בדרך להחלטה

[א ו ר בת]

בדרך להחלטה

אומללה.

 

[רון סי]

להפך - זה צעד בדרך להחלטה כוללת

רצויה מאד, והיא ביטול כל המושג של בחינות "בגרות". קודם כל צריך לבטל את הכינוי האדיוטי הזה. מה הקשר בין הבחינות האלה לבגרותו של אדם? שנית צריך לסלק את הקשר בין ערכו של אדם לבין הצלחתו להשיב בתוך זמן קצוב לשאלות שחיבר איזה מישהו על משהו שאותו מישהו חשב שהאדם צריך לענות בתוך זמן קצוב. זאת בייחוד לאור העובדה שאותם מישהם שמחברים הן את הבחינות והן את השקפת העולם המטומטמת הזו אינם בדיוק המצליחים בעם, או מודל להצלחה, אפילו לא בתחום שלהם עצמו. יבוטלו בחינות הבגרות, תבוטל השאלות "עשית בגרות?" וכל אלה שקובעות את גורלו של אדם בתחומים חשובים על פי הציונים בתעודת הבגרות. אם כבר, אז הציון שהגננת נתנה לציור שהאדם עשה כשהיה בן שלוש חשוב יותר.

 

[אנדרי ז]

נבטל גם את האוניברסיטאות

באותה הזדמנות?

 

[רון סי]

לא, אבל

יש לבטל את הקשר בין תארים שאנשים מקבלים לאפשרות שלהם לקבל עבודה בתחומים אחרים (שלא אותם למדו), או למשכורת שלהם. אדם צריך להמדד על פי יכולותיו, לא על פי הצלחתו במבחנים. אדם צריך לקבל משכורת על פי הערך של עבודתו, ולא על פי הערכתם של פרופסורים את הצלחתו בעיכול, או אפילו רק בזכירת, הטקסטים שבחרו לדחוף לו.

 

[אנדרי ז]

זה נכון

אבל לפי מה יימדד הבן-אדם מלכתחילה בשעה שהוא צריך להתקבל לעבודה אל מול אינספור מועמדים אחרים?

 

[רון סי]

כמו שהיו מודדים אותו

לו כל המתמודדים היו נטולי כל תעודות אקדמיות, או איזה תעודות בכלל. זאת, כמובן, אלא אם התעודה היא בתחום המדוייק של המשרה הנידונה.

 

[א ו ר בת]

רגע – time out !

מפאת קוצר בזמן לא פירטתי. הדגש והויכוח לא היה אמור להיות על בגרות כן או לא – שזה ויכוח אחר. הדגש הוא על זה שמה שנבחר כמקצוע שאולי יוותרו עליו הוא דווקא האזרחות. ואם תרצה – גם בהנחה שאין בכלל בגרויות, הרי שהכיוון הוא להוריד עוד יותר את החשיבות והזמן המוקדש דווקא למקצוע חשוב זה.

 

[רון סי]

למה שיוותרו על המקצוע?

משום שלא צריך להבחן עליו? אז הפתרון נשאר אותו פתרון: לבטל את חשיבותה של בחינת הבגרות (ע"י ביטולה בכלל, למשל), וללמד את הילדים מה שמלמדים אותם לא בשביל שיקבלו תעודת בגרות, אלא בשביל שילמדו. כמו שזה היום, שהילדים לומדים את מה שהם לומדים בשביל לקבל על זה ציון שעלול לקבוע את עתידם, כל מהות החינוך מסורסת. הילד מרוכז בשינון החומר כדי לענות נכון על שאלות במבחן, ולא בהבנתו והפנמתו. גמר את הבחינה - הוא יכול לשכוח כל מה שלמד. והוא אכן שוכח.

 

[א ו ר בת]

קשה איתך...

"רק כ-150 בתי ספר, רובם בתל אביב, לומדים אזרחות בחטיבת הביניים; וגם תקציב השתלמויות המורים, כך לפי טסלר, מוטה משמעותית לטובת לימודי המורשת. "בהכשרת התלמיד לחשיבה לאומית יהודית מושקעים כמה מקצועות - תנ"ך, ספרות והיסטוריה - הנלמדים כבר בבית הספר היסודי", אומרת המפמ"רית לשעבר של מקצוע האזרחות, חנה שפיר, "בהכשרת הלומד לתפקד כאזרח בחברה דמוקרטית ישנו מקצוע מסכן אחד, שנלמד פחות משנה". המצב היום הוא שמקצוע שיש בו בגרות - ההשקעה של המורים ושל התלמידים בו גדולה יותר. קבל את זה רגע כנתון. אוקיי ? ולחילופין - תסתכל בציטוט שהבאתי למעלה, אחד כזה שמצאתי שבו לא מופיע בכלל המושג "מבחן". ועכשיו תתייחס.

