בואו נחפש שורשים דומים בעברית.

[מיכי 10]

בוודאי שאני יכולה, אבל מחר. חייבת לישון עכשיו

 

[מיכי 10]

הבטחות צריך לקיים! הנה (מאבן שושן):

נדר - [אוגריתית: נדר; ארמית: נְדַר; ערבית: נַדַ'רַ; קרוב אל נזר].

נזר - [קרוב אל נדר; אכדית nazaru לקלל; ארמית נְזַר; ערבית: נַדַ'רַ].

 

[kabeemulo]

כלומר מדובר באותו שורש מקורי, שהגיע לעברית

גם דרך עברית עתיקה וגם דרך ארמית, אז פעם זה עם זי"ן (מעברית עתיקה) ופעם עם דל"ת (מארמית)?

מעניין. יש הרבה שורשים כאלה בעברית. אעלה כמה בהודעה נפרדת

 

[מיכי 10]

אני לא יודעת.

 

[kabeemulo]

שורשים שהגיעו גם מעברית עתיקה וגם מארמית:

הרבה שורשים שמיים התפתחו להיות טיפה שונים בעברית ובארמית, ואחר כך הצורה הארמית חדרה לעברית – בנוסף לצורה העברית – כך שהיום יש לנו בעברית שתי צורות.

דוגמה אחת שראינו לאחרונה היא מהעיצור ض שנהיה בעברית צד"י, אבל בארמית עי"ן, אם כי בשלב מוקדם העיצור הזה נכתב בארמית כקו"ף, וכך לצד "ארץ" יש לנו "הארקה".

העיצור ظ התפתח בעברית גם הוא לצד"י, אך בארמית לטי"ת. כך לצד "קיץ" יש לנו "קיטנה" ו"בית קיט", ולצד "צפרניים" יש לנו "טפרים".

העיצור ث התפתח בעברית לשי"ן, אך בארמית לת"ו. וכך לצד "עשיר" יש לנו "עתיר", ולצד "שלוש" יש לנו "תלת".

ומן הסתם יש עוד המון דוגמאות – הן מהקטגוריות הנ"ל והן אחרות – שאני לא חושב עליהן כרגע

 

[מיכי 10]

למדתי הרבה ארמית וערבית,

ולמדנו דברים כאלה, אבל אני באמת כבר לא זוכרת. רק נזכרתי במילה "טיפֿרנוֹהי" - 'צפורניים' הארמית, שמאד הרשימה אותי בזמנו.
ואת הדוגמאות שהבאת למדנו באמת. גם אני מכירה אבל לא זוכרת כרגע דוגמאות אחרות.
חוץ מ: 'ארץ' 'הארקה' יש גם 'אַרְד' הערבית.

 

[kabeemulo]

מצחיקה אחת –

לכל המלים האלה (או לפחות לרובן) יש מקבילות בערבית, כמובן: ארץ – ארעא – أرض (ארץ'), שלוש – תלת – ثلاث (ת'לאת') וכו'. אבל הסיבה שהבאתי את המלים האלה לשרשור הנוכחי היא שעקב שאילות מארמית יש להן שתי צורות שונות בעברית

 

[מיכי 10]

צודק

יצאתי לגמרי מריכוז...
בימים האחרונים קורות לי לא מעט תקלות של חוסר ריכוז.
בכלל שכחתי את נושא השרשור כשכתבתי בלילה. סליחה.

 

[DoronModan]

עליזות/עליצות/התעלסות