באיחור רב, סיכום מפגש פורום.

morning star

New member
באיחור רב, סיכום מפגש פורום.

בשבילי, מפגש הפורום מילא רק אחד משני התפקידים שייעדתי לו, אבל זה כנראה בגלל שלא ממש תכננו מה הולך להיות בו. היה נחמד מאוד לראות את הפרצופים שמהצד השני של המסך בהופעה חיה. הרבה יותר נחמד לראות מה אנשים אומרים ב"רגעי אמת". האמת, חלק מהאנשים הפתיעו אותי, מי לטובה, מי לרעה ומי סתם הפתיע. אבל הענן הכבד ביותר היה הספר של רטרקין שנעלם. חבל שזה היה צריך להגמר ככה. אמנם אני חושב כבר על מפגש פורום הבא, אי שם בחופש הגדול, אבל המקרה הנ"ל, אם לא ייפתר, כנראה ויגרום לאי קיומו, או קיומו רק ב"דלתיים סגורות", וחבל. בשבילי, זה היה מוזר. עקרתי את עצמי מעירי (דבר שאני עושה לעיתים רחוקות יחסית) כדי ליסוע ברכבת (משהו שעשיתי רק פעם אחת מאז שהשתחררתי, לפני שנתיים וחצי). בתחנת הרכבת השוממה של "חיפה חוף הכרמל", עשיתי קצת תרגילי Tai-Chi (וזכיתי למבטים מוזרים. איזה כיף!). כשהגעתי, חיכיתי למעיין. ראיתי מרחוק שני חבר´ה יושבים על ספסל ובוהים באנשים שעברו. חשבתי שהם "משלנו", אבל לא רציתי להתפדח. בסוף התברר שאילו הם לומדת קסם וידיד, דניאל. מעיין ועוד חברה שלה (גלי), הגיעו, נפגשנו עם ירדן ודניאל, וחיכינו לשי (hstrot), נטול הסלולרי. משם המשכנו לגני יהושע. לא היה קשה לראות את החבורה... אוסף מוזר של אנשים מוזרים עוד יותר חיכה לנו במקום המפגש. מאחר והייתה לי תאונה מצערת עם בקבוק קולה earlier that day, הייתי צריך לקנות שתיה. יצאנו לחפש קיוסק פתוח, ארבעת כלבי האשמורת - לומדת קסם, דניאל, פרנק נ´פורטר ואנוכי. בסוף קנינו שתיה שהספיקה גם למחרת היום. מסתבר ששלחו אנשים לחפש אותנו... זהו, אין לי כח לפרט יותר, זה יהיה ארוך מדי. נקנח רק בזה שהיינו אנשים טובים, ניקינו את החלק הקטן שלנו במדשאה, ואת השאריות של השתיה וכלים חד פעמיים הבאנו ליחידה צבאית שעשתה על האש לידינו. גם הזמינו אותנו לאכול בשר, אבל ויתרנו. גם נפרדתי מהפונצ´ו שלי (sniff
) - אבל לידיים טובות... שלכם, הנווד
 

hsotrt

New member
נטול סלולרי!!!!!!!! muhahahahaha

היכן היו ימים אלו...וכבר יש לי מקום מצויין למפגש הבא, הייתי בו היום... הממממממ...הי..חזרת!!! איך היה?? צילמת לי שמים????
 

Remirat

New member
ברוך השב...

נחמד לראות אותך כאן שוב... איך היה בצבא?
 

morning star

New member
הרבה חול, אבק ושטחים

הייתי ליד חברון. ב-5 בבוקר, כשהייתי בחמ"ל, טנקים התחילו לתרגל לידינו. פגזים שורקים, מתפוצצים - ואף אחד לא עדכן אותי. איזה פחד!
 

hsotrt

New member
טנקים!!! טנקים!!! טנקים!!!!

*מרצד לו מפינה לפינה בביתי הקט* אני סוכר את הפעם הראשונה שרכתי על טנק... למרות שהייתי אז בן 3... אבל אני זוכר את הרעש של הנסיעה... ושאב החזיק אותי כל פעם שנתנו מתח חגיגה.. *פורץ בבכי היסטרי* זה היה משהו שלא אשכח לעולם, מתחי כבוד ותהלוכה ענקית... אותו יום, 1 במאי, מוסקבה... *אנחה* היו ימים!
 
למעלה