ראיתי 1 פרק
לא מכירה אף אחד מהסלבס
נדמה לי שבזווית האוזן שמעתי על סמדי בומבה, רק לא זוכרת מה
שי אביבי כהרגלו מצליח לשעשע
קצת נמאס לי מכל עונה חייבת בשלנית מרוקאית - בתכלס אני מחבבת קוסקוס, אבל בדכ האוכל עם יותר מדי שמן לטעמי
שלא לדבר על המתוקים שלא אוהבת, למרות שהעוגיות מצטלמות טוב על הצלחת
(הכנתי מציה: 1 ביצה, 1.5 מצה. יצא כמו שרציתי. עם מלח והרבה פלפל שחור. או שאתם חובבי הסוכר מלמעלה?)
אז צפיתי בכל חמשת הפרקים:
סמדי בומבה? לא מכיר
ניסן שור - מכיר מהטורים בגלריה של 'הארץ'.
נועה - לא מכיר
שחף שבתאי - לא מכיר
גל זהבי - לא מכיר
למדתי לא לכתוב בחריפות ובארסיות על הטבחים לעת מצוא, במקרה דנן, בוודאי אין טעם לכך, כי המשתתפים לא התעסקו במנייריז'ם, בעלבונות, בהערות איומות. נאספו חמישה ששניים מתוכם "שפים" ממש, אחת השתתפה ב'מאסטר שף' ושניים "מבקרי אוכל". אז אלה א.נשים שיודעים לאכול או לבשל.
סמדי בומבה - נמאס לי כבר מה"עממיות האותנטיות". עצם ההגדרה העצמית כ"עממית אותנטית" היא פרדוכס או סתירה מהותית. האוכל אופייני למוצאה ולקהל לו היא מבשלת, אבל ברור שאצלה יש בו רמה אחת גבוהה יותר, יש יותר עומק וניסיון מקצועי. אישית בשל רגישותי לחריף ואי יכולתי לצרוך סוכר, כנראה לא הייתי אוכל.
ניסן שור, חבל לי שקלקל את הפרסונה העיתונאית הנשכנית שלו. אז מה מצאנו - בורגני תל אביבי טיפוסי שמתיימר להיות "אנרכיסט", פודי שמנסה להרשים את "החבר'ה". גם אצלו לא הייתי אוכל. אבל זה בגללי ובגלל הסוכרת שלי. השבוע הוא העלה טור בגלריה 'הארץ' של סופ"ש בו הוא סיכם את חוויותיו. [הזכיר לי את נרי ליבנה אחרי השתתפותה ב'אח הגדול', ה"עליתא יורדת אל "העם", וחוזרת לספר לחבריה] "
ההשתתפות ב"בואו לאכול איתי" הבהירה לי: בישראל החדשה אני מיעוט" [ הכותרת הזו מזמינה כלכך הרבה תגובות, מעדיף לא להגיב.] הנה הכתובת של המאמר -
.. -
https://www.haaretz.co.il/gallery/g...ighlight/00000196-33a6-dc5b-af96-7bb725380000
אני רוצה לצטט פסקה אחת, שתבהיר לעומקו את השסע התרבותי בו אנו נמצאים, ולא, לא ביבי ולא אב"ח אחראים לכך, אלא התפתחויות סוציולוגיות, פוליטיות, תרבותיות:
"אפרופו סמדי בומבה, מעניין היה לפגוש מישהי שחושלה במעבדות הזכיינית קשת ולמעשה נולדה בתוכנית כמו "מאסטר שף", והיא מסרבת, או לא מסוגלת, לצאת מהדמות שהיא נכנסה אליה. מזל שלפעמים יש גם בן אדם מאחורי המושג "פליט ריאליטי", את זה אפשר בקלות לשכוח, והיא גרה בבאר שבע ומכינה אוכל מרוקאי, אלא מה, ומלהטטת בנושא העדתי במקצועיות מעוררת השתאות. כל משפט שיוצא לה מהפה זה מופע זיקוקים עם שני ליטר שמן קנולה. לצדה, עוד מישהו שפגשתי לראשונה – אינפלואנסר בשם גל זהבי. לא הכרתי לפני כן. בחור צעיר וחמוד שיודע למכור את עצמו ומוצרים אחרים בטיקטוק ובאינסטגרם.
דרכה ודרכו הבנתי, שוב, שאני מיעוט לא משמעותי, אנכרוניסטי, במרחב החדש של ישראל. או כמו שנשאלתי, כשאירחתי בביתי – "מה, אין לך טלוויזיה? מי קורא את כל הספרים האלה?"" [הדגשה שלי!]
אצל נועה הם גילו בישול מקצועי שמטרתו לא "למכור-לשווק" אלא לארח. אולי נועה רצתה, בטוח, חשיפה של המסעדה שלה, למה לא?!, לתת ביטוי לחייה המיוחדים. אבל הכל נעשה בכזו צניעות, טוב טעם, רגישות. שור אמר לנו ולשחף: מי שרודף אחרי ההכרה לעולם לא יזכה בה" . נועה לא מחפשת "כוכבות". היא השתתפה ע"מ לארח. וייאמר לזכותה, לרגע היא "לא ירדה, השמיצה, לכלכה על אוכל של האורח". הפגמים שמצאה נמסרו בשפה עדינה, מתוך התנצלות ותחושת כבוד למבשל/ת.
שחף שבתאי, בחיים לא שמעתי עליו, מתברר שלמעט ניסן שור ש"קטל" שלוש מסעדות שלו, אף אחד לא הכיר אותו. אגב, יודגש, שניסן שור ממש לא אוהב את האוכל ששחף מבשל, וזה קשור לבישול של שחף, לסובייקטיביות של "הטועם" ולהעדפותיו. שחף הרגיש כלכך מותקף ש"זרק כמה שמות" בילאומיים ע"מ שישקפו את איכותו וגם דאג שנראה קטע קטן בו הוא עסוק בניהול המסעדות שלו ברחבי העולם. אבל כמו שכבר האמר על שאול המלך: הגם שאול בנביאים? או כמו שאנחנו מכירים אצל אנשים שהצליחו בחו"ל ובארץ לא שמעו עליהם כמעט, זה גם קורה לשחף.
גל זהבי. אינסטגרם עבורי כמו FB הוא כלי תקשורת מורכב. אינני עוקב אחרי "אושיות" ולא מכיר את המושג "משפיענים.יות". לא מצא חן בעיניי הצורך הנואש, לדעתי, לתעד את מהלך הכנת הארוחה, צילום המנות ואחר כך ההרצאה על "יצירת מותג". כבר הייתי בהרצאות דומות, מעולם לא הצלחתי להגדיר לעצמי מהו "המותג" שלי, אני גם לא מנסה. האוכל הצטלם נהדר, אבל גל עצמו מודע היטב לאסטתיקה החיצונית של "המראה השלם" ["לוק"]. נראה שהוא הצליח לאחד בין השאיפה לצילחות אסתטי על גבול הציור "היפני" לבין הטעם.
לסיכום -
אם לא שמתם לב, התוכנית עסקה המון בדמויות, בעולם הדעות והאמונות שלהם. היה מאמץ של כל החמישה להיחשף, להציג "אותנטיות", ונראה לי, שלמעט גל זהבי, אף לא חד מהם, כולל סמדי, לא הגיע כדי לסלול דרך לריאליטי "יוקרתי". הם גם מדברים על זה קצת בארוחה של גל, ושור מזכיר את זה בפתיחה למאמר שלו ב'גלריה' הארץ האחרון.
מאוד מצא חן בעיניי, בניגוד לעמדה הראשונה שלי.
כנראה שאלך למסעדה של נועה. למסעדה של שחף לא אלך - זה לא בתחום העדפות המזון והטעמים שלי.
