בואו נבטל את התחבורה הציבורית

מצב
הנושא נעול.

darkshadow1

New member
מהמאמרים הגרועים ביותר שקראתי.

מהמאמרים הגרועים ביותר שקראתי.
1. רמת המינוע בישראל יחסית נמוכה בכלל אחוז הילדים הגבוה, העוני של הערבים והחרדים ומיסי הרכב הגבוהים (רכב כאן עולה פי 2 מאשר בארה"ב)- לא בגלל התחבורה הציבורית המוצלחת
2. קשה עד בלתי אפשרי לרוב תושבי ישראל לא להחזיק אפילו רכב יחיד, כי אין תחבורה ציבורית בשבת. וכשבכל מקרה יש רכב- למה לא לנסוע איתו לעבודה?
3. לא ברור איך אפשר להכליל מחוויה ספציפית של הכותב בברלין על מצב התחבורה הציבורית בכלל יבשת אירופה.
4. הטבלה שכותרתה "תעבורת נוסעים באירופה" פשוט לא רלוונטית- כי נמדדים בה ק"מ-נסועה ולא מספר נסיעות. תחבורה ציבורית משוכללת קיימת בעיקר בערים הגדולות והיא נמצאת שם כדי להסיע המוני בני אדם למרחקים קצרים יחסית- לא כדי להסיע עגבניות מכפר בדרום צרפת לפריז.
5. הטבלה שכותרתה "התפתחות אורך כבישים לעומת מסילות רכבת" אפילו פחות רלוונטית. קודם כל, כנראה שלא מדובר בכלל הכבישים אלא רק בכבישים מהירים, ומצד הרכבות כנראה שמדובר רק על כלל המסילות (ולא רק על מסילות כפולות או מהירות). סביר שכמעט כל הירידה באורך המסילות באירופה היא תוצאה של סגירת מסילות מטענים שאינן בשימוש או קווי נוסעים דלילים במיוחד. קווים פרבריים ובינעירוניים מהירים כן מתרבים באופן קבוע.
6. רכבת אכן פחות רלוונטית למרחקים ארוכים ממטוסים- אבל ב"מרחקים ארוכים" מדובר על נסיעה של לפחות שעתיים-שלוש, כלומר על 600 ק"מ לפחות ברכבת מהירה. כמובן שמדובר על מרחקים שהם כלל לא רלוונטיים לישראל, ש-95% מהאוכלוסיה שלה גרה בשטח שאורכו בקושי 250 ק"מ.
7. מוניות שירות רווחיות כי הן נוסעות אך ורק בקווים עמוסים, לעומת אוטובוסים שנוסעים גם בקווים מעוטי נוסעים מתוך רצון של המדינה לספק תחבורה גם לאנשים שאין ביכולתם לרכוש רכב.
8. מה הקשר בין כביש 6 לתחבורה ציבורית- לא ברור. כביש 6 לא פותר את הבעיות התחבורתיות העיקריות במדינה- הפקקים במרכזי המטרופולינים..
 

down under

New member
למעריציה השוטים (והייתי מוסיף גם ההזויים ולעתים גם בזויים)

