עשית פה סלט אחד גדול, אני אנסה להתייחס לכל נקודה
טראם זה טראם ומטרו זה מטרו.
במטרו קרונות שונים, עם משקל שונה, גלגלים אחרים פסי מסילה אחרים... מתח הזנה מסדר גודל אחר כדי להניע את כל זה. מטרו זה יותר רכבת מאשר טראם. הכנסת טראמוואי למנהרה לא עושה אותו מטרו. ולא כמות נוסעים ולא מרווחים בין הטראמים ולא מערכת איתות. בסופו של דבר הכל מסתכם במנוע הסעה שיושב על הגלגל וצריך לסובב אותו כדי להביא את המערך במשקל מסויים למהירות רצויה. מי אנחנו שנפקפק ביצרנים אשר קבעו שלדור הנוכחי של הטראמים מספיק 750 וולט? הרי הסטנדרט היום הוא 750 וולט. עובדה. לא אחזור עכשיו על רשימת הערים בטח קראת אותה ולי קשה לכתוב. חוץ מכמה מערכות שיש להן ייעוד מיוחד כגון שילוב באותן מסילות עם רכבת עם מתח 1500 וולט זרם ישר ביפן ובהולנד למשל או דוגמה שנתת על טראם- טריין 25kV שלא שמעתי על כאלה אבל הקרון שם בטח הרבה הרבה יותר כבד ויש הצדקה ל1,5 במקרה הזה. כאן הסתייגות כמובן מדוגמאות שהבאת מצפון אמריקה - לא מצאתי בינתיים לא בעד ולא נגד בנושא. אבל אלה צרות של עשירים. כי הקטע של זרם קטן יותר באותו הספק עם מתח גבוה יותר נכון אבל לדוגמה לא במנורה ולא בתנור לא נרצה את היתרון הנחמד הזה,נכון? במנוע זרם ישר עד כמה שאני זוכר תנועת מוליך בשדה מגנטי תלויה בערך הזרם בו ועוצמת השדה (קרינה בעמחה). ואם מאיזו שהיא סיבה (תקנות, הגבלה בגודל ,בידוד וכו׳ ) לא תוכל להגדיל את זרם העירעור אתה תעלה זרם על קולקטור. והנה התחלנו לשרוף קילו-וואטים ))) ותודה שממירים היום סטטים ולא גנרטורים... מנוע 1,5 קילו אחד פחות...
ובכלל... למה להמציא גלגל? יש סטנדרט באירופה. יש נסיון ליצרנים. בירושלים זה עובד על מתח הנמושות אם כבר. ועם השיפועים שם זה לא מובן מעליו.
למה אני בכלל נכנס לזה? האמת אינני מאמין שפעם יהיה איזשהו בירור או וועדה בנושא גם אם יתפרו מכרז עבור מישהו ויידרשו 3kV. הרי כולם נוסעים בקרונות סימנס של רכבת ישראל הצרים והצפופים שמשקלו של כל קרון כמו קרון דאבל עם התקנים שלא פועלים או פעולתם שונתה או הופשטה ושולם עליהן מג׳ובות של משלם המיסים ,דלתות צרות שלא בגובה הרציף וכו׳ ומרוצים,נכון? אבל אם יעלו שאלות כמו שכתבת אז נושא המתח בהחלט יהיה במניין אין שום ספק בזה )))
 
נ.ב. עלות המערכים. לא מצאתי נתונים על עלות קרון במתח המדובר. ״הרגילים״ של אלסטום (אין לי חצי דבר עם אלסטום,הם פשות הכי נפוצים היום) מופיעה בין 3,5 ל 4,5 מיליון יורו. האם המיוחדים יעלו בדיוק אותו דבר? או שיהיו ״קצת״ יותר יקרים? כי איזה 100-200 אלף יורו בג׳ובות זה בית במרכז של איזו עיר מחוץ למטרו׳
 
לא שכחתי את העיניין של תחנות המשנה. בהחלט נכון וחצי! אבל עם כישרונות כמו שלנו (בונים קו טראם אחד מסכן במשך עשורים) אין שום ספק שיפשלו גם כאן והיתרון המספרי... מממ.... לא ימומש.
 
עשית פה סלט אחד גדול, אני אנסה להתייחס לכל נקודה
"טראם זה טראם ומטרו זה מטרו." - אכן טראם זה טראם - ציוד נמוך רצפה, קצר, ולעיתים גם צר יחסית שמשתלב לעיתים עם כלי הרכב בכביש, אבל Pre-metro זה Pre metro, זה שבמקרה של תל אביב הציוד יהיה נמוך כניסה שדומה לזה שנפוץ במערכות טראמים לא הופך את המערכת למערכת טראמים - זה שישתמשו בציוד נמוך כניסה יהיה הדבר היחיד שדומה לטראם במערכת ,מכל בחינה אחרת(תדירות, הפרדה, קיבולת מערכים) היא דומה למטרו בעל קיבולת נמוכה. היו גם יכולים לעשות שימוש בציוד עם כניסה גבוהה שדומה למטרו, כמו בדוגמאות שהבאתי בהודעה קודמת.
