בדד....הנני בודד...

[בוביץ]

בדד....הנני בודד...

הנני בודד באוניברסיטה. למרות שאמרתי שאבוא פתוח ואהיה נחמד ואנסה למצוא חברים ואהיה נחמד לכולם. אני לבד באוניברסיטה. הולך לבד באלפי האנשים שבקבוצות. כבר כמה קבוצות שצריך לעשות עבודות ביחד ואני היחיד שלא מוצא בן/ת זוג לעבודה. ורק לי אשרו להיות לבד לעשות את העבודה.. אני מנסה למצוא חברים או מישהו שלפחות אוכל לדבר איתו אבל גם זה ממש לא מצליח אולי בגלל שאני בן 19? החברים היחידים שאני מוצא הם פה בפורום.... ובפורומים אחרים.... האוניברסיטה מדאכת אותי כל פעם מחדש..

 

[ailag]

עצות

כן, הקטע של קבוצות בעייתי, אני עדיין לא מבינה איך הן נוצרות כל כך מהר

תידחף. לא בצורה בוטה, אבל בכל צורה אחרת. למשל, באתי למעבדה א1 בלי להכיר אף אחד בקבוצה אליה הכניסו אותי. ישר אמרתי, בטון המעצבן הזה אפילו, משהו כמו "טוב, למי אין בן זוג? מי יהיה השותף שלי במעבדה?", ולמרות שהסגנון עצבן גם אותי התחלקנו יפה לזוגות. אם אתה יושב ליד אנשים בשיעור והם מדברים על משהו שמעניין אותך, נסה לדבר גם. מקסימום, יסתכלו עליך מוזר וימשיכו לדבר .. לא הפסדת הרבה. (ויש הרבה דגים בפקולטה) אתה יכול לשאול אנשים על נושאים שאתה לא מבין בלימודים. פשוט לך למישהו שנראה לך שמבין ושאל אותו אם אתה יכול לצלם או שהוא ישב איתך שעה ויסביר. רוב הסיכויים שיסכימו. ועוד סיפור אישי (מכירה את הסיפורים של עצמי הכי טוב

) -- בשנה שעברה כל פעם למדתי עם אנשים אחרים, נצמדתי לקבוצות לימוד קיימות ולא ממש התאמתי (כי למדתי בצורה / קצב לא מספיק טוב) יום אחד בתרגיל ביחסות דיברתי עם זה שמשמאלי, שלומד גם פיזיקה+מתמטיקה. זו שמימיני הצטרפה קצת לשיחה למרות שלא הכרנו אותה ולא היה לה שום קשר אלינו. אפילו לא ממש שמתי לב אליה לפני אותו תרגיל. בזכותה עברתי את קלאסית 2, כי למדנו ביחד למבחן במשך הרבה זמן, והיא הסבירה לי. עכשיו יש לי שותפה למעבדה עוד לפני שהתחיל הסמסטר. זה תמיד מתחיל מזה שנדחפים לשיחות של אנשים, מבקשים מאנשים זרים צילומים או עזרה, או סתם מתלוננים על שיעור משעמם. צריך לעשות משהו בשביל שיהיו חברים. זה ש"משהו" הוא בדרך כלל "משהו שנראה לי כמו סתם פדיחות ואיך זה יעזור בכלל", זה לא אומר

(אני לא חושבת שזה בגלל הגיל. אנחנו לא באמת מפלים נגד עתודאים ודומיהם, רק צוחקים יחד איתם עליהם..) אגב, תזכיר מה אתה לומד? נ.ב. אני אגלה לך סוד - כמעט כולם גם לומדים הרבה מהזמן לבד. פשוט אתה לא רואה את זה, כי לומדים לבד בבית. נ.נ.ב. גם חברים בפורומים זה מצוין.. אלו עדיין אנשים שאתה יכול לדבר איתם, ועם אלו שאתה מכיר גם לשבת בקפיטריה ולפטפט. זה שווה המון..

 

[בוביץ]

אנ י לומד

לוגיסטיקה בבר אילן.. אני מנסה להדחף בקבוצות לפעמים זה מצליח לפעמים זה ממש לא..

 

[נמרה שחורה]

אני כל כך מבינה......

גם אני לומדת בבר אילן, שנה א. הגעתי לאוניברסיטה לבד, האמת שאני מכירה מישהי שלמדה איתי בתיכון אבל אף פעם לא הסתדרתי איתה יותר מדי... כבר בשבוע הראשון שמתי לב לקבוצות שנוצרו וממש לא הצלחתי להכנס לאף אחת מהן. אני מכירה כמה אנשים ממש נחמדים, אבל עוד לא יצרנו ממש קשר חברות... כך שגם אני לבד, בודדה...אוכלת לי את הסנוויץ לבד, מסתובבת משיעור לשיעור לבד...אבל אני אופטימית!!!

