את זוכרת
הכל היה פשוט יותר היינו רצות בגשמים ובחום ובבקרים חשוכים ובלילות רותחים כואבות ביחד והיה רק שביל אחד,פתוח וברור ושלנו והיה המון צחוק וגם חלום לפעמים והיו הדמעות והאהבה והשנאה והקנאה ובנינו עולם וניסינו להבין את זוכרת כבר הפכנו לדומות כ"כ התבלבלו בינינו,חשבו שאנחנו תאומות והיינו ותמיד אחת בשביל השניה וכל הסודות וכל הכאבים וכל ארמונות החול וכל האסור וכל ההרס העצמי שהפך ללגיטימי כל כך כי עשינו אותו ביחד אפילו עזרנו אחת לשניה ורק עכשיו אני יודעת כמה טיפשות ופחד התערבבו כאן וכמה הלכנו לאיבוד איך טבענו מתחת לכל החולות שלנו. את זוכרת היינו הכי בכל מה שלא חשוב בכלל וחוץ ממנו לא היה כלום אז כיבינו ת'אורות לאיזה שנתיים כל כך ארוכות. את זוכרת כשהתחלנו להתפכח וזה אפפעם לא קרה ביחד את ההחלמה היינו צריכות לעשות לבד <וזו היתה המפלצת הכי מפחידה בשבילנו> כבר לא היינו בביחד הזה כל הארמונות מתו נשארו רק גלים והים הזה והסלעים הם עד היום מזכירים לי אותך.
הכל היה פשוט יותר היינו רצות בגשמים ובחום ובבקרים חשוכים ובלילות רותחים כואבות ביחד והיה רק שביל אחד,פתוח וברור ושלנו והיה המון צחוק וגם חלום לפעמים והיו הדמעות והאהבה והשנאה והקנאה ובנינו עולם וניסינו להבין את זוכרת כבר הפכנו לדומות כ"כ התבלבלו בינינו,חשבו שאנחנו תאומות והיינו ותמיד אחת בשביל השניה וכל הסודות וכל הכאבים וכל ארמונות החול וכל האסור וכל ההרס העצמי שהפך ללגיטימי כל כך כי עשינו אותו ביחד אפילו עזרנו אחת לשניה ורק עכשיו אני יודעת כמה טיפשות ופחד התערבבו כאן וכמה הלכנו לאיבוד איך טבענו מתחת לכל החולות שלנו. את זוכרת היינו הכי בכל מה שלא חשוב בכלל וחוץ ממנו לא היה כלום אז כיבינו ת'אורות לאיזה שנתיים כל כך ארוכות. את זוכרת כשהתחלנו להתפכח וזה אפפעם לא קרה ביחד את ההחלמה היינו צריכות לעשות לבד <וזו היתה המפלצת הכי מפחידה בשבילנו> כבר לא היינו בביחד הזה כל הארמונות מתו נשארו רק גלים והים הזה והסלעים הם עד היום מזכירים לי אותך.
