נויפלד הקטן
New member
בדיחה
יום אחד החליט שר אוצר אחד לראות כיצד העם מסתדר עם מה שקוראים "המצב הכלכלי". לבש בגדים בלויים כאחד העניים וירד לשוק. בשוק ראה שר האוצר מחזה מוזר: באחד הדוכנים יושב אדם, לפניו שורה של ארגזים, וכולם ריקים. "אין זאת כי הסחורה שלך תקועה בנמל בשל שביתת הסוורים", אמר לו שר האוצר שהיה איש חכם. "טעות בידך", השיבו המוכר, "דייג אני, אולם איני יכול לצאת לים לבדי, וכל חברי מסרבים להפליג איתי, שכן הם טוענים כי הים מזוהם". "וכלום אהיה אני, איש עני, לך לעזר בים?", שאל שר האוצר (שהיה איש חכם). הדייג, שהיה בעל השכלה עממית וחוכמת רחוב כדרכם של יורדי ים, הסכים מיד. לא עברה שעה וכבר היו מושכים השניים רשתות מלאות מכל טוב הים: דגי בורי, ברבוניות, מושטים ועוד. אך הדייג שמח במיוחד כאשר ראה שהעלה ברשת את העידית של הים, תשוקתם של כל הדייגים - סוליות חשיש. הוציא הדייג פתיליה: חימם, פורר, ערבב, גלגל והצית. שר האוצר הביט סביבו, וכשראה שמאופק לאופק אין ספינה אחרת, הצטרף אל הדייג - תחילה בחשש ואח"כ בהנאה גלויה. ישבו השניים על דופן הספינה, טבלו רגליהם במים והביטו בשמש הגולשת לה לים מבעד לעננים הסגולים. "אני חייב לגלות לך משהו", אמר שר האוצר לדייג, "האמת היא שאני לא פשוט עם. אני בעצם שר האוצר, ואני רוצה להגיד לך שהמיתון נגמר". הביט בו הדייג באישונים מורחבים, ואמר, "חומר טוב אחי, אה?".
יום אחד החליט שר אוצר אחד לראות כיצד העם מסתדר עם מה שקוראים "המצב הכלכלי". לבש בגדים בלויים כאחד העניים וירד לשוק. בשוק ראה שר האוצר מחזה מוזר: באחד הדוכנים יושב אדם, לפניו שורה של ארגזים, וכולם ריקים. "אין זאת כי הסחורה שלך תקועה בנמל בשל שביתת הסוורים", אמר לו שר האוצר שהיה איש חכם. "טעות בידך", השיבו המוכר, "דייג אני, אולם איני יכול לצאת לים לבדי, וכל חברי מסרבים להפליג איתי, שכן הם טוענים כי הים מזוהם". "וכלום אהיה אני, איש עני, לך לעזר בים?", שאל שר האוצר (שהיה איש חכם). הדייג, שהיה בעל השכלה עממית וחוכמת רחוב כדרכם של יורדי ים, הסכים מיד. לא עברה שעה וכבר היו מושכים השניים רשתות מלאות מכל טוב הים: דגי בורי, ברבוניות, מושטים ועוד. אך הדייג שמח במיוחד כאשר ראה שהעלה ברשת את העידית של הים, תשוקתם של כל הדייגים - סוליות חשיש. הוציא הדייג פתיליה: חימם, פורר, ערבב, גלגל והצית. שר האוצר הביט סביבו, וכשראה שמאופק לאופק אין ספינה אחרת, הצטרף אל הדייג - תחילה בחשש ואח"כ בהנאה גלויה. ישבו השניים על דופן הספינה, טבלו רגליהם במים והביטו בשמש הגולשת לה לים מבעד לעננים הסגולים. "אני חייב לגלות לך משהו", אמר שר האוצר לדייג, "האמת היא שאני לא פשוט עם. אני בעצם שר האוצר, ואני רוצה להגיד לך שהמיתון נגמר". הביט בו הדייג באישונים מורחבים, ואמר, "חומר טוב אחי, אה?".