מהמאמרים הגרועים ביותר שקראתי.
1. רמת המינוע בישראל יחסית נמוכה בכלל אחוז הילדים הגבוה, העוני של הערבים והחרדים ומיסי הרכב הגבוהים (רכב כאן עולה פי 2 מאשר בארה"ב)- לא בגלל התחבורה הציבורית המוצלחת
2. קשה עד בלתי אפשרי לרוב תושבי ישראל לא להחזיק אפילו רכב יחיד, כי אין תחבורה ציבורית בשבת. וכשבכל מקרה יש רכב- למה לא לנסוע איתו לעבודה?
3. לא ברור איך אפשר להכליל מחוויה ספציפית של הכותב בברלין על מצב התחבורה הציבורית בכלל יבשת אירופה.
4. הטבלה שכותרתה "תעבורת נוסעים באירופה" פשוט לא רלוונטית- כי נמדדים בה ק"מ-נסועה ולא מספר נסיעות. תחבורה ציבורית משוכללת קיימת בעיקר בערים הגדולות והיא נמצאת שם כדי להסיע המוני בני אדם למרחקים קצרים יחסית- לא כדי להסיע עגבניות מכפר בדרום צרפת לפריז.
5. הטבלה שכותרתה "התפתחות אורך כבישים לעומת מסילות רכבת" אפילו פחות רלוונטית. קודם כל, כנראה שלא מדובר בכלל הכבישים אלא רק בכבישים מהירים, ומצד הרכבות כנראה שמדובר רק על כלל המסילות (ולא רק על מסילות כפולות או מהירות). סביר שכמעט כל הירידה באורך המסילות באירופה היא תוצאה של סגירת מסילות מטענים שאינן בשימוש או קווי נוסעים דלילים במיוחד. קווים פרבריים ובינעירוניים מהירים כן מתרבים באופן קבוע.
6. רכבת אכן פחות רלוונטית למרחקים ארוכים ממטוסים- אבל ב"מרחקים ארוכים" מדובר על נסיעה של לפחות שעתיים-שלוש, כלומר על 600 ק"מ לפחות ברכבת מהירה. כמובן שמדובר על מרחקים שהם כלל לא רלוונטיים לישראל, ש-95% מהאוכלוסיה שלה גרה בשטח שאורכו בקושי 250 ק"מ.
7. מוניות שירות רווחיות כי הן נוסעות אך ורק בקווים עמוסים, לעומת אוטובוסים שנוסעים גם בקווים מעוטי נוסעים מתוך רצון של המדינה לספק תחבורה גם לאנשים שאין ביכולתם לרכוש רכב.
8. מה הקשר בין כביש 6 לתחבורה ציבורית- לא ברור. כביש 6 לא פותר את הבעיות התחבורתיות העיקריות במדינה- הפקקים במרכזי המטרופולינים..
למעריציה השוטים (והייתי מוסיף גם ההזויים ולעתים גם בזויים)
של איאן ראנד אין מה להתייחס יותר מדי ברצינות.
מאמר דבילי ועלוב עד להחריד.
 

בועז ל

New member
גם לאיאן ראנד לא צריך להתייחס ברצינות יתרה.

למעריציה השוטים (והייתי מוסיף גם ההזויים ולעתים גם בזויים)
של איאן ראנד אין מה להתייחס יותר מדי ברצינות.
מאמר דבילי ועלוב עד להחריד.
גם לאיאן ראנד לא צריך להתייחס ברצינות יתרה.
מדובר בסופרת שנערצת בעיקר ע"י בני הנעורים ואיזשהו נשיא אמריקני לשעבר.
 
*איין Ayn

למעריציה השוטים (והייתי מוסיף גם ההזויים ולעתים גם בזויים)
של איאן ראנד אין מה להתייחס יותר מדי ברצינות.
מאמר דבילי ועלוב עד להחריד.
*איין Ayn
זה שם מומצא לחלוטין כמובן, שמה היה אליסה רוזנבאום.
השם איאן הוא שם סקוטי שנכתב כך Ian. והוא שם זכרי בלבד.
 

down under

New member
I couldn't care less

*איין Ayn
זה שם מומצא לחלוטין כמובן, שמה היה אליסה רוזנבאום.
השם איאן הוא שם סקוטי שנכתב כך Ian. והוא שם זכרי בלבד.
I couldn't care less
ואני מתכוון לקרוא למוזרה עד ב/ה/זויה ההיא בשם איאן ראנד.
דעותיה הם פשוט תמצית הטינופיות האנושית על פני האדמות.
בעיני היא גרועה מקומוניסטים שנואי נפשה (וגם שנואי נפשי).

אבל בבחירה בין משטר קומוניסטי לפי הספר (לא לפי מה שהיה בבריה"ם אלא
אשכרה לפי הספר של מארכס שאותו אני מאוד מתעב גם כן)
לבין משטר של איאן ראנד אני אעדיף משטר קומוניסטי.
 
לא נראה לי שיש דבר כזה

I couldn't care less
ואני מתכוון לקרוא למוזרה עד ב/ה/זויה ההיא בשם איאן ראנד.
דעותיה הם פשוט תמצית הטינופיות האנושית על פני האדמות.
בעיני היא גרועה מקומוניסטים שנואי נפשה (וגם שנואי נפשי).