 

[רון סי]

השאלה היא מה המטרה שלנו

האם היא "להכשיר" את הילדים "לתפקד כאזרחים במדינה דמוקרטית", או שהיא להצמיד לאזרחים (במדינה הדמוקרטית שעליה אנו מדברים) ערכים מספריים שמודדים את ערכם? אם זה האחרון, אז בחינת הבגרות משיגה את זה, אבל ראוי לציין שזהו קונספט בלתי דמוקרטי במהותו, אף שזה דיון אחר. אם הראשון, אז הבעתי את דעתי שהבחינה משיגה את ההפך. בטוח שההשקעה של המורים והתלמידים גדולה יותר במקצוע שהם עתידים להבחן עליו. אבל מה מהות ההשקעה? האם היא ההבנה וההפנמה של מהות המקצוע? או שהיא מאמץ שינון טקסטים ושיפור כושר האיחזור שלהם במצבי לחץ ובמגבלות זמן, באירוע חד פעמי, שאחריו אין בהם יותר צורך? לדעתי זה האחרון. לדעתי זה משיג בדיוק את ההפך ממה שאנחנו רוצים. זה לא מלמד ילדים מה היא דמוקרטיה, ואיך צריך לחיות בדמוקרטיה. זה מלמד אותם משהו אחר לגמרי. אולי את ההפך הגמור.

 

[א ו ר בת]

עזוב רגע את הבגרויות !

אין בגרויות ! מה שיש זו מגמה להקטין את ההשקעה במקצוע האזרחות במקום שבו צריך, לדעתי, להגדיל אותה. מה דעתך ?

 

[רון סי]

חשבתי שביטול הבגרות זה הענין

השאלה אם צריך בכלל לחנך את האזרחים של מדינה דמוקרטית היא שאלה אחרת לגמרי. זו שאלה רחבה מאד של תפקיד מערכת ה"חינוך" בכלל. לדעתי במדינה דמוקרטית אסור לחנך אנשים לפי איזו תפיסה מוגדרת מראש. תפקיד מערכת החינוך, להשקפתי, היא אלף, להוות ביביסיטר לילדים בשנים הראשונות, בית, לאפשר להם לפגוש ילדים אחרים ולפתח על פי סגנונם את כשריהם החברתיים, וגימל לתת להם טעימה בלתי מחייבת של הידע האנושי ובתוך כך את ההזדמנות לגלות את כישוריהם ותחומי הענין האישיים שלהם. המציאות מלמדת שאזרחים במדינה דמוקרטית מתפקדים כאזרחים במדינה דמוקרטית מעצם היותם אזרחים במדינה כזו.

 

[א ו ר בת]

בוא נתחיל בשלב הראשון

במידע. לא בתפיסה. שיטת הבחירות, מבנה והתנהלות הגופים השלטוניים השונים. מה דעתך ? זה לא חשוב לפחות כמו תנ"ך או ספרות ? ואני לא יודעת באיזו מציאות אתה חי (זו לפיה אתה למד ש"שאזרחים במדינה דמוקרטית מתפקדים כאזרחים במדינה דמוקרטית מעצם היותם אזרחים במדינה כזו"). לי דווקא נראה שבמדינה שלנו היא פחות ופחות מלמדת (שאזרחים במדינה דמוקרטית וגו').

 

[רון סי]

לא חשוב ללמד את זה בבית הספר

כמו שלא חשוב ללמד איך מנהלים חשבון בנק. אלה דברים שאדם למד במהלך חייו. אי אפשר לא ללמוד את זה, אלא אם האדם ממש מנותק מהסביבה שלו. במציאות שלנו אנשים לומדים איך מתנהלת דמוקרטיה בגלל שאלה החיים שלהם. כמו שהם היו יודעים היטב איך מתנהלת מונרכיה לו היו חיים במשטר מלוכני.

 

[אלוהימת]

להגביר את לימודי האזרחות!

אתה מאלה שאם לא יקבלו את הטוב ביותר הם מעדיפים את הרע ביותר. מערכת החינוך 'מסריחה'? מסכים אתך. שיטת הבגרויות לא טובה? מסכים אתך. איך לעזאזל צמצום לימודי האזרחות ישנה את כל זה לטובה? או ישפר אפילו בטיפה? כל זמן שזו מערכת החינוך, יש לפעול להפיכת לימודי האזרחות ללימוי חובה! לא בגלל שזו הדרך היחידה ללמוד אותם, גם לא בגלל שזו הדרך הטובה ללמוד אותם. בעיקר בגלל שבמצב של היום נחוץ באופן דחוף מסר ברור האומר - אזרחות זה חשוב! דמוקרטיה זה חשוב! ולימודי אזרחות יעבירו לפחות חלק מהמסר, לחלק מהתלמידים. פשרה? בטח, מכיר דרך אחרת לחיות?