בגידה ומשבר הגיל

justnati

New member
רק על עצמי להעיד ידעתי

אני בגדתי בפעם הראשונה כשהייתי נשואה כשנה, לא חושבת שעברתי משבר כלשהו פשוט התאהבתי במי שנתן לי המון, המון תשומת לב במהלך היום...
 

n i v 1

New member
אולי הפוך ?

תפסיקי לבגוד כשיגיע משבר הגיל ??
ואני לא בטוח שיש כזה .
 

justnati

New member
אם

הבנתי נכון המשבר מגיע בגיל 40(כלומר עוד חצי שנה) אין סיכוי...לא נותנת לא להיכנס למשבר הזה לפחות עד גיל 80:))
 

n i v 1

New member
לפי

מה שקורה סביבי זה מתחיל ב35 . כולם מחפשים וכולם מצד שני תופסים וניתפסים . ומיתגרשים ומתחרטים וכך הלאה .
 

justnati

New member
סביבי

נראה כאילו זה בכלל לא הכיוון לפחות מבחינת החברות אבל מאה אחוז שגם הן לא חושדות בי


בכל מקרה אצלי זה התחיל בסביבות גיל 21...נולדה שם אהבה גדולה, אהבה מתוך היכרות עמוקה וחברות טובה...היום זה שונה התפיסה היא שונה, הדרך אחרת לגמרי ובודדים האנשים משני המינים שמחפשים קשר שני בעל משמעות.
 

n i v 1

New member
חשבתי

שגם אף אחד לא מבצע ..עד שאתה בתוך העניין חוקר בודק מגשש ומגלה שיש המון מבסביב
 
כן, ולא, וכן, ושוב לא

בוגדים יותר במשברי גיל (לא בדוק אמפירית), אבל גם יש יותר יסורי מצפון, מרגישים עם זה רע יותר ומפסיקים מהר יותר.
יש הבדל בין נשים וגברים, אבל אין לי מושג מהו... או יותר נכון אני לא יודעת איך להגדיר אותו.
לא עזרתי יותר מדי, צר לי.
 

n i v 1

New member
מי שבוגד

בגלל משבר כלשהו יש לו יותר יסורי מצפון?
אז הכי טוב לבגוד מהצורך הבסיסי לפרפרים.
 
נשמע לך מוזר?

לי נראה שמשבר אישי אינו סיבה מספיק טובה, אף כי נתקלתי בה מספר פעמים, לבגידה בבן הזוג.
הסיבה היחידה שאני, באופן אישי, מתייחסת אליה כלגיטימית למערכת יחסים חוץ משפחתית, היא בעיה בלתי פתירה בזוגיות עצמה.
אבל זו אני.
ואכן, כל אלה שהכרתי שסררו בעקבות משבר גיל ודומיו,
חשו רגשות אשם ויסורי מצפון גדולים יותר, וחזרו למוטב מהר מאד.
בן הזוג לא צריך לשלם מחיר על משבר גיל.
לדעתי.
 

n i v 1

New member
אני

בדעה שגם כאשר מחפשים פרטנר עדיף לא להיכנס לקשר עם כזה שיש בו מטען ריגשי של נקמה או משהו דומה . למרות שזה ללא ספק כר נוח למציאת בן זוג .
 
סביבה חינוך וגנטיקה

מעצבים אופי - אופי ואפשרות מעצבים מציאות - עליהם מלבישים הסברים ותרוצים.
 

Almostsea

New member
תשובה רצינית

אצלי בוודאות המחשבות על הנושא התחילו לעלות רק עכשיו במשבר גיל ה-40 (פלוס 10%)
כצעירה היו לי אינסוף אפשרויות והצדקות (אפילו כשגיליתי שבן זוגי רעה בשדות זרים) אולם מעולם הרעיון לא עלה במוחי
לא ראיתי את הצורך.

עכשיו אני בוגרת, שקולה יותר ועושה חושבים ומרגישה שיש המון שלא עשיתי, לא הספקתי, לא חוויתי ואני רוצה ועם האיש שלי לא יכולה
אז כן המחשבה עלתה לי חד משמעית בגילי המופלג
 

Almostsea

New member
כי אתם לא רציניים בעליל

ודווקא לפעמים אנשים שואלים כי הם רוצים תשובה רצינית
 

n i v 1

New member
כיף

לשמוע גם תשובות רציניות וכמובן גם את אלו שמעלים חיוך .
 

Almostsea

New member
אני חושבת שאחת הבעיות שלנו הנשים

שאנחנו עסוקות בדברים טריוויאלים כמו בית וילדים אנחנו קצת "שוכחות" את עצמינו
כשאנחנו מתעוררות זה כבר קשה לשנות

אז כן כשהייתי צריכה לרצות "לנקום" היה לי תינוק בבית והוא (ואחיו) לקחו ממני את כל הרצונות
 
למעלה