א ביסעלע יידישקייט ../images/Emo3.gif
פארטייטשט און פארבעסערט. למעט מן המונחים שהועלו כאן בימים האחרונים. יאכנע. ===== לטעמי פירוש הכינוי נוטה יותר לחטטנות, רחרחנות, מי שעסוקה בלהוציא דיבתם, של אנשים, רעה. טיפוס די מאוס, והקונוטאציה שלילית. בלשון המעטה. בדרך כלל זה קשור לפטפטנות כפייתית, עם נטיה לחדש את מלאי הנושאים שלה, לעיתים קרובות. לכן היא 'דוחפת את האף' לכל חור, מביעה דיעה, בעניינים לא לה, בין אם נתבקשה לכך ובין אם לאו. במקרה או שלא במקרה הביטוי נכון גם לנשים וגם לגברים. היה נלווה לכך המשפט: "זי [ער] קען די בארעדן פון קאפ ביז די פיס" [פוס] מסכים, שזה ביטוי יידי עאסלי כמעט ולא ניתן לתרגום. אני חושב שהביטוי מוכר וידוע, נטמע בשפה העברית, אין צורך לשנות. משה זוכמיר. =========== את מקור השם אני מכיר מן האימרה [נמצאת בקישורים 'פתגמים'] : [די וועלט איז גרויס אָן אַן עק, משה זוכמיר כ'בין א גרעק] כאן מתערבבים כמה פירושים ששמעתי. המהדרין בבני משפחתי טענו שהביטוי הוא : "משה זוכמיר כ'בין אין דרעק." [מוישה חפש אותי, אני שקוע בצואה] והיה נילווה לכך סיפור: על אדם שהתהפך על משכבו, לא הצליח להרדם. שאלה אותו אשתו מה פשר התופעה. סיפר לה שהוא חייב סכום כסף לאיזה "מוישה" ומחר יום הפירעון אך אין לו את הכסף לשלם והוא מוטרד מכך. - מה הבעיה? אמרה האשה . קמה, התלבשה, הלכה לאותו מוישה דפקה אצלו בדלת. יצא מוישה לקראתה, קצת רדום והמום מן הביקור הלילי. - לבעלי, אין כסף לשלם לך, מחר. אמרה, סבבה על עקביה וחזרה הביתה. - עכשיו אתה כבר יכול לישון בשקט, אמרה לבעלה. מוישה הוא, שלא יישן כבר כל הלילה ... מה שאומר, יתכן ואותו מוישה היה מלווה בריבית, קצוצה, נושך נשך. מה שהדביק לו תדמית שלילית. כך שהביטוי בא לומר, משה חפש אותי אין לי כסף להחזיר לך. תאכל אתה הלב שלך... אפשרות נוספת שהעליתי בדעתי, אם כי אין לי על כך אימות הוא שיש כאן איזה רמז להתייוונות [גרעק=יווני] "מוישה חפש אותי, התייוונתי, חזרתי בשאלה." "קוצים בתחת" ============ המילה "קוץ" לא כל כך שגורה בשפת היידיש. כנראה שהדרדר-המצוי עתיר הקוצים, הוא צמח ים תיכוני. לא כל כך מוכר היה לאבותינו בגלות אירופה הדוויה. לכן השתמשו ב"שפילקעס" [סיכות] מתאים למקצוע החייטות, בהם עסקו רבים מן היהודים כמקצוע מועדף. כמו גם "הטשוואק" [מסמר] נכס חשוב במקצוע הנגרות וטשוועקעלעך [מסמרונים] במקצוע הסנדלרות. הביטוי : אחד שיש לו קוצים בתחת, בא לרמז, על כך שהאיש היפר-אקטיבי חסר סבלנות, חסר יכולת ריכוז, חסר מנוח. כך שהגירסה הזו תומכת בדעת החכמים של נועם. הסברה שהעלה כאן רוני כאילו מדובר, באחד המכונה "קוץ בתחת" דהיינו טרדן, נודניק, אחד שלא חי ולא נותן לחיות. הביטוי המוכר לי הוא "ער [זי] שטעקט מיר ווי א טשוואק אין לאך" [תקוע לי כמו מסמר בפי הטבעת.] כל אחד יבחר לו את הפירוש הנכון [ולא לשכוח למחוק את המיותר.] אלטמודיש ========= מקביל לביטוי האנגלי old fashion אמנם המילה 'מודה' נפוצה בעיקר בתחום האופנה, אך היא משמשת גם כביטוי נפוץ למנהגים ישנים. לכן אני מניח, שזאת היתה כוונת אלה, שכינו כך את בית הכנסת שלהם. בחזקת חזרה למקורות, למנהגים הישנים והטובים, משהו נוסטאלגי בטעם של פעם. ספאדעק. ====== מוכרת לי המילה ביידיש, כביטוי כללי ל"תחתית" גם במובן של צלוחית לנר, כוס יין וכדומה. ספציפית מוכר לי הביטוי בשפת הסנדלרים. כינוי נרדף לסוליות - עקב, הנעל. גם הביטוי "פארדריי מיר נישט דעם ספאדעק" [אל תבלבל לי משהו ב"תחתית" הגוף] אולי התכוונו לעקב, כף הרגל ואולי קצת למעלה מזה... ולכל אלה שמחפשים מקורות יידישאים במלים עבריות. זכור לי שעיינתי פעם ב"מילון העולמי לעברית מדוברת" של נתיבה בן יהודה ודן בן-אמוץ . יש שם הרבה התייחסויות, למלים ביידיש שקנו מקום, בשפה העברית. סיבה טובה לגשת לספריה ולהציץ עוד פעם. עד כאן. take it or leave it
פארטייטשט און פארבעסערט. למעט מן המונחים שהועלו כאן בימים האחרונים. יאכנע. ===== לטעמי פירוש הכינוי נוטה יותר לחטטנות, רחרחנות, מי שעסוקה בלהוציא דיבתם, של אנשים, רעה. טיפוס די מאוס, והקונוטאציה שלילית. בלשון המעטה. בדרך כלל זה קשור לפטפטנות כפייתית, עם נטיה לחדש את מלאי הנושאים שלה, לעיתים קרובות. לכן היא 'דוחפת את האף' לכל חור, מביעה דיעה, בעניינים לא לה, בין אם נתבקשה לכך ובין אם לאו. במקרה או שלא במקרה הביטוי נכון גם לנשים וגם לגברים. היה נלווה לכך המשפט: "זי [ער] קען די בארעדן פון קאפ ביז די פיס" [פוס] מסכים, שזה ביטוי יידי עאסלי כמעט ולא ניתן לתרגום. אני חושב שהביטוי מוכר וידוע, נטמע בשפה העברית, אין צורך לשנות. משה זוכמיר. =========== את מקור השם אני מכיר מן האימרה [נמצאת בקישורים 'פתגמים'] : [די וועלט איז גרויס אָן אַן עק, משה זוכמיר כ'בין א גרעק] כאן מתערבבים כמה פירושים ששמעתי. המהדרין בבני משפחתי טענו שהביטוי הוא : "משה זוכמיר כ'בין אין דרעק." [מוישה חפש אותי, אני שקוע בצואה] והיה נילווה לכך סיפור: על אדם שהתהפך על משכבו, לא הצליח להרדם. שאלה אותו אשתו מה פשר התופעה. סיפר לה שהוא חייב סכום כסף לאיזה "מוישה" ומחר יום הפירעון אך אין לו את הכסף לשלם והוא מוטרד מכך. - מה הבעיה? אמרה האשה . קמה, התלבשה, הלכה לאותו מוישה דפקה אצלו בדלת. יצא מוישה לקראתה, קצת רדום והמום מן הביקור הלילי. - לבעלי, אין כסף לשלם לך, מחר. אמרה, סבבה על עקביה וחזרה הביתה. - עכשיו אתה כבר יכול לישון בשקט, אמרה לבעלה. מוישה הוא, שלא יישן כבר כל הלילה ... מה שאומר, יתכן ואותו מוישה היה מלווה בריבית, קצוצה, נושך נשך. מה שהדביק לו תדמית שלילית. כך שהביטוי בא לומר, משה חפש אותי אין לי כסף להחזיר לך. תאכל אתה הלב שלך... אפשרות נוספת שהעליתי בדעתי, אם כי אין לי על כך אימות הוא שיש כאן איזה רמז להתייוונות [גרעק=יווני] "מוישה חפש אותי, התייוונתי, חזרתי בשאלה." "קוצים בתחת" ============ המילה "קוץ" לא כל כך שגורה בשפת היידיש. כנראה שהדרדר-המצוי עתיר הקוצים, הוא צמח ים תיכוני. לא כל כך מוכר היה לאבותינו בגלות אירופה הדוויה. לכן השתמשו ב"שפילקעס" [סיכות] מתאים למקצוע החייטות, בהם עסקו רבים מן היהודים כמקצוע מועדף. כמו גם "הטשוואק" [מסמר] נכס חשוב במקצוע הנגרות וטשוועקעלעך [מסמרונים] במקצוע הסנדלרות. הביטוי : אחד שיש לו קוצים בתחת, בא לרמז, על כך שהאיש היפר-אקטיבי חסר סבלנות, חסר יכולת ריכוז, חסר מנוח. כך שהגירסה הזו תומכת בדעת החכמים של נועם. הסברה שהעלה כאן רוני כאילו מדובר, באחד המכונה "קוץ בתחת" דהיינו טרדן, נודניק, אחד שלא חי ולא נותן לחיות. הביטוי המוכר לי הוא "ער [זי] שטעקט מיר ווי א טשוואק אין לאך" [תקוע לי כמו מסמר בפי הטבעת.] כל אחד יבחר לו את הפירוש הנכון [ולא לשכוח למחוק את המיותר.] אלטמודיש ========= מקביל לביטוי האנגלי old fashion אמנם המילה 'מודה' נפוצה בעיקר בתחום האופנה, אך היא משמשת גם כביטוי נפוץ למנהגים ישנים. לכן אני מניח, שזאת היתה כוונת אלה, שכינו כך את בית הכנסת שלהם. בחזקת חזרה למקורות, למנהגים הישנים והטובים, משהו נוסטאלגי בטעם של פעם. ספאדעק. ====== מוכרת לי המילה ביידיש, כביטוי כללי ל"תחתית" גם במובן של צלוחית לנר, כוס יין וכדומה. ספציפית מוכר לי הביטוי בשפת הסנדלרים. כינוי נרדף לסוליות - עקב, הנעל. גם הביטוי "פארדריי מיר נישט דעם ספאדעק" [אל תבלבל לי משהו ב"תחתית" הגוף] אולי התכוונו לעקב, כף הרגל ואולי קצת למעלה מזה... ולכל אלה שמחפשים מקורות יידישאים במלים עבריות. זכור לי שעיינתי פעם ב"מילון העולמי לעברית מדוברת" של נתיבה בן יהודה ודן בן-אמוץ . יש שם הרבה התייחסויות, למלים ביידיש שקנו מקום, בשפה העברית. סיבה טובה לגשת לספריה ולהציץ עוד פעם. עד כאן. take it or leave it
