש, מדובר באותו שורש מקורי - עם שׂ. בתקופת המקרא ההגה הזה עוד לא התמזג עם ס, והוא נכתב ש. בתקופת המשנה ההגה הזה התמזג עם ס. היום בחלק מהמלים כותבים שׂ ובחלק ס, ובחלק שתי הצורות בשימוש. אבל מדובר בעצם באיותים שונים של אותו שורש, לא בשורשים שונים.

לגבי פרס ופרש, מדובר בשני דברים שונים לגמרי.
 

מיכי 10

Member
כן, זה אותו דבר, וכמו שכתב לך KABE,

גם באבן שושן כתוב:
תפס - צורת משנֶה במקרא: תפשׂ.
תפשׂ - כתיב מקראי מקביל לכתיב המאוחר יותר: תפס.

פרס - במקרא: פרשׂ/
פרשׂ - בספרות התלמודית: פרס.
גם כאן המשמעות זהה.

(בגלל 'פרס' / 'פרש', טעיתי לפעמים וחשבתי שאפשר גם להחליף 'חיפש' / 'חיפס'. אבל אין "חיפס".
).
 

kabeemulo

New member
רגע, מה קורה פה? פרס ופרש זה אותו דבר?

אני לתומי חשבתי שלפרוס זה לחתוך לפרוסות, ולפרוש זה לשטוח, היינו שני דברים שונים ולא קשורים. טעיתי?
 

מיכי 10

Member
לא בדיוק טעית. רק הצטמצמת.


לפרוס ולפרושׂ = למתוח, לשטוח.

*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
בנוסף לזה, לפרוס זה גם לבצוע, לחתוך. (וגם לחלק, לקצוב).

(ולפרושׂ זה גם להושיט, לשלוח).
 
תודה, מעולה


הגם שבדיוק קיבלתי הסבר מאיר עיניים על ההבדל שבין "פרס" ל"פרשֹ".

ממישהי מקסימה, בפורום מעולה.
זה פורום ב"תפוז".
הוא נקרא "בלשנות ושפות העולם" וקוראים לה "מיכי 10".
או משהו כזה.
 

מיכי 10

Member
תודה רבה
מחמיא לי מאד. :)

אבל האם התכוונת לכתוב את זה בפורום אחר? בשפה העברית?

כן, מיכי 10 - לא "משהו כזה".
 


התכוונתי כאן!
והתכוונתי לכל מלה!
וזאת למרות ההומור שניסיתי לשרבב באופן הניסוח, אשר רמז כאילו מדובר בפורום אחר ובאדם אחר בזמן שמדובר בך ובפורום הזה
 

מיכי 10

Member
אז הצלחת לעבוד עלי.


אבל دير بالك (דיר באלכּ), בן, אל תנסה לעבוד עלי שוב, אחרת אנסה גם אני לעבוד עליך.
 

DoronModan

New member
שורשים קרובים

נ.ז.ר (נזיר)
נ.ד.ר

כך לפחות לפי דויד גרוסמן, בספרון המסה שלו "דבש אריות" (שקניתי אך לפני כמה שעות).
 

מיכי 10

Member
וכבר הספקת לקרוא בו? באוטובוס? :) יפה!

נכון, הוא צודק, הם קרובים.
גם לפי מילון אבן שושן, ולפי שפות אחרות, כמו למשל ארמית וערבית.
 
למעלה