אבל בבחירה בין משטר קומוניסטי לפי הספר (לא לפי מה שהיה בבריה"ם אלא
אשכרה לפי הספר של מארכס שאותו אני מאוד מתעב גם כן)
לבין משטר של איאן ראנד אני אעדיף משטר קומוניסטי.
לא נראה לי שיש דבר כזה
"משטר של" ראנד.
היא כתבה נגד הקומוניזם ונגד הסוציאליזם ונגד הטוטליטריות באופן כללי, אבל לא ממש ניסחה עקרונות למשטר "שלה".
אולי להעדר משטר...
 

בועז ל

New member
נצל"ש: אם כבר אני תופס אותך ואת קובי כאן...

לא נראה לי שיש דבר כזה
"משטר של" ראנד.
היא כתבה נגד הקומוניזם ונגד הסוציאליזם ונגד הטוטליטריות באופן כללי, אבל לא ממש ניסחה עקרונות למשטר "שלה".
אולי להעדר משטר...
נצל"ש: אם כבר אני תופס אותך ואת קובי כאן...
נראה לי ששניכם אולי היחידים בפורום שיכולים לענות לשאלה הזו: מתי נחנך הקטע מכביש 40 שעוקף את רמלה בדרכו לצומת ביל"ו? אני מתכוון לקטע שביטל את הצורך של הבאים מכיוון לוד לעבור דרך רחוב תל חי ברמלה. תמונה מצ"ב.

 

GLSRA

Member
לפי מיטב ידיעתי

נצל"ש: אם כבר אני תופס אותך ואת קובי כאן...
נראה לי ששניכם אולי היחידים בפורום שיכולים לענות לשאלה הזו: מתי נחנך הקטע מכביש 40 שעוקף את רמלה בדרכו לצומת ביל"ו? אני מתכוון לקטע שביטל את הצורך של הבאים מכיוון לוד לעבור דרך רחוב תל חי ברמלה. תמונה מצ"ב.
לפי מיטב ידיעתי
הכביש נפתח בשלבים.
1999 - תחילה העבירו את התנועה של כביש 40 שחצתה מדרום לצפון את העיר לוד, לכביש 40 החדש המכונה "עוקף לוד
2001 - פתחו את מחלף רמלוד שאיפשר תנועה ישירה מהמפגש של כביש 40 וכביש 44 ישירות לכיוון כביש 40 שחיבר רמלה לרחובות.
היתה תקופת מעבר של שנתתים שלוש, שהמגיעים מצפון ומדרום נאלצו לעבור מקטע קצר (אך מעצבן) שכלל גם מעבר של מסילת רכבת בתוך רמלה.
 
עוקף לוד נחנך הרבה יותר מוקדם, ב-1980

לפי מיטב ידיעתי
הכביש נפתח בשלבים.
1999 - תחילה העבירו את התנועה של כביש 40 שחצתה מדרום לצפון את העיר לוד, לכביש 40 החדש המכונה "עוקף לוד
2001 - פתחו את מחלף רמלוד שאיפשר תנועה ישירה מהמפגש של כביש 40 וכביש 44 ישירות לכיוון כביש 40 שחיבר רמלה לרחובות.
היתה תקופת מעבר של שנתתים שלוש, שהמגיעים מצפון ומדרום נאלצו לעבור מקטע קצר (אך מעצבן) שכלל גם מעבר של מסילת רכבת בתוך רמלה.
עוקף לוד נחנך הרבה יותר מוקדם, ב-1980
אבל עד ל-1999 זה היה כביש עם נתיב אחד לכל כיוון. ב-1999 נחנכה ההרחבה שלו.
 

GLSRA

Member
ראה הקישור לפרסום בגלובס בנושא

נצל"ש: אם כבר אני תופס אותך ואת קובי כאן...
נראה לי ששניכם אולי היחידים בפורום שיכולים לענות לשאלה הזו: מתי נחנך הקטע מכביש 40 שעוקף את רמלה בדרכו לצומת ביל"ו? אני מתכוון לקטע שביטל את הצורך של הבאים מכיוון לוד לעבור דרך רחוב תל חי ברמלה. תמונה מצ"ב.
ראה הקישור לפרסום בגלובס בנושא
[URL]http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=477004[/URL]

