בואו נחזור רגע בזמן...
בואו נעצום עיניים...ונחזור אחורה... לפני האינטרנט, לפני הסוני פלייסטיישן, לפני משחקי הסגה, לפני הסופר נינטנדו... התקופה ההיא...כשהבילוי היה לשבת "על הגדר", לאכול סנדביץ´ עם שכבה עבה כזו של חמאה. כשגלידה היתה רק וניל/שוקולד ומוכר הגלידות, לא היה האוטו עם המוסיקה. כששוקלד חלב היה עדיין רק "פרה אדומה". כשהמשחקים ששיחקנו היו חמש אבנים, חבל, גלגלון. כשביקשנו רשות מאבא אמא...ללכת לאןשהוא... כשאכלנו ענבים ותפוחים ועגבניות ומלפפונים והיה להם הטעם...הטעם הזה של השדה... כשבטלויזיה היה רק הערוץ הראשון וטלאפלא, ורחוב סומסום, ושידורים ליום אחד מהבוקר ועד הלילה היו רק ביום העצמאות. כשללכת לשחק עם חברים...היה ללכת לשחק בתופסת, בקלאס, או במחבואים. כשמעבר לפינה היה המקום הכי רחוק שחשבנו עליו. כשבפורים התחפשנו לקאובואים או אינדיאנים אמיצים. כשהבילוי הכי טוב היה לשבת עם חברים ולצחוק...ולצחוק עד שהבטן ממש כאבה... זוכרים...אז...אז...כשהיו רק שני סוגים של נעלי ספורט לבנים ושני סוגים לבנות? והפעמים שנעלתם אותן היו רק לשיעורי הספורט? זוכרים את התקופה...שכשהדלקתם טלויזיה זה לקח לה 5 דקות להתחמם...? זוכרים את התקופה שאם נקראתם לחדר המורים או יותר גרוע...לחדר המנהל...רעדתם מפחד?... פחד...נשאר פחד...היום אנחנו חוששים מקרבות סכינים בבתי הספר, מיריות, מנהיגה פרועה, מסמים... ...האם זה לא כייף...ככה ללכת אחורה בזמן...ולהגיד...אוחחחח...איזו תקופה... כן...זוכרים את זה...אין כמו הימים הטובים ההם....הם היו טובים אז...ונשארו טובים גם היום...כשחושבים על זה צוחקת...פיספסה טיפה את התקופה...אבל אוהבת לחזור בזמן בכאילו...
בואו נעצום עיניים...ונחזור אחורה... לפני האינטרנט, לפני הסוני פלייסטיישן, לפני משחקי הסגה, לפני הסופר נינטנדו... התקופה ההיא...כשהבילוי היה לשבת "על הגדר", לאכול סנדביץ´ עם שכבה עבה כזו של חמאה. כשגלידה היתה רק וניל/שוקולד ומוכר הגלידות, לא היה האוטו עם המוסיקה. כששוקלד חלב היה עדיין רק "פרה אדומה". כשהמשחקים ששיחקנו היו חמש אבנים, חבל, גלגלון. כשביקשנו רשות מאבא אמא...ללכת לאןשהוא... כשאכלנו ענבים ותפוחים ועגבניות ומלפפונים והיה להם הטעם...הטעם הזה של השדה... כשבטלויזיה היה רק הערוץ הראשון וטלאפלא, ורחוב סומסום, ושידורים ליום אחד מהבוקר ועד הלילה היו רק ביום העצמאות. כשללכת לשחק עם חברים...היה ללכת לשחק בתופסת, בקלאס, או במחבואים. כשמעבר לפינה היה המקום הכי רחוק שחשבנו עליו. כשבפורים התחפשנו לקאובואים או אינדיאנים אמיצים. כשהבילוי הכי טוב היה לשבת עם חברים ולצחוק...ולצחוק עד שהבטן ממש כאבה... זוכרים...אז...אז...כשהיו רק שני סוגים של נעלי ספורט לבנים ושני סוגים לבנות? והפעמים שנעלתם אותן היו רק לשיעורי הספורט? זוכרים את התקופה...שכשהדלקתם טלויזיה זה לקח לה 5 דקות להתחמם...? זוכרים את התקופה שאם נקראתם לחדר המורים או יותר גרוע...לחדר המנהל...רעדתם מפחד?... פחד...נשאר פחד...היום אנחנו חוששים מקרבות סכינים בבתי הספר, מיריות, מנהיגה פרועה, מסמים... ...האם זה לא כייף...ככה ללכת אחורה בזמן...ולהגיד...אוחחחח...איזו תקופה... כן...זוכרים את זה...אין כמו הימים הטובים ההם....הם היו טובים אז...ונשארו טובים גם היום...כשחושבים על זה צוחקת...פיספסה טיפה את התקופה...אבל אוהבת לחזור בזמן בכאילו...