 

[P h e n i x]

וואי

כתבתי הודעה ממש ארוכה. אבל ממש. על הבחירה להיות לבד וכ' וכו'... ואז הבנתי שוואלה גם אני מאלו שיושבות לבד. אז גם אני.

 

[ailag]

לא יודעת אם זה כזה רלוונטי באוני'

יש את אלה שתמיד הולכים בקבוצות, אבל האנשים שמסביבי ואני .. פשוט לא מתייחסים לסטטוס ("אוכלת בקפיטריה עם מישהו", "אוכלת לבד"). לפעמים את רואה מישהו והולכת איתו, לפעמים לא, אין שום צורך תמידי באף אחד מהמצבים. פשוט מה שיוצא יוצא. אנחנו לא מתעמקים בזה.

 

[מיקהמוני]

גם אני נתקלתי בבעייה... ../images/Emo4.gif

וזכורים לי מספר שרשורים בנושא הזה בדיוק (תסתכל כמה דפים אחורה...) בכל אופן, אל תתייאש! אני עדיין מרגישה כך אך הרבה פחות ממה שהרגשתי בהתחלה. לפני חודש וקצת, כשהתחילו הלימודים, הרגשתי נורא לבד ולא הצלחתי להבין איך לכולם יש חברים ורק לי אין... הייתי מסתובבת עם עצמי, אוכלת מהסנדוויץ ומעבירה את הזמן בהפסקות בלדבר בטלפון. לאט אט, התחלתי קצת יותר להתחבר עם האנשים. אומנם עדיין אין לי חברים טובים מהלימודים אבל יש הרגשה שדברים מתחילים להסתדר. אני מאמינה בזה שהכל קורה בסוף וגם אם נראה לך שאתה האדם הבודד היחיד באוניברסיטה, תדע לך שיש עוד הרבה כמוך, ומי שלא, אז סבבה לו... גם יומך יגיע

חוצמזה, שלא צריך להילחץ להכיר אנשים, דברים יקרו מעצמם. קח הכל באיזי ואל תנסה בכח להידבק לאנשים או להשתתף בשיחות. אם אתה מרגיש שזה צבוע מדי או לא מתאים לך, תוותר. קשרים, לרוב, נוצרים בסופו של דבר גם אם אתה רוצה וגם אם אתה לא רוצה, ואני מדברת מנסיון.

 

[thepunk]

אני הגעתי בשנה א'

לא הכרתי אף אחד (אולי בודדים בפקולטות אחרות ... גם לא יותר מידי. במסלול שלי כולם היו חדשים) .... אבל מה לעשות, שנמצאים כל היום ביחד (מה לעשות, פיזיקה/הנדסה) ... זה פשוט "קורה" ... והיום, חלק נכבד מהחברים הכי טובים שלי (אלה שאני גם יוצא איתם וכו') הם אלה שאני לומד איתם ... יש תמיד אנשים טובים, צריך פשוט להכיר לאט לאט ... (יש כל מיני קטעים כאלו שגם מאלצים להכיר אנשים - כמו נניח מעבדה על היום הראשון וצריך למצוא איזה שותף ... )

 

[greywolf]

אפשר להקים את שולחן התמיכה

של הפורום בבר- אילן. חיים חפר תצטרף?

 

[חיים חפר]

יש ../images/Emo96.gif? אז בשמחה ../images/Emo13.gif

 

[formersusan]

זה מייאש בהתחלה, אבל

אפשר לרומם את נפשך הנכאה בסיפור מעודד? התחלתי ללמוד במקום חדש אחרי 6 שנים באת"א ומאוד חששתי מהקטע החברתי (בעיקר בשל הבדלי גיל וכו'). אבל לא דובים ולא יער. החל מהיום הראשון כבר מצאתי אנשים נחמדים לבלות איתם את ההפסקות, והשבוע אני אפילו הולכת לחתונה של אחת מהן... מוסר ההשכל: אף אחד לא נשאר לבד בסוף.

 

[בוביץ]

כן....

אבל אני מנסה להתחבר אבל זה לא זורם משום מה. נראה שדווקא בחוג שלי המון מכירים אחד את השני ויש כבר קבוצות ומי שלא ממש בקבוצה גם אוהב להסתגר לבדו ...

 

[ailag]

זה לא זורם בהתחלה

ודי קשה להחצין מצב של "מתאים לנו שיהיה עוד אחד בקבוצה". מה שנחמד, שאין לך הרבה להפסיד מלנסות לדבר עם אנשים.

 

[מאי יולי]

בקשר ל"מי שלא ממש בקבוצה"...

זה אולי נראה כאילו הוא אוהב להסתגר לבד - אולי הוא יושב לו לבד, מדבר בפלאפון ולא מתקשר עם הסביבה - אבל יש סיכוי טוב שהוא באותו מצב כמוך, ודווקא עם כאלו שווה להתחיל שיחה... אבל - כן - אני מאד מזדהה עם הבעיה. יש אנשים שאני מדברת אתם קצת במשך השעורים, ו"היי+ביי" כשפוגשים אותם ברחבי הקמפוס - אבל גם אני עוד לא ממש יצרתי חברים טובים או מצאתי לי קבוצה להשתייך אליה. ובכל זאת אני מאמינה שזה יקרה עם הזמן, צריך קצת רצון טוב והרבה סבלנות...

 

[ailag]

או פשוט

לקחת שיעור *מסויים* במתמטיקה שבו רוב הקהל הוא מהפורום

(חמישה, בינתיים!)

 

[roni233]

לבוביץ../images/Emo140.gif

דבר ראשון אני מצטרף לכל האחרים ברגשות אמפטיים, זה קורה לכולם חוץ מלאלה שבאים עם חברים ללמוד- ואגב חלקם עושים זאת כי מטריד אותם לחשוב שיהיו לבד. יצירת קשרים חברתיים היא כישור שצריך לקנות אותו וטוב מוקדם ממאוחר... בחיים תתקל בכך המון מקום עבודה חדש, פרוייקטים, משפחה של חברה וכו'. אם אתה רוצה לקדם את הנושא הצב לך בקטן כל שבוע משימה חברתית כמו, השבוע אשתדל לשוחח עם משהוא בהפסקה- שלא ישמע לך שזו עצה מאלצת, אבל הצב לך אתגר כדי שבאמת תעשה משהוא. או בקורס מסויים שאפשר לשוחח בו במהלך השיעור להתיישב ליד משהו שנראה נחמד ולהחליף איתו כמה מילים, ההמשך לחילופי המילים בשיעור יכול להיות בא לך לשתות קפה בהפסקה או בא לך לבוא לקפיטריה או אפשר לצלם ממך את השיעור האחרון ככה קצת תתחיל לשוחח פה ושם עם אנשים, אני גם הייתי ממליץ, לא לבנות את ההפסקה על המשכות המצב דהיינו, לדבר בפלאפון כי נורא בודד לך אלא אתה בהפסקה נתקל רואה משהוא מוכר מהשיעור, לגשת אליו לשאול שאלה סתמית יש לך את החומר של השיעור, צילמת את התרגיל - אתה יכול לתת לי/ את יכולה. בנתיים אין ככ' לחץ כי אנו יחסית בראשית השנה אם לא תטפל בקושי הזה הוא רק יגבר בתקופת הבחינות, אתה גם יכול להציע למשהוא להכין ביחד תרגיל בספריה- לקבוע לשבת יחד.

רק אל תשב בחיבוק ידיים, כי ת'אמת גם אם אומרים לך שהדברים יסתדרו, ככל שעובר הזמן יותר קשה ויותר מלאכותי ליצור קשר כי אנשים כבר התגבשו, אז קדימה בן אדם רוץ עם האתגרים והצלח,

ואגב יש שמועה שגם הצטיינות בלימודים היינו חרשנות לא מזיקה בהתעניינות של סטודנטים בך ובחומר הלימודי שבאמתחתך

 

[BMWE]

אחינו יעקוב קום מהר

וקרא: כיוון שאתה בגיל 19, יש עוד אנשים בני אותו גיל שלומדים באותו מסלול - לוגיסטיקה. שמם בישראל עתודאים. ניסית להתחבר איתם?

 

[בוביץ]

באופן עקרוני ..

אני לא עתודאי.. ודווקא העתודאים כבר מחברים ונראים מגובשים..... אבל רוני אתה יודע מה אתה צודק אנסה לקחת את העצה שלך ואשתדל לעשות לי מטרה סכל שבוע \תודה על העצה הטובה..

 

[BMWE]

רוני? מי זה?

ותמיד יש את פורום עתודאים - 159.

 

[בוביץ]

זהו שאני לא עתודאי בפעם המאה

כולם חושבים שאני עתודאי אפילו לפעמים שואלים אותי אם אני עתודאי אבל אני לא ואז כשאני אומר לא הם מתרחקים משום מה..