בבקשה דרושה פרשנות
חברים/חברות משהוא יכול בבקשה להסביר לי למה הכוחנות הזו מגיע מהיכן היא נובעת, לא מצליח להבין זאת וזה ממש משגע ומתסכל אותי. ולא לא יתקבל הסבר של "מחזור". להלן הסיפור הטרי: אתמול בבוקר היא מתקשרת, "בוקר טוב מה שלומך?" אני: "טוב, מה שלומך?" היא: "טוב, תגיד התאריכים של החופש שלך עם הילדים סגורים?" אני: "למה?" סגרתי זאת איתה כבר לפני שבועיים אך לא הזמנתי לי ולילדים כלום בנתיים. היא: "אני רוצה להזמין כרטיסי טיסה" אני : קצת איטי מה לעשות לא מבין מהר חושב שהיא רוצה לקחת את הילדים איתה ויש לה איזו הזדמנות, מצליח להוציא "אבל הילדים" היא: "לא, רק לי, אבל אצתרך שתקח את הילדים מאמא שלי" אני : "אין בעיה אקח את הילדים מאמא שלך", שעה וחצי נסיעה לכיוון. אבל ממש לא נורא מבחינתי. היא: "או שנחליף שבתות ואז.." אני : "אמרתי שאין בעיה שאקח אותם, ולהחליף שבתות לא ממש מתאים לי" היא: ממשיכה "אם לא מתאים לך לקחת אותם מאמא שלי אז האפשרות היחידה היא להחליף שבתות" אני : ממש מתאפק שומר על טון כליל ורגוע "אמרתי שזה בסדר אקח את הילדים מאמך". היא: "אז סגרנו, אני יכולה להזמין כרטיסים?" אני : "כן בסדר" .... למה הכוחנות הזו, כבר אמרתי שאקח את הילדים, למה לכופף לי את היד. מה לא קיימות אפשרויות נוספות שאמא שלה תקפיץ את הילדים אלי, להעלות את הילדים למונית ולשלוח אותם אלי? למה האולטימטום הזה למי זה טוב. למה להחזיק במן גישה שכזו כשבאמת כול מה שרצתה עד היום תמיד בכול דבר אני גמיש וזורם איתה. לא מצליח להבין.
חברים/חברות משהוא יכול בבקשה להסביר לי למה הכוחנות הזו מגיע מהיכן היא נובעת, לא מצליח להבין זאת וזה ממש משגע ומתסכל אותי. ולא לא יתקבל הסבר של "מחזור". להלן הסיפור הטרי: אתמול בבוקר היא מתקשרת, "בוקר טוב מה שלומך?" אני: "טוב, מה שלומך?" היא: "טוב, תגיד התאריכים של החופש שלך עם הילדים סגורים?" אני: "למה?" סגרתי זאת איתה כבר לפני שבועיים אך לא הזמנתי לי ולילדים כלום בנתיים. היא: "אני רוצה להזמין כרטיסי טיסה" אני : קצת איטי מה לעשות לא מבין מהר חושב שהיא רוצה לקחת את הילדים איתה ויש לה איזו הזדמנות, מצליח להוציא "אבל הילדים" היא: "לא, רק לי, אבל אצתרך שתקח את הילדים מאמא שלי" אני : "אין בעיה אקח את הילדים מאמא שלך", שעה וחצי נסיעה לכיוון. אבל ממש לא נורא מבחינתי. היא: "או שנחליף שבתות ואז.." אני : "אמרתי שאין בעיה שאקח אותם, ולהחליף שבתות לא ממש מתאים לי" היא: ממשיכה "אם לא מתאים לך לקחת אותם מאמא שלי אז האפשרות היחידה היא להחליף שבתות" אני : ממש מתאפק שומר על טון כליל ורגוע "אמרתי שזה בסדר אקח את הילדים מאמך". היא: "אז סגרנו, אני יכולה להזמין כרטיסים?" אני : "כן בסדר" .... למה הכוחנות הזו, כבר אמרתי שאקח את הילדים, למה לכופף לי את היד. מה לא קיימות אפשרויות נוספות שאמא שלה תקפיץ את הילדים אלי, להעלות את הילדים למונית ולשלוח אותם אלי? למה האולטימטום הזה למי זה טוב. למה להחזיק במן גישה שכזו כשבאמת כול מה שרצתה עד היום תמיד בכול דבר אני גמיש וזורם איתה. לא מצליח להבין.