"במטרו קרונות שונים, עם משקל שונה, גלגלים אחרים פסי מסילה אחרים... מתח הזנה מסדר גודל אחר כדי להניע את כל זה. מטרו זה יותר רכבת מאשר טראם. " מה הקשר בין משקל, פרופיל גלגל או "להניע את כל זה" למתח הזנה? למה אין מטרו עם הזנת 750? אין רכבות "כבדות" שנוסעות 160 קמ"ש עם הזנה ב750 וולט? מה שקובע את יכולת ההנעה זה ההספק ולא המתח.
"הכנסת טראמוואי למנהרה לא עושה אותו מטרו. ולא כמות נוסעים ולא מרווחים בין הטראמים ולא מערכת איתות." - היא לא עושה אותו מטרו, אלא Pre Metro, או בקיצור מאפייני תפעול(ועם זה גם צריכת האנרגיה, וכשהיא גבוהה כך גם ההפסדי ההולכה, ולכן יש אינטרס לצמצם אותם על ידי מתח הזנה גבוה) שדומים למטרו(בקיבולת יחסית קטנה) אך בשמירה על היכולת להשתלבות טובה עם העיר על פני הקרקע ללא הפרדות במפגשים.
"בסופו של דבר הכל מסתכם במנוע הסעה שיושב על הגלגל וצריך לסובב אותו כדי להביא את המערך במשקל מסויים למהירות רצויה. מי אנחנו שנפקפק ביצרנים אשר קבעו שלדור הנוכחי של הטראמים מספיק 750 וולט? הרי הסטנדרט היום הוא 750 וולט. עובדה. לא אחזור עכשיו על רשימת הערים בטח קראת אותה ולי קשה לכתוב. "
1.מכיוון שלא מדובר במערכת טראמים הם לא השוואה רלוונטית, יש להתייחס למערכות מטרו.
2. היצרנים לא קבעו ולא קובעים, הם פועלים לפי דרישות השוק והיכולת הטכנולוגית.
3. 750 זה לא סטנדרט אלא מה שהתקבע בתלות בטכנולוגיה ובצורך, זה שהיום הרבה מערכות משתמשות ב750 לא אומר שמערכות חדשות ישתמשו בזה גם - ולראייה מערכות הרק"ל שמשתמשות ב1500 הן מערכות חדשות של השנים האחרונות - ניצני השינוי. פעם גם CD היה סטנדרט, הטכנלוגיה התפתחה והדיסקים נעלמים.
4. מה הקשר בין מתח ההזנה של הציוד לבין מנועי ההסעה? כבר הרבה זמן שאין שום קשר בין מתח ההזנה למתח שבו עובדים מנועי ההסעה, תודות להתפתחות אלקטרוניקת ההספק. בציוד עם הזנת DC ממתח הזנה בגודל X נעשית המרה למתח חילופין Y שאיתו עובדים המנועים. ההמרה הזו מתבצעת על ידי ממיר DC/AC שיושב אחרי הפנטוגרף והוא זה שקובע לאיזה מתח/י הזנה הציוד מותאם. בשביל שאר המערכות בציוד שינוי במתח ההזנה הוא שקוף לחלוטין בגלל ההמרה למתח ביניים קבוע.
"חוץ מכמה מערכות שיש להן ייעוד מיוחד כגון שילוב באותן מסילות עם רכבת עם מתח 1500 וולט זרם ישר ביפן ובהולנד למשל או דוגמה שנתת על טראם- טריין 25kV שלא שמעתי על כאלה אבל הקרון שם בטח הרבה הרבה יותר כבד ויש הצדקה ל1,5 במקרה הזה. " - כמו שכבר רשמתי, אין קשר בין משקל למתח הזנה - היתרון של מתח הזנה גבוה מתבטא במיוחד כשלמערכת יש צריכת אנרגיה גבוהה וכך גם הפסדים גדולים, הגדלה של המתח מקטינה אותם בדיוק כמו ש שעושים ברשת החשמל הארצית.
"כאן הסתייגות כמובן מדוגמאות שהבאת מצפון אמריקה - לא מצאתי בינתיים לא בעד ולא נגד בנושא. אבל אלה צרות של עשירים. כי הקטע של זרם קטן יותר באותו הספק עם מתח גבוה יותר נכון אבל לדוגמה לא במנורה ולא בתנור לא נרצה את היתרון הנחמד הזה,נכון? במנוע זרם ישר עד כמה שאני זוכר תנועת מוליך בשדה מגנטי תלויה בערך הזרם בו ועוצמת השדה (קרינה בעמחה). ואם מאיזו שהיא סיבה (תקנות, הגבלה בגודל ,בידוד וכו׳ ) לא תוכל להגדיל את זרם העירעור אתה תעלה זרם על קולקטור. והנה התחלנו לשרוף קילו-וואטים ))) ותודה שממירים היום סטטים ולא גנרטורים... מנוע 1,5 קילו אחד פחות..." - לא ברור מה קשורים פה מנורה או תנור, ההפסדים נוצרים בכבלים עיליים שלהם יש התנגדות. באותו הספק ככל שתגדיל את המתח כך הזרם יהיה קטן יותר וההפסדים קטנים בריבוע לפי החוק הידוע P = R*I^2
לגבי המנוע, כבר הסברתי למעלה שמנועי DC בכלל לא רלוונטים לנושא - אתה כנראה לא מעודכן.
"ובכלל... למה להמציא גלגל? יש סטנדרט באירופה. יש נסיון ליצרנים. בירושלים זה עובד על מתח הנמושות אם כבר. ועם השיפועים שם זה לא מובן מעליו." - אף אחד לא ממציא את הגלגל, ממירי DC/AC עם הזנת 1500 VDC קיימים(יש הרבה מערכות מטרו עם הזנה כזו) והיצרנים השונים גם יצרו ציוד רק"ל למתח ההזנה הזה. שיפועים לא רלוונטים בכלל למתח ההזנה, אלא לכוח ההנעה של הציוד ויכולת הבלימה.
"למה אני בכלל נכנס לזה? האמת אינני מאמין שפעם יהיה איזשהו בירור או וועדה בנושא גם אם יתפרו מכרז עבור מישהו ויידרשו 3kV. הרי כולם נוסעים בקרונות סימנס של רכבת ישראל הצרים והצפופים שמשקלו של כל קרון כמו קרון דאבל עם התקנים שלא פועלים או פעולתם שונתה או הופשטה ושולם עליהן מג׳ובות של משלם המיסים ,דלתות צרות שלא בגובה הרציף וכו׳ ומרוצים,נכון? אבל אם יעלו שאלות כמו שכתבת אז נושא המתח בהחלט יהיה במניין אין שום ספק בזה )))" מה הקשר של הרכישה הטיפשית של קרונות הסימנס(ולא רק הם, כל נושא הרכש והפיתוח של ר"י התבצע בצורה טיפשית במיוחד שאולי יבוא יום ובאמת תהיה ועדת חקירה בנושא) לבחירת מתח ההזנה של הרק"ל שתגרום לחסכון כלכלי.
"נ.ב. עלות המערכים. לא מצאתי נתונים על עלות קרון במתח המדובר. ״הרגילים״ של אלסטום (אין לי חצי דבר עם אלסטום,הם פשות הכי נפוצים היום) מופיעה בין 3,5 ל 4,5 מיליון יורו. האם המיוחדים יעלו בדיוק אותו דבר? או שיהיו ״קצת״ יותר יקרים? כי איזה 100-200 אלף יורו בג׳ובות זה בית במרכז של איזו עיר מחוץ למטרו׳" - קודם כל זו בעיה לקבוע עלות של ציוד רק"ל, הם באים ברוחבים אורכים שונים מיצרנים שונים וכך גם עלויות שונות. וכמו שהסברתי כבר למעלה, מה שמשנה את עניין ההזנה זה ממיר הDC/AC. אם נקח לדוגמא את הציוד שנבנה על ידי בומברדיר(ב2010) למערכת בעיר Bursa בטורקיה, הוא עלה 3.1 מיליון למערך באורך 28 מטר.
"לא שכחתי את העיניין של תחנות המשנה. בהחלט נכון וחצי! אבל עם כישרונות כמו שלנו (בונים קו טראם אחד מסכן במשך עשורים) אין שום ספק שיפשלו גם כאן והיתרון המספרי... מממ.... לא ימומש." היתרון המספרי ימושש ועוד איך, בקו האדום מתוכננים להקים רק 2 תחנות השנאה לפי המכרזים שפורסמו.
בקיצור, בהכפלת מתח ההזנה ישנים מספר היבטים כלכליים
1.בגלל שהזרם קטן בחצי ההפסדים שנוצרים עקב התנגדות מערכת ההזנה העילית קטנים ב75 אחוז. כשמדובר במערכת עם עלויות אנרגיה של XXX מיליוני שקלים בשנה מדובר בחסכון גדול לאורך חיי המערכת(עשרות שנים).
2.מספר תחנות השנאה קטן יותר, יש פה חסכון ב2 דרכים. ראשית תחנת השנאה עולה כמה מילונים וזה בלי להכנס לעלויות תחזוקה, שנית ככל שהמרחק בין תחנות ההשנאה גדול יותר כך גדל הסיכוי שחשמל שמיוצר בבלימה של רכבת מסויימת יצרך ישירות על ידי רכבת אחרת בקטע ולא יעבור המרה בתחנת ההשנאה בחזרה לרשת.
3.עלויות הקמה ורכישה דומות, מרחקי בטיחות לא משתנים ולכן אין הבדל בעניין הזה, מבודדים למתח 1500 וולט הם טיפה גדולים יותר.