כמו כן קישור לידיעה מוקדמת על תכנון לקראת ביצוע

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=90400
 
אכן 2001

נצל"ש: אם כבר אני תופס אותך ואת קובי כאן...
נראה לי ששניכם אולי היחידים בפורום שיכולים לענות לשאלה הזו: מתי נחנך הקטע מכביש 40 שעוקף את רמלה בדרכו לצומת ביל"ו? אני מתכוון לקטע שביטל את הצורך של הבאים מכיוון לוד לעבור דרך רחוב תל חי ברמלה. תמונה מצ"ב.
אכן 2001
הנה: https://he.wikipedia.org/wiki/מחלף_רמלוד

אגב, המערכת החדשה והמזעזעת של תפוז הופכת את העלאת התגובות לבלתי נסבלת עד בלתי אפשרית. מזכיר במידה מסויימת את השינוי שעשו במערכת של וואלה בזמנו. מתי מתקנים את הקטסטרופה הזו? אני שוקל לחזור לגלישה שקטה בפורום ללא תגובות, אין לי זמן לשבת יום שלם על תגובה אחת.
 

סנוי

New member
והוא גם מקשקש בנוגע למעבר נוסעים פר רכבת בין מדינות.

מהמאמרים הגרועים ביותר שקראתי.
1. רמת המינוע בישראל יחסית נמוכה בכלל אחוז הילדים הגבוה, העוני של הערבים והחרדים ומיסי הרכב הגבוהים (רכב כאן עולה פי 2 מאשר בארה"ב)- לא בגלל התחבורה הציבורית המוצלחת
2. קשה עד בלתי אפשרי לרוב תושבי ישראל לא להחזיק אפילו רכב יחיד, כי אין תחבורה ציבורית בשבת. וכשבכל מקרה יש רכב- למה לא לנסוע איתו לעבודה?
3. לא ברור איך אפשר להכליל מחוויה ספציפית של הכותב בברלין על מצב התחבורה הציבורית בכלל יבשת אירופה.
4. הטבלה שכותרתה "תעבורת נוסעים באירופה" פשוט לא רלוונטית- כי נמדדים בה ק"מ-נסועה ולא מספר נסיעות. תחבורה ציבורית משוכללת קיימת בעיקר בערים הגדולות והיא נמצאת שם כדי להסיע המוני בני אדם למרחקים קצרים יחסית- לא כדי להסיע עגבניות מכפר בדרום צרפת לפריז.
5. הטבלה שכותרתה "התפתחות אורך כבישים לעומת מסילות רכבת" אפילו פחות רלוונטית. קודם כל, כנראה שלא מדובר בכלל הכבישים אלא רק בכבישים מהירים, ומצד הרכבות כנראה שמדובר רק על כלל המסילות (ולא רק על מסילות כפולות או מהירות). סביר שכמעט כל הירידה באורך המסילות באירופה היא תוצאה של סגירת מסילות מטענים שאינן בשימוש או קווי נוסעים דלילים במיוחד. קווים פרבריים ובינעירוניים מהירים כן מתרבים באופן קבוע.
6. רכבת אכן פחות רלוונטית למרחקים ארוכים ממטוסים- אבל ב"מרחקים ארוכים" מדובר על נסיעה של לפחות שעתיים-שלוש, כלומר על 600 ק"מ לפחות ברכבת מהירה. כמובן שמדובר על מרחקים שהם כלל לא רלוונטיים לישראל, ש-95% מהאוכלוסיה שלה גרה בשטח שאורכו בקושי 250 ק"מ.
7. מוניות שירות רווחיות כי הן נוסעות אך ורק בקווים עמוסים, לעומת אוטובוסים שנוסעים גם בקווים מעוטי נוסעים מתוך רצון של המדינה לספק תחבורה גם לאנשים שאין ביכולתם לרכוש רכב.
8. מה הקשר בין כביש 6 לתחבורה ציבורית- לא ברור. כביש 6 לא פותר את הבעיות התחבורתיות העיקריות במדינה- הפקקים במרכזי המטרופולינים..
והוא גם מקשקש בנוגע למעבר נוסעים פר רכבת בין מדינות.
בשנה שעברה הייתי כמה חודשים באירופה והשתמשתי בכרטיס היורייל. עברתי בין המון מדינות, ותמיד הרכבות מלאות. כמעט כל פעם היה מלא. גם במזרח אירופה וגם במערבה. (ככה שזה לא אישיו של מדינה עשירה או ענייה)
 

Ccyclist

Active member
בוא נבטל את הכבישים הציבוריים, ולמה שהמדינה תיתן רישיונות?

בוא נבטל את הכבישים הציבוריים, ולמה שהמדינה תיתן רישיונות?
הבסיס למאמר הוא בהנחה שגויה שכל אדם יכול לנהוג כאשר יש שכבות גיל מסוימות שלא מסוגלות לנהוג, וקבוצות אוכלוסייה שלא מסוגלות לכך בגלל מגבלה פיזית או כלכלית ועדיין הן צריכות להתנייע.
&nbsp
כמו כן, אדם כמוני עם רישיון מטסט ראשון ורכב גרמני שאינו וולקסוואגן או טרבאנט עדיין משתמש בתשתית ציבורית הדורשת תחזוקה שוטפת כך שהאשלייה לפיה המכונית היא רכב פרטי לחלוטין אינה נכונה -הנהג עדיין תלוי בתשתית הציבורית.
&nbsp
המאמר לא מתייחס לבעיות הנגרמות מעודף כלי רכב פרטיים: פקקים והיעדר חנייה (או אכיפת חנייה דרקונית). בעיות אלו פתרונן (למי שאין לו חנייה צמודה ביעדו) באמצעי תחבורה ציבוריים יותר - כך למשל תושב הפרברים מסביב ללונדון יסע בתח"צ למקום עבודה במרכז העיר אך ישתמש ברכב הפרטי לקניות בסופר או בחנויות המחסן שבצירים ההיקפיים, ומי שמדבר על נסיעה במכונית למרכז העיר (גם לפני תקופת מס הגודש, ואפילו בערב אחרי פקיעתו ב18:00) נחשב קצת משוגע. בעיר תיירות מובהקת כמו באת' שהיא נקודה בתוך אזור כפרי יש פתרון אחר - חנה וסע. העיר עצמה לא היתה עומדת בעומס של כל הרכבים שהיו רוצים להכנס אליה והפתרון היעיל הוא מקום חניון גדול במרחק אוטובוס סביר ממנה.
&nbsp
יתרונה העיקרי של התחבורה הציבורית היא בחישורים אל המרכז וממנו וחסרונה הגדול הוא במסלולים ההיקפיים בין הפרברים, אזורי התעשייה והמסחר הפרבריים, וכן במעבר בין רשויות שכנות באותו האזור כאשר התיכנון בנוי על הגבול העירוני במקום על צרכי הנוסעים. ועדיין - מספיק לראות את הכאוס בכבישים כשיש שביתה בתחתית של לונדון (בפריס נהוג לא לגבות תשלום אך להפעיל את השירות ) כדי לראות עד כמה התח"צ חיונית בהורדת העומס מהכבישים.
&nbsp
ובאשר לאופניים: זהו כלי תחבורה המסוגל לנסוע 16 ק"מ בשעה בשטח עירוני ללא תשתית ייעודית. בנסיעה רציפה ללא עצירה על תשתית בינעירונית או שביל נפרד ללא צמתים כמו פארק המסילה בירושלים או טיילת כלי תחבורה זה מסוגל לנסוע ב30 קמ"ש. התשתית הנחוצה לציר אופניים נפרד ומהיר תהיה זולה בהרבה ותפריע פחות מתשתית דומה למכוניות ותשחרר מקום בכביש שכל מכונית שמורידים ממנו תשפר את העומס שבו. הזכרת את ברלין - גשר אופניים נוסח גשרי ה U-Bahn הרבים בשדרות שם יעלה שמינית או אף עשירית משום שלא ישא משקל דומה ואין צורך שיהיה רחב יותר ממה שצריכה רכבת אחת או נתיב אחד. למרכזי הערים שבאזורי אני רוכב כי מדובר ב 15-20 דקות (תלוי לאן) וכשאחנה את האופניים לא תהיה בעיית חנייה / גבייה / דוחות. מסיבות שלא ארחיב התחבורה הציבורית התדירה נמצאת 20 דק' הליכה מביתי ולכן אינני משתמש בה או בקו השעתי שטוענים שעובר כאן אך אם היתה תדירות סבירה ברור שהייתי משתמש בה כפי שהשתמשתי בה בלונדון, או אפילו כפי שאני משתמש לעיתים בקו החצי שעתי בספרד. בלונדון עצמה האופניים לא היו "רומנטיות" אלא מהירות יותר מהמכוניות שעמדו בפקקים (ניצחתי במירוץ של 5 ק"מ מול BMW שלא נתנה לי לעבור נתיב בגבול אזורים 2-3 ונפרדתי מהנהגת בתוך פקקי אזור 1 טיפה אחרי כביש הטבעת הפנימית).
&nbsp
ככלל - ככל שיותר מרכזי ויותר עמוס כך עדיפה התחבורה הציבורית, אך ככל שפרברי או כפרי כך מתגלות חולשותיה והרכב הפרטי ממלא את החורים - אבל אל תשכח שגם הוא תלוי בתשתית ציבורית.
 
לבטל את הכבישוים הציבוריים זה לא רעיון רע


בוא נבטל את הכבישים הציבוריים, ולמה שהמדינה תיתן רישיונות?
הבסיס למאמר הוא בהנחה שגויה שכל אדם יכול לנהוג כאשר יש שכבות גיל מסוימות שלא מסוגלות לנהוג, וקבוצות אוכלוסייה שלא מסוגלות לכך בגלל מגבלה פיזית או כלכלית ועדיין הן צריכות להתנייע.
&nbsp
כמו כן, אדם כמוני עם רישיון מטסט ראשון ורכב גרמני שאינו וולקסוואגן או טרבאנט עדיין משתמש בתשתית ציבורית הדורשת תחזוקה שוטפת כך שהאשלייה לפיה המכונית היא רכב פרטי לחלוטין אינה נכונה -הנהג עדיין תלוי בתשתית הציבורית.
&nbsp
המאמר לא מתייחס לבעיות הנגרמות מעודף כלי רכב פרטיים: פקקים והיעדר חנייה (או אכיפת חנייה דרקונית). בעיות אלו פתרונן (למי שאין לו חנייה צמודה ביעדו) באמצעי תחבורה ציבוריים יותר - כך למשל תושב הפרברים מסביב ללונדון יסע בתח"צ למקום עבודה במרכז העיר אך ישתמש ברכב הפרטי לקניות בסופר או בחנויות המחסן שבצירים ההיקפיים, ומי שמדבר על נסיעה במכונית למרכז העיר (גם לפני תקופת מס הגודש, ואפילו בערב אחרי פקיעתו ב18:00) נחשב קצת משוגע. בעיר תיירות מובהקת כמו באת' שהיא נקודה בתוך אזור כפרי יש פתרון אחר - חנה וסע. העיר עצמה לא היתה עומדת בעומס של כל הרכבים שהיו רוצים להכנס אליה והפתרון היעיל הוא מקום חניון גדול במרחק אוטובוס סביר ממנה.
&nbsp
יתרונה העיקרי של התחבורה הציבורית היא בחישורים אל המרכז וממנו וחסרונה הגדול הוא במסלולים ההיקפיים בין הפרברים, אזורי התעשייה והמסחר הפרבריים, וכן במעבר בין רשויות שכנות באותו האזור כאשר התיכנון בנוי על הגבול העירוני במקום על צרכי הנוסעים. ועדיין - מספיק לראות את הכאוס בכבישים כשיש שביתה בתחתית של לונדון (בפריס נהוג לא לגבות תשלום אך להפעיל את השירות ) כדי לראות עד כמה התח"צ חיונית בהורדת העומס מהכבישים.
&nbsp
ובאשר לאופניים: זהו כלי תחבורה המסוגל לנסוע 16 ק"מ בשעה בשטח עירוני ללא תשתית ייעודית. בנסיעה רציפה ללא עצירה על תשתית בינעירונית או שביל נפרד ללא צמתים כמו פארק המסילה בירושלים או טיילת כלי תחבורה זה מסוגל לנסוע ב30 קמ"ש. התשתית הנחוצה לציר אופניים נפרד ומהיר תהיה זולה בהרבה ותפריע פחות מתשתית דומה למכוניות ותשחרר מקום בכביש שכל מכונית שמורידים ממנו תשפר את העומס שבו. הזכרת את ברלין - גשר אופניים נוסח גשרי ה U-Bahn הרבים בשדרות שם יעלה שמינית או אף עשירית משום שלא ישא משקל דומה ואין צורך שיהיה רחב יותר ממה שצריכה רכבת אחת או נתיב אחד. למרכזי הערים שבאזורי אני רוכב כי מדובר ב 15-20 דקות (תלוי לאן) וכשאחנה את האופניים לא תהיה בעיית חנייה / גבייה / דוחות. מסיבות שלא ארחיב התחבורה הציבורית התדירה נמצאת 20 דק' הליכה מביתי ולכן אינני משתמש בה או בקו השעתי שטוענים שעובר כאן אך אם היתה תדירות סבירה ברור שהייתי משתמש בה כפי שהשתמשתי בה בלונדון, או אפילו כפי שאני משתמש לעיתים בקו החצי שעתי בספרד. בלונדון עצמה האופניים לא היו "רומנטיות" אלא מהירות יותר מהמכוניות שעמדו בפקקים (ניצחתי במירוץ של 5 ק"מ מול BMW שלא נתנה לי לעבור נתיב בגבול אזורים 2-3 ונפרדתי מהנהגת בתוך פקקי אזור 1 טיפה אחרי כביש הטבעת הפנימית).
&nbsp
ככלל - ככל שיותר מרכזי ויותר עמוס כך עדיפה התחבורה הציבורית, אך ככל שפרברי או כפרי כך מתגלות חולשותיה והרכב הפרטי ממלא את החורים - אבל אל תשכח שגם הוא תלוי בתשתית ציבורית.
לבטל את הכבישוים הציבוריים זה לא רעיון רע
 

Ccyclist

Active member
במאה ה18 היו כאן כבישי אגרה עם בית אגרה כל כמה קילומטרים

לבטל את הכבישוים הציבוריים זה לא רעיון רע
במאה ה18 היו כאן כבישי אגרה עם בית אגרה כל כמה קילומטרים
יש אפילו תחנה בתחתית שנקראת Turnpike Lane על שם בית אגרה כזה.
&nbsp
יתכן שזה התאים איכשהו לסוסים במאה ה18 וה19 לשלם כל כמה מיילים בעודם מתקדמים לאיטם בדרכים אבל זה ממש לא הגיוני בעידן הממונע. יותר מכך - הדרכים האלו נבנו על אדמה פרטית במקטעים קצרים וללא תוכנית על. קיומו של קטע אחד לא הבטיח שבצידו האחר יהיה קטע דומה.
&nbsp
עד היום ישנם כמה גשרים היסטוריים באזורי הכפר וכן כביש בתחומי בית ספר פרטי בדרום לונדון שבהם גובים אגרה של כמה פני (סכומים מגוחכים, פני או חינם להולך רגל, פני או שניים לאופניים, עד חמש פני שזה שילינג ישן לרכב פרטי) וזאת משום שבזמן שהכבישים הפכו לאחריות הרשויות המקומיות הן סירבו לקחת אחריות על הדרכים והגשרים האלו שממילא נדרשו להרחבה. בצפון לונדון יש פקק תמידי בגלל מבנה אגרה לא פעיל שנחשב כיום למבנה היסטורי ומצר כביש היקפי מסויים בין הייגייט להאמפסטד כך שרק רכב אחד יכול לעבור בנקודה שבין המבנה לפאב הסמוך.
&nbsp
אין לזה מקום בעולם המודרני שבו מכוניות ואוטובוסים מסוגלים לנסוע במהירויות מודרניות.
&nbsp
אפילו כבישי אגרה מודרניים בנויים למעשה על תיכנון ממשלתי ותהליך בנייה ותפעול פרטי של זכיין כי אי אפשר ליצור רצף רלוונטי על אדמה פרטית.
&nbsp
&nbsp
 

DRORIKO8

New member
בתור ימני הדוק יש לי כמה חברים שהם שמאל קיצוני

בתור ימני הדוק יש לי כמה חברים שהם שמאל קיצוני
אני מדבר על שמאל קיצוני ברמה של להתכחש לציונות. אין לי אף חבר ליברטיאן, הם באמת היצורים הכי נחותים שיש. אשריכם שצלחתם בכלל את המאמר הזה